זכויות הקשישים בהתחדשות עירונית: סוף לעוול המיסוי

ביום 31.2.26 נכנס לתוקף תיקון מתבקש ומחויב במציאות לסעיף 49כב2 לחוק מיסוי מקרקעין.
מדובר בתיקון עוול של שנים עבור אוכלוסיית הקשישים בפרויקטים של התחדשות עירונית שגרם לאי וודאות קשה וחוסר יכולת ריאלית (ואולי החשובה ביותר), למימוש זכות הקשיש לחייב את היזם ברכישת דירתו.

מה השתנה?
עד ליום התיקון, המועד האחרון של קשיש למכור את זכויותיו ליזם ולזכות בהטבות המס, היה מוגבל למועד "קליטת הבקשה להיתר" כלומר שנים לפני התחלת ביצוע הפרויקט ובמועד בו בכלל לא ידוע מה יהיה שווי דירת הקשיש הנמכרת.
התיקון החדש, שנולד כחלק מהחוק לשיקום נזקי מלחמה, מזיז את קו הסיום קדימה – עד ל"יום המכירה", כלומר קבלת היתר הבנייה בפועל, על פי רוב.

למה זה קריטי?
הקשיש לא נדרש לקבל החלטה גורלית בשלב התכנוני המוקדם, אלא יכול להמתין עד שהפרויקט בשל וודאי ושווי דירתו ידוע, והוא יכול לכלכל את החלטתו בהתאם לצרכים שלו באותה העת.
צמצום חשיפת המס בתקופת ההמתנה הארוכה שבין הגשת הבקשה לקבלת ההיתר בה יכולים להתרחש אירועים שספק שוללים את זכות הקשיש ויורשיו להטבה דבר שיכול לקבל ביטוי בחיוב במס בסכומים משמעותיים.

חשוב להדגיש כי התיקון חל גם על הסכמים שנחתמו בעבר, כל עוד לא הגיע "יום המכירה".
מתבקש כעת ששר המשפטים ושר הבינוי והשיכון יעשו את המתבקש ויקבעו את שיעור ההיוון בו יחויב היזם לרכוש את דירת הקשיש, ובכך יסירו נקודת מחלוקת מהותית ביישום המתווה.

*הכותב, עו"ד שגיא יצהרי, הינו סמנכ"ל ויועץ משפטי של חברת קידר מבנים, המתמחה בהתחדשות עירונית.

**האמור לעיל לא מהווה יעוץ משפטי או מיסוי 

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן