עבר בקריאה ראשונה תיקון החוק למיחזור פסולת בניין באתרים מורשים

"לא פעם אזרחים שומרי חוק מבצעים שיפוץ או בנייה, מתקשרים עם קבלן חוקי, מוודאים כי הפסולת תגיע ליעדה באתרי המיחזור ואפילו מקבלים מסמכים רשמיים כי כך יהיה. אך הקבלן או מי מטעמו בוחר בדרך הזולה יותר של שפיכת פסולת הבניין בשטחים הפתוחים. התוצאה: מפגע פסולת הבניין הוא מכת מדינה", כך נמסר היום מהמשרד להגנת הסביבה על רק הצעת תיקון החוק לשמירת הניקיון (תשע"ט- 2018) להסדרת הטיפול בפסולת בניין ומניעת השלכתה ברשות הרבים, שאושרה בקריאה ראשונה בכנסת. "החוק יגרום לכך שהכסף שהציבור ישלם יגיע ליעדו, לאתרים המורשים – בדרך למיגור התופעה של השלכות פיראטיות", אמרו במשרד.  

4-6 מיליון טון פסולת בנייה בשנה
בישראל מיוצרים כ 4-6  מיליון טון פסולת בנייה בשנה. במשרד מדגישים כי הטיפול המיטבי והסביבתי ביותר בפסולת הבנייה הוא מיחזור ושימוש חוזר בחומרי הגלם המצויים בפסולת זו: "מיחזור החומרים מאפשר צמצום כריית משאבי טבע ומחצבים, חיסכון בעלויות היצור, חיסכון בהובלת חומרים ומונע מפגעים היכולים להיווצר כתוצאה מהפסולת.

"אלא שחלק ניכר מפסולת הבניין המיוצרת בישראל מושלך בשטחים פתוחים באופן בלתי חוקי, ולא מגיע לאתרי הטיפול והמחזור המורשים. השלכות אלו יוצרות מפגעים סביבתיים רבים כגון זיהום מי תהום ונגר עילי, מפגעי אבק ופגיעה נופית. עלות הטיפול השנתית במפגעי פסולת הבנייה יכולה להגיע ל כ-100 מיליון שקל בשנה".

כיום, שרשרת הטיפול בפסולת הבנייה אינה מוסדרת מבחינה רגולטורית, עובדה המנוצלת על-ידי גורמים עבריינים לגריפת רווחים בלתי חוקיים על חשבון הציבור והמדינה. תיקון החוק מגדיר את השחקנים המרכזיים בשרשרת הטיפול בפסולת הבניין, וקובע את התפקידים, הסמכויות והחובות של כל אחד מהם.

המטרה העיקרית בחקיקה שעברה היום בקריאה ראשונה בכנסת היא להבטיח את הגעת פסולת הבניין אל האתרים המורשים שבהם מתבצעים טיפול ומיחזור סביבתיים, ובכך לצמצם באופן ניכר את הפגיעה בשטחים הפתוחים.

הרשויות יקיימו מכרז לאתרי פינוי פסולת בניין
החידושים בתיקון לחוק משיתים חובת התקשרות ישירה של יצרן הפסולת עם אתר טיפול ומיחזור מורשה בלבד לצורך הצבת כלי אצירה, הובלת הפסולת והטיפול בפסולת הבנייה. כמו כן, אצירת פסולת הבנייה תבוצע אך ורק באמצעות כלים רשומים שיוצבו על פי נוהל אשר ייקבע על ידי הרשות המקומית ואשר תפקח על הצבתם. עוד מציע התיקון כי כלי האצירה יפונו על-ידי מתקנים מורשים שעימם התקשרו יצרני פסולת הבניין באמצעות מובילים מטעמם וכי המשרד להגנת הסביבה יקבע את הקריטריונים למתן רישיון למתקן מורשה, ויפקח על בעלי הרישיון. בנוסף, המשרד אף יהיה רשאי לקבוע תנאים למעקב ובקרה אחר פינוי הפסולת לאתר מורשה. באשר לעיריות, הרשות המקומית תקיים מכרז לבחירת אתרים הרשאים לפנות ולטפל בפסולת בנייה בשטחן ותיידע את התושבים בדבר האתר הזוכה וכן, התושבים יתקשרו ישירות איתו וישלמו לו בצורה ישירה. "כך המכרז יוריד את מחירי ההובלה והטיפול, יקטין את התמריץ הכלכלי להשלכת הפסולת ויגדיל את יכולת הבקרה, הפיקוח והאכיפה על מעגל הפסולת ואתרי הקצה", אומרים במשרד, "במידה ועדיין יהיו רשויות מקומיות ללא מכרז, המשרד להגנת הסביבה יבצע את המכרז ויידע את התושבים בדבר אתר הטיפול האחראי לפינוי".  

השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין, מסר כי: "השלכת פסולת בניין בשטחים פתוחים הפכה למכת מדינה. פסולת זו מושלכת בצידי הדרכים,  בעמקים ובשטחים הפתוחים והיא פוגעת בבריאות שלנו, בטבע שלנו – ומי שמשלם על טיפול בהררי פסולת הבטון הפיראטית בצדי הדרך הוא הציבור. חוק פסולת בניין הוא מהפכה של ממש, אחת מהמהפכות הסביבתיות החשובות ביותר בשנים האחרונות. כבר שנים רבות מנסים ארגונים סביבתיים והמשרד להגנת הסביבה לקדם את הצעת החוק, ולצערי התהליך הזה היה תקוע תקופה ארוכה בגלל מורכבות הנושא ואינטרסים שונים.  אני מקווה שוועדת הפנים תכין את החוק החשוב הזה לאישור בקריאות השנייה והשלישית במהירות האפשרית".

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר, מסר כי: "ב-15 השנים האחרונות מנסים לקדם בישראל חוק פסולת בניין – ללא הצלחה. השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין, הצליח להעביר היום בכנסת תיקון לחוק שיוביל להצלחה חסרת תקדים בנושא שהוא אחד המפגעים הסביבתיים הגדולים ביותר במדינת ישראל".

בתמונות: השלכת פסולת פיראטית. צילומים: המשטרה הירוקה, המשרד להגנת הסביבה

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

תגיות: