העירייה דורשת לקבל לתחומה שטחי תעסוקה מחוף אשקלון. איתמר רביבו, ראש המועצה, מתנגד: "שלא יפזלו לרשויות סמוכות"
אישור התכנית להקמת רובע בן 11,500 יח"ד באשקלון, ללא תשתית כלכלית, תביא לקריסתה הכלכלית של הרשות, כך נכתב בהתנגדות של עיריית אשקלון לתכנית שמקדם משרד הבינוי והשיכון להקמת השכונה בדרום מזרח העיר. העירייה אף דורשת בהתנגדות להעביר לתחומה המוניציפלי שטחי תעסוקה ומסחר השייכים למועצה האזורית חוף אשקלון, כדי לייצר לעיר מקורות הכנסה חדשים, כתנאי להוצאת היתרי בנייה בעיר. במהלך השבוע הקרוב תדון הוועדה המחוזית דרום בהתנגדויות.
תכנית "דרום מזרח אשקלון" היא מסגרת תכנונית להקמת רובע מגורים חדש בדרום מזרח אשקלון והעתקת האצטדיון העירוני אליו, הכולל כ-11,500 יח"ד בתמהיל למגוון אוכלוסיות ובנוסף שטחי מסחר, תעסוקה, שטחי ציבור, שטחים פתוחים, דרכים ותשתיות. התכנית כוללת 719 אלף מ"ר תעסוקה ואצטדיון חדש בן 13,000 מושבים.
בעירייה התנגדו לתכנית, שהוגשו ללא שיתופם, והיא הופקדה בוועדה המחוזית דרום. בהתנגדות שהגישה מהנדסת העיר, ויקטוריה ברנגל, בשם העירייה, היא כתבה בראשית דבריה כי התכנית הוגשה ללא תיאום עם הרשות המקומית, ללא עדכון וללא הערות הוועדה המקומית. עוד נכתב כי נוכח מערכת הבחירות המקומית, ומלחמת חרבות ברזל שפרצה לאחר 7.10, משרדי העירייה תפקדו באופן חלקי.
לגופו של עניין, נכתב בהתנגדות כי עיריית אשקלון מצויה בתנופת בניה אדירה במסגרת הסכמי הגג עליהם חתמה, הכוללת בניית שכונות חדשות ועשרות אלפי יחידות דיור חדשות, תוך שבמקביל מקדמת תכניות להתחדשות עירונית שיביאו להוספת אלפי יח"ד נוספות לעירייה, ובכך העירייה התגייסה לטיפול במצוקת הדיור. עם זאת, נכתב "אין מקום לנצל את התגייסותה של העיר אשקלון בתחום זה, בכדי להביא לקריסתה הכלכלית ויש לייצר לה מנופי צמחיה ומקורות הכנסה בדמות אזורי תעסוקה חדשים ונוספים על אלו הקיימים כיום".
ברנגל טוענת עוד בהתנגדות כי בהתאם לבדיקה כלכלית שערכה העירייה עלה, כי כבר כיום נוכח הוספת אלפי יח"ד לתחום העירייה, התקציב העירוני צפוי להיות בגירעון שנתי של כ- 100 מליון שקל לכל שנת מס החל משנת 2024 ועד לשנת 2030, וזאת נוכח העובדה שכל יח"ד אחת הנוספת לתחום העירייה, משמעותה הכספית הינה הוצאה שנתית בסך של 7,000 שקל לכל יח"ד מעבר לתשלום הארנונה השנתי המשולם עבור אותה יח"ד.
המהנדסת טוענת עוד כי גם התכניות לפיתוח שטחי תעסוקה לא יצליחו לאזן את תקציב העירייה. במסגרת הסכמי הגג, פוטנציאל השיווק המקסימלי לשטחי תעסוקה, עומד על סך של 1,009,585 מ"ר, כאשר ממועד חתימת הסכם הגג בשנת 2015 ועד למועד הגשת ההתנגדות, טרם מומש ולו מ"ר אחד לטובת שטחי תעסוקה. מבדיקה כלכלית שנערכה בעירייה, נכתב, עולה כי ארנונה שלא למגורים עומדת על 103 שקל למ"ר בממוצע.
עוד נכתב בהתנגדות כי בבדיקה הנחות היסוד האופטימיות שנלקחו בחשבון היו מימוש של 50 אחוז בניה. "מדובר בהערכה גבוהה ולא ריאלית הואיל ומסתמן כי אחוזי המימוש של שטחי התעסוקה יהיו נמוכים משמעותית, ואף על פי בדיקת והערכת מנהל הנדסה יעמדו על כ-20% מימוש. לפיכך, גם אם מתבססים על תרחיש אופטימי (ולא ריאלי נוכח אחוזי המימוש הצפויים), של מימוש בשיעור של כ- 50% מדובר על תוספת שטחי תעסוקה בסך של 502,040 מ"ר וסך ארנונה שנתית בסך של כ- 52 מיליון שקל. "ככל והתחזית האופטימית תתממש, הרי שרק החל משנת 2028 כשליש משטחי התעסוקה ימומשו בפועל (כ-167,000 מ"ר), דבר שיביא במקסימום להכנסה מארנונה בסך של כ- 17.3 מלש"ח לשנה", נכתב.
להערכת העירייה, המשמעות היא שהגירעון בתקציב העירוני לשנים 2024-2027 יעמוד על סכום מצטבר של כ- 400 מיליון שקל. עוד נכתב כי בהסכם הגג שלב א' כלולות כ- 22,000 יח"ד, אשר מימשון המלא יצריך הכנסות של כ-154 מיליון שקל מעבר לתשלומי הארנונה עבור יח"ד, כך שעל מנת למממן את תוספת יח"ד על פי הסכם הגג (שלב א) ולאזן את התקציב העירוני נדרש מימוש של כ- 1,489,000 מ"ר שטחי תעסוקה.
"בהינתן הדברים שלעיל אישור התכנית דנן, במצבה היום, הכוללת הוספת 11,500 יח"ד עשויה להביא לקריסה כלכלית מוחלטת של קופת העירייה, כך שהעירייה לא תוכל לספק לתושביה הקיימים ו/או החדשים את השירותים המוניציפאליים הנדרשים", נכתב.
על רקע זה, בעירייה דורשים להעביר לשטחה המוניציפלי של העיר שטחי תעשייה הנמצאים בתחומה של המועצה האזורית חוף אשקלון, לצד פיתוח אזורי תעסוקה חדשים – וזאת כדי לייצר הכנסה לעיר, על מנת לאפשר את מימושם והוצאתם של היתרי בנייה ברחבי העיר.
בין השאר, העירייה דורשת להעביר לתחומה את מתחם תשתיות נפט אנרגיה בע"מ, המצוי דרומית לאזור התעשייה הדרומי וממוקם בצמידות לתחנת הכוח רוטנברג. מתחם זה כולל שטח קרקע של כ- 531 דונם ושטח בנוי של כ-37 דונם, שאותו דורשת העירייה להעביר מתחום מועצץ חוף אשקלון.
שטח נוסף שהעירייה דורשת לקבל הוא מתחם מקורות נחל שקמה, המצוי מזרחית למתחם קצא"א. מתחם זה כולל שטח קרקע של כ-94 דונם, שהעירייה דורשת להעבירם מתחום שיפוט מועצת חוף אשקלון, על מנת לייצר הכנסה מנכס קיים.
מתחמים נוספים המשויכים לחוף אשקלון שהעירייה דורשת לקבל הם מרכז מסחרי מבקיעים, הכולל שטח קרקע של כ – 305 דונם ושטח בנוי של כ- 67 דונם; מתחם משולש 260 דונם, המצוי בצמידות ומזרחית לאזור התעשייה הדרומי אך משויך לתחום השיפוט של חוף אשקלון. מתחם זה כולל שטח קרקע של כ-198 דונם ושטח בנוי של כ-107 דונם, שהעירייה דורשת להעבירם לתחומה כדי להרחיב את אזור התעשייה הדרומי.
כמו כן, העירייה דורשת להעביר לתחומה 1,770 דונם בצומת סילבר. מדובר בשטח שוועדת גבולות המליצה להעבירו לתחומה של אשקלון, אך עד כה ההמלצות לא נחתמו על ידי שר הפנים. בנוסף, העירייה דורשת להעביר לתחומה את מתחם הדיפו של רכבת ישראל, שעתיד לקום מערבית לבת הדר, וכן תחנת רכבת הצמודה אליה. מדובר במתחם הכולל מסוף אוטובוסים, תחנת רכבת קלה ושטח בנוי של כ- 424,000 מ"ר מסחר ותעסוקה.
ראש מועצת חוף אשקלון, איתמר רביבו, מסר ל"מגדילים" כי: "המועצה האזורית חוף אשקלון תתנגד כמובן לאמור בהתנגדות. מן הראוי שכל רשות תתמקד באתגריה ובמציאת פתרונות למענים הנדרשים עבורה ולא תפזול לרשויות הסמוכות. כמובן שהמועצה לא תיתן ידה לכל מהלך שכזה".
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
