פורסם דו"ח בעלות על דירה בישראל לעשור האחרון – שיעור המתגוררים בשכירות עולה אבל 70% מהן עדיין בבעלות
בישראל יש 2.9 מיליון דירות ויחידות מגורים, רובן בבעלות פרטית, אך במקביל נרשמה עלייה בשיעור הדירות בשכירות: 70.8 אחוזים (2.05 מיליון) הן בבעלות פרטית, 829 אלף דירות הן בשכירות (28.6% מהדירות) וכ-17.5 אלף דירות בדיור המוגן הפרטי (0.6%). עם זאת, יש עלייה במספר הדירות בשכירות בהשוואה לגידול בכלל הדירות בעשור האחרון: מספר הדירות בשכירות עלה ב-3.3 אחוז בשנים 2013-2023, שיעור גבוה מקצב הגידול הממוצע השנתי של כלל הדירות – 1.9%. כך עולה מסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם השבוע.
רוב הדירות, 79.9 אחוז, מושכרות על ידי שוכרים פרטיים, והיתר מושכרות על ידי חברות לדיור ציבורי, קיבוצים, חברות וגורמים נוספים. מפילוח השכירויות בהתאם לערים עולה כי בתל אביב, העיר ללא הפסקה, קרוב למחצית הדירות (47.8 אחוז) הן בשכירות – אך שיאנית הדירות המושכרות היא דווקא העיר חריש, שבה שיעור הדירות המושכרות הוא 50.5 אחוזים. עיר נוספת עם שיעור גבוה של שכירויות היא גבעתיים, עם 41.2 אחוז דירות מושכרות. יישובים נוספים שבהם יש שיעור גבוה של שכירויות הם המועצות המקומיות מצפה רמון (56.7%), קריית ארבע (42.9%) ועמנואל (41.3%).
מקרב כלל המחוזות בארץ, מחוז תל אביב מוביל את שיעור הדירות בשכירות – 38.9 אחוז. במחוז הצפון, מנגד, עם 20.1 אחוזים, נרשמו שיעורי השכירות הנמוכים ביותר.
תל אביב איננה רק שיאנית בשיעור השוכרים מקרב הערים הגדולות, אלא גם בשיעור תחלופת השוכרים – בשנים 2022 ו-2023 ב-13.8 אחוזים מהדירות בשכירות התחלפו השוכרים. בתל אביב נרשמה תחלופה של 21.7 אחוזים. עם זאת, גם כאן יש לעיר ללא הפסקה תחרות עם בירת הנגב, שבה נרשמה תחלופה מעט יותר גבוהה: ב-22 אחוז מהדירות בשכירות בבאר שבע הייתה תחלופת דיירים. מנגד, בירושלים נרשם שיעור תחלופת הדיירים: 10.2 אחוזים.
בסך הכל, 12.6 אחוז מכלל הדירות להשכרה בישראל נמצאות בתל אביב – יותר מ-100 אלף דירות. אחריה נמצאת ירושלים עם 75 אלף דירות בשכירות, שהן 9.1% מהדירות בשכירות. בחיפה נמצאות 5.5% מהדירות בשכירות, ובכל אחת מהערים באר שבע, רמת גן, נתניה, ופתח תקווה – כ-3%. והיכן יתר הדירות להשכרה? בשאר 195 הערים בעיריות ובמועצות המקומיות נמצאות 51.6% מהדירות בשכירות. במועצות האזוריות נמצאות 8.7% מהדירות בשכירות.
ומה בנוגע לשיעור הדירות בבעלות?
כאן הטבלה מתהפכת: האחוז הגבוה ביותר של דירות בבעלות נמצא באזור יהודה והשומרון (79.7%), ובמחוז הצפון (77.7%) והנמוך ביותר – במחוז תל אביב (60.6%). בהתאם לכך, כאמור, האחוז הגבוה ביותר של דירות בשכירות, נמצא במחוז תל אביב (38.9%), לעומת 22.3% באזור יהודה והשומרון ו-20.1% במחוז הצפון.
מנתוני הלמ"ס ניתן לאפיין את השוכרים: בקרב היהודים, שיעור הדירות בשכירות כפול מאשר אצל הערבים – בשנת 2023, מתוך הדירות שבהן המחזיקים הם יהודים, 69.8% הן בבעלות, 29.6% הן בשכירות ו-0.6% הן בדיור המוגן הפרטי. מתוך הדירות שבהן המחזיקים הם ערבים, 87.8% הן דירות בבעלות, ו-12.2% הן בשכירות.
בקרב המחזיקים הערבים, ביישובים הלא יהודיים, 95.8% מהדירות הן בבעלות ורק 4.2% מהדירות הן בשכירות. לעומת זאת, בערים המעורבות 70.2% מהדירות הן בבעלות ו-29.8% מהדירות הן בשכירות, בדומה לשיעור באוכלוסייה היהודית בכלל הארץ. בקרב מחזיקים ערבים המתגוררים ביישובים יהודיים, 38.8% מהדירות הן בבעלות ו-61.2% מהדירות הן בשכירות (ב-0.5% בלבד מהדירות ביישובים יהודיים המחזיקים הם ערבים).
קצת יותר מרבע מהדירות בירושלים (26.1 אחוזים) מוחזקות על ידי ערבים. מתוך הדירות הללו, 73.8% הן בבעלות ו-26.2% הן בשכירות (בקרב מחזיקים יהודים, 67.2% בבעלות ו-31.5% בשכירות). בחיפה, 11.3% מהדירות מוחזקות על ידי ערבים. 56.7% מהדירות הללו הן בבעלות ו-43.3% הן בשכירות (בקרב מחזיקים יהודים, 69.4% בבעלות ו-29.7% בשכירות).
מה עוד ניתן ללמוד על השוכרים?
מתברר כי ככל שקבוצת הגיל גבוהה יותר, חלקם של המחזיקים בדירות בבעלותם עולה, וחלקם של המחזיקים בדירות בשכירות יורד. כך, בדירות שבהן גילם של המחזיקים הוא עד 34, 58.4% הן בשכירות, לעומת פחות מ-20% הדירות שמחזיקים בהן בני 65 ומעלה.
הדוח מאפיין גם את מעמדם המשפחתי של השוכרים: 78.4% מהדירות שהמחזיקים בהם נשואים, הן דירות בבעלות ו-21.4% הן בשכירות. לעומת זאת, בקרב הדירות שהמחזיקים בהן הם רווקים, 40.8% הן בבעלות ו-59% בשכירות. בדירות שהמחזיקים בהן הם גרושים, 57.5% הן בבעלות ו-41.7% הן בשכירות, ובדירות שבהן המחזיקים אלמנים, 78.2% הן בבעלות, 18.9% בשכירות ו-2.9% הן דירות בדיור המוגן הפרטי.
מהסקר עולה עוד כי יש ירידה נמשכת בשיעור הבעלות על דירות, לעומת עלייה בשיעור השגרים בשכירות: בשנת 2013 היו 2.05 מיליון דירות בבעלות שהן 70.8% מכלל הדירות (ירידה מ-75.2% בשנת 2013). מנגד, ב-2013 היו כ-829.1 אלף דירות בשכירות שהן 28.6% מהדירות (עלייה מ-24.3% בשנת 2013).
ומה בנוגע לדיור הציבורי, שהוא פתרון דיור למשקי בית שאינם מסוגלים לרכוש או לשכור דירה בשוק הפרטי?
גם כאן נרשמה ירידה לאורך השנים. לפי נתוני מרשם הדירות והמבנים, בשנת 2023 היו 45.9 אלף דירות בדיור הציבורי ועוד כ-13.9 אלף דירות בדיור המוגן הציבורי (המיועד לעולים זכאים בגיל 65 ומעלה). לשם השוואה, בשנת 2013 היו בדיור הציבורי 56.5 אלף דירות ועוד כ-10.6 אלף דירות בדיור המוגן הציבורי. עם השנים ירד בהתמדה מלאי הדירות הציבוריות, ובעשור האחרון נגרעו ממלאי הדיור הציבורי כאלף דירות בממוצע מדי שנה. 95.2% מהדירות בדיור הציבורי מושכרות.
והיכן נמצאים שיעורי השכירות בישראל בהשוואה בינלאומית?
מהסקר עולה כי בשנת 2022, 30.9% ממשקי הבית באיחוד האירופי מתגוררים בשכירות. בשנה זו בישראל 28.1% מהדירות הן בשכירות. אחוז משקי הבית המתגוררים בשכירות גבוה במיוחד במרכז אירופה ובמערבה וכן ברוב אירופה הצפונית (המובילות ביניהן הן שווייץ – 57.7% וגרמניה – 53.5%). לעומת זאת, במדינות ממזרח היבשת שיעור הגרים בשכירות נמוך מאוד (לדוגמה: אלבניה 4.1%, רומניה – 5.2%, וסלובקיה – 7.0%). בארצות הברית שיעור משקי הבית המתגוררים בשכירות גבוה מעט מהממוצע באיחוד האירופי (32.7%) בדומה לקנדה (32.2%).
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
