כך הצהיר מאיר יצחק הלוי, ראש עיריית אילת, שכיום עומדת על 0 פרויקטים להתחדשות עירונית. הלוי הוסיף כי: "החסם הכי גדול הוא המשילות. ועדות התכנון המקומיות הן אבן הנגף מבחינת העבודה המוסדרת ברשויות- צריך לצמצם את הכוח הפוליטי"
חברי הפאנל // צילום: פוטו מרסלו
מאיר יצחק הלוי, ראש עיריית אילת: "החסם הכי גדול הוא המשילות. ועדות התכנון המקומיות הן אבן הנגף מבחינת הרשויות מבחינת העבודה המוסדרת. מדובר במקום רגיש בכל הקשור לטוהר המידות . כשנותנים כל כך הרבה כוח לדרג הפוליטי הוא משתמש בו לעכב פרויקטים משיקולים פוליטיים לכן צריך לצמצם את הכוח הפוליטי לטובת הדרג המקצועי". הדברים נאמרו בפאנל הפותח של כנס הנדל"ן השנתי ה 22 של ארגון הקבלנים והבונים של מחוז תל אביב והמרכז, המתקיים בסוף השבוע באילת. בנושא הבניה לגובה אמר הלוי כי: "תוכנית המתאר של אילת מדברת על 8 קומות ואני חושב שזו טעות בטח בשטח של שדה תעופה המתפנה ובאזורים הסמוכים אליו שם אפשר לבנות גם יותר. אין שום סיבה שלא יהיו גורדי שחקים באילת".
בנוגע להתחדשות עירונית באילת, הוא הסביר כי: "אילת יושבת על השבר הסורי אפריקני ועל כן המבנים בעיר זקוקים לחיזוק יותר מכל אזור גאוגרפי אחר. משום שלא הייתה עד כה תכנית מסודרת בעיר עשינו אלתורים. תמ"א 38 לא תפסה עד כה, אבל יש לנו תכניות לחיזוק יסודות המבנים במימון של משרד השיכון. לדוגמא, לקחנו את מתחם שכונת אופיר וחיזקנו את המבנים בו באמצעות שיטות בנייה מתקדמות. אנו עובדים על תכנון של התחדשות עירונית כי אנחנו רוצים לבוא עם אמירה- לקחת את כל האזור הישן של העיר ולשפר אותו. אני יכול להעריך שעד סוף 2020 תהיה לאילת תוכנית אם סדורה בנושא התחדשות עירונית ובה יינתן מענה כולל לסכנת רעידות האדמה ולסכנות ביטחוניות. עד אז אנו נותנים מענה לטווח הבינוני מכספי משרד השיכון או אחרים". בנוגע למחיר למשתכן, הוא אמר: " מבחינתי התוכנית מביאה לאילת תוצאות מדהימות, היום יש מאות צעירים אילתים שנכנסו להגרלה ושני מתחמים לקראת סיום, מדובר בכ180 יח"ד ויש ביקוש אדיר. הבעיה באילת היא לגבי הזוכים שמגיעים מחוץ לעיר ומהווים משקיעים שיאכלסו את השכונות בפועל רק בחודשי הקיץ".
יהודה כתב, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז וסגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, התייחס בפאנל לרגולציה, ואמר כי: "הבעיה העיקרית בקידום פרויקטים בישראל נובע מרגולציה מורכבת. יש החלטת מנהל שמאוד קשה ליישם אותן ואין הוראות ביצוע. תכנון קרקע משלימה צריך להסתיים לפני מתן תוקף לתב"ע. הדברים האלו צריכים להיות משולבים אחרת תהיה פה קטסטרופה. זה נכון לתכנן התחדשות עירונית במתחמים וזה מאפשר עירוב שימושים אולם יש להיות נחרצים ומדויקים בכל הנוגע להוראות מעבר לתקופה זו על מנת שתוכניות לא תתקענה ולא תקודמנה בינתיים".
יעלה מקליס, ראש עיריית יהוד- מונוסון: "לפני 5 שנים עצרתי את כל התוכניות לפינוי בינוי ביהוד וכולם צעקו עלי וכעסו . עד אז כל מתחם עשה מה שהוא רוצה ותכנן מה שהוא רוצה ובפועל, קיבלנו תמונה בלתי ברורה מה הולך להיות בעיר . הדיירים היו מסכנים והיו בטוחים שתכף תהיה להם דירה חדשה אבל בפועל לא הוגשה שום בקשה . צריך לעשות תכנון מסודר, אנחנו עיר קטנה אבל חשוב מאד המהלך של תוכנית התחדשות עירונית מוסדרת למרכז העיר. בנינו ארגז כלים, היום מגיע יזם שרוצה לקדם מתחם יודע מה בדיוק מצופה ממנו. יש הפרשה לשטחים ירקים וחומים וכל מה שקשור לתשתיות כולל המכפיל , אשר אינו נקבע באופן שרירותי אלא מגובה בהמלצת אנשי מקצוע שהביאו לנו המלצה שזה המכפיל שיוצר את ההתכנות הכלכלית ומאפשר את הביצוע תוך פיצוי הדיירים המתפנים והעיקר מייצר סוג של וודאות. אנחנו גם הישוב הראשון שמאשר קרקע משלימה לפרויקט. אני מגיעה למסקנה כי הבעיה היחידה היא חוסר תכנון ארצי כולל. אין אמירה ארצית של רשויות התכנון ואין תכנון לטווח ארוך. למשל במרכז הארץ, המקום המבוקש ביותר בו יש דרישה לכמות גבוהה של יחידות דיור אבל איפה התשתית, התחבורה וניקוז הביוב והחשמל? הכל טלאים טלאים ורץ אחרי הבינוי. אם רמ"י רוצה שיבנו יחידות דיור כמו למשל אצלינו, יצטרכו למצוא פתרון ואם מדינת ישראל רוצה עוד דירות ותלחץ על הרשות המקומית היא תצטרך להחליט מה לתת. ביהוד הקמנו מנהלת התחדשות עירונית היא עובדת יפה כאגף בעירייה ותפקידה לקדם את התוכנית".
על הארכת התמ"א 38 בשלוש שנים אמרה מקליס :"אין תמ"א 38 בהתחדשות עירונית בתוכנית האב של יהוד. תכננו מחדש על המרחב הציבורי חייבים מתחמים של פינוי בינוי כי אם אתה שומר על תא שטח כשמתכננים צריך ליצור איכות חיים. בתמ"א 38 היכולת להשתנות היא קטנה ויש לנו כמה בניינים בודדים שאנחנו עושים תמ"א 38 אבל בעיקר מתחמי פינוי בינוי".
לגבי מחיר למשתכן, אמרה מקליס: "אני בעד שהתוכנית תהווה רק אחוזים נמוכים מכלל הפרויקט . חשוב שאלה יהיו פרויקטים של עירוב שימושים וכן, עירוב של תמהילים בתוך הבניינים. כלומר, שהדירות במסגרת התוכנית תשולב בתוך פרויקטים לשוק חופשי. הסטורית אלו בניינים מוצלחים, הכוללים תמהיל דירות מגוון. פרויקטים במסגרת מחיר למשתכן אצלנו ביהוד מונסון נבנים רק בשטחים החדשים שרמ"י משווקת במסגרת הסכם הגג. בתוך העיר אני יכולה במקסימום להעניק ליזם תוספת שבס כחלון ואת הדירות האלה לתת במחיר מופחת לבני העיר". בנוגע לקרקע משלימה בפרויקטים בהתחדשות עירונית, אמרה מקליס כי האפשרות לקרקע משלימה מהווה לא פחות מפריצת דרך ביישום התחדשות עירונית.
עדית גבע, מנכ"לית משותפת חברת נדל"ן שלום את נתן וחברת הנהלת הארגון, ציינה במסגרת הפאנל כי: "כשאנחנו רוצים לקדם תוכנית רחבה של פינוי בינוי או תמ"א 38, הקושי הראשון הוא מחסור בכוח אדם מיומן בעיריות שמבין את המשמעות הדברים כדי להוציא היתרי בניה, כיוון שכח האדם הקיים שבוי ברגולציה. עד שסיימת עם תוכנית העיצוב אתה מקבל עוד ועוד דרישות חדשות. אני מאמינה שלרשויות יד כוונות טובות אבל השינויים התכופים מסבכים ומהווים חסם. חסם נוסף הוא הבניה לגובה, ראשי ערים נבהלים מאוד מבניינים גבוהים. אבל אם יבנו לגובה נוכל לשחרר שטחים לירוק לשטחים ציבוריים ואפשר יהיה לתכנן יותר בערוב שימושים. חייבים לשנות את התפיסה- חייבים לבנות לגובה במדינה."
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
