עיריית תל אביב לא תוכל לערער על פטור מהשבחה למרפסות בפרויקטיי תמ"א 38

עיריית תל אביב איחרה את המועד ולא תוכל לערער על החלטת ועדת הערר המחוזית לתת פטור מהשבחה למרפסות בפרויקטים של תמ"א 38. העירייה טענה כי בגלל מלחמת שאגת הארי ונסיבות אישיות של עורך דינה נמנע ממנו להגיש את הערעור בזמן. בית המשפט לעניינים מינהליים דחה את בקשת העירייה להארכת המועד להגשת ערעור מנהלי על החלטת ועדת הערר, תוך שהוא מבקר את העירייה על בקשתה וקבע כי "המבקשת לא הציגה טעם מיוחד (להארכת המועד), מעבר לאותם טעמים אשר חלים על בעלי הדין כולם במצב חירום, ולהם נתן המחוקק מענה".

בראשית השנה דחתה ועדת הערר במחוז תל אביב ערר של העירייה נגד החלטת שמאי מכריע לפטור מהשבחה מרפסות בפרויקטים של תמ"א 38. ועדת הערר המחוזית ציינה כי בהתאם לפסק דין שהתקבל בבית המשפט המחוזי (פס"ד פרמינגר), במקרה שבו נותרו שטחים בלתי מנוצלים מכוח תמ"א 38, ניתן לתת פטור מהשבחה למרפסות עד לגובה סל הזכויות הלא מנוצל. בעירייה טענו כי פסק הדין שעליו מתבסס השמאי שגוי, ואף הוגש נגדו ערעור, אך בוועדת הערר, בראשות עו"ד רויטל אפלבאום, הבהירו כי פסק הדין מהווה הלכה מנחה עבורה, גם אם הוועדה המקומית חולקת על קביעותיו.

החלטת ועדת הערר ניתנה בסוף ינואר השנה, והמועד האחרון להגשת ערעור מנהלי היה ביום 7 במאי, וזאת לאחר שהוכרז מצב חירום עקב מבצע שאגת הארי. ב-17 במאי הגישה העירייה לבית המשפט המחוזי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור מנהלי כך שיוגש בתוך שבעה ימים ממועד ההחלטה בבקשה להארכת מועד. 

לטענת העירייה, בהחלטת ועדת הערר נפלה שגגה מהותית. לטענתה, המועד להגשת הערעור הוחמץ על ידי בא כוחה, אשר מטפל באופן אישי בתיק, עקב שילוב נסיבות, הכוללות את פטירת אביו ומצב החירום עקב פרוץ מלחמת "שאגת הארי", שמנעו ממנו לעבוד. העירייה טענה כי החמצת המועד אירעה בתום לב וכי סיכויי הערעור גבוהים. עוד נטען כי האיחור קצר במיוחד, כאשר הבקשה הוגשה 10 ימים בלבד לאחר המועד האחרון להגשת הערעור.

המשיבים – החברה היזמית ובעלי הזכויות, התנגדו לבקשה להארכת מועד. המשיבים טענו כי הליכי הרישוי לקבלת היתר בנייה ומימוש זכויות במקרקעין נמשכים מול העירייה כ-15 שנים, כאשר בקשת ההיתר מושא השומה, היא בקשה שלישית לאחר ששתי בקשות קודמות שהגישו המשיבים בוטלו וסוכלו ביזמת הוועדה המקומית, בשלבים הסופיים.

רשם בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב, יחזקאל אליהו, דחה את בקשת העירייה. הרשם אליהו כתב בהחלטתו כי "עם כל הרגישות וההבנה למצבו של ב"כ המבקשת, אינני סבור כי נסיבות העניין מהוות טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד". הרשם ביקר את בקשת העירייה, וציין בהחלטתו כי אביו של בא כח העירייה נפטר 69 ימים לפני המועד האחרון להגשת הערעור. "אין המדובר במועד סמוך למועד האחרון להגשת הערעור, עד כדי שלא ניתן היה להגיש את הערעור. המבקשת לא טרחה להגיש בקשה להארכת מועד בטרם חלף המועד, וזאת כאשר מדובר במצב ידוע". הרשם הוסיף, וקבע כי "ברור לחלוטין אינטרס המשיבים לסיים ענין זה ולעסוק בקידום הפרויקט, ומשלא הוגש ערעור במועד ולא הוצג טעם מיוחד, הרי שיש להעדיף את אינטרס סופיות הדיון".

הרשם דחה טענות נוספות של העירייה, לפיהן עדת הערר לא הכריע בטענותיה בקשר לאופן חישוב היקף הזכויות העיקריות שמרכיבות את סל הפטור, וקבע כי "מעיון בהחלטה עולה כי ועדת הערר התייחסה לעניין זה והכריעה בו".

לפיכך, בקשת העירייה להארכת המועד להגשת הערעור נדחה, ואף הוטלו עליה הוצאות בסך 2,000 שקל.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן