משולש הבורסה כקדימון לשימושים מעורבים באזורי תעסוקה

תמונה: עמית דובקין // צילום חן ליאופולד

מאת: עמית דובקין

התפיסה האורבאנית המובילה של המאה ה-20 , של ערי גנים ובכלל, יצרה בידול ברור בין אזורי מגורים לאזורי תעסוקה. כך תוכננו ונבנו מאות רבות של ערים בעולם הגדול וכך גם תוכננו ערי ישראל, ותיקות כחדשות, עם הפרדה כמעט מוחלטת בין מתחמי המגורים לבין מתחמי התעסוקה. ברוב המקרים לא רק שהיתה הפרדה, אלא גם נוצרו במכוון מרחקים משמעותיים בין אזורי המגורים למתחמי התעסוקה.

תפיסה זו, שנבעה מכוונות טובות של מתכננים שגרסו שאזורי מגורים צריכים להיות שקטים, לא מזהמים ועם איכות חיים טובה לתושבים, יצרה עימה בעיה לא קטנה: היא חייבה מיליוני מועסקים להתנייד מידי בוקר במכוניתם אל אזורי התעסוקה, רוקנה חלק נכבד מה"וויב" העירוני אל הפרברים השקטים והמשמימים, ובד בבד הפכה גם את מתחמי התעסוקה לריקים מאדם, לא נעימים, ולעיתים אף למסוכנים, לאחר רדת החשיכה.

לכן היתה זו בשורה טובה ואפילו תקדים משמח, כשאושרה תכנית מתחם משולש הבורסה, בלב ליבו של מתחם בורסת היהלומים ברמת גן, מתחם בצורת מלבן הממוקם על פני 13 דונם ברחוב בגין ו"נתבי איילון", ושיכלול בין היתר, לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל, כ-750 יחידות דיור בלב ליבו של מתחם עסקים מובהק, זאת לצד העתקת מכללת שנקר שתועתק למתחם הבורסה משכונת החרוזים בה היא ממוקמת כיום, זאת לצד שדרת חנויות, מקומות חנייה וכו'.אולם, וזה אולם גדול, תמוהה העובדה שאם כבר מייצרים תקדים כה טוב וחשוב, מתמקדים בפעם המי יודע כמה בבניית גורדי שחקים של משרדים, זאת לצד כמות מוגבלת של יחידות דיור להשכרה ומעונות סטודנטים(שכבודם במקומם מונח), זאת שעה שהיתה כאן הזדמנות פז לחולל מהפך תפיסתי של ממש ולאשר בנייה לא רק של מגדלי משרדים ומסחר, אלא גם ובעיקר למגורים, ובכך להפוך את מתחם הבורסה לחי ונושם 24/7.

בד בבד לשדרוג מתחם הבורסה והפיכתו מריק ומשמים לעת ערב, למלא חיוניות ותוסס, מגדלי דירות שכאלה היו מייצרים בנקל אלפי פתרונות דיור(!) על קרקע הממוקמת ב"פריים לוקיישן", צמוד לגדה המזרחית של "נתיבי איילון" שהיו יכולים להיות "תמונת מראה רמת גנית" למגדלי פארק צמרת התל אביבים שממול.

פספוס זה, למרות יתרונותיה של התכנית החדשה, הינו בבחינת משל לפספוסים לא פחות גדולים במתחמי תעסוקה נוספים דוגמת ה-BBC בבני ברק, רמת החייל בצפון מזרח תל אביב, איזור התעשייה של הרצליה פיתוח ועוד. יחד הם כוללים מיליוני מ"ר לתעסוקה, עם עתודות שטח יקרות מפז, וממוקמים ממש בלב ליבו של איזור הביקוש. כולם שוקקי חיים במהלך שעות היום ולעת ערב משמימים, להוציא פה ושם מובלעות של מסעדות, בתי קפה וברים.

היתרונות של יישום שימושים מעורבים במתחמי תעסוקה, יהיו כדלקמן:

אחד, ניצול נכון של זכויות מקרקעין בלב ליבו של איזור הביקוש, מה שיוכל לייצר איזון בין הביקוש להיצע בשוק הדיור.

שניים, יצירת שימושים מעורבים באותם אזורים, עובדה שהיתה חוסכת למשק הישראלי סכומי עתק.

שלוש, הפיכת אזורים אלה לחיים ונושמים 24/7.

ארבע, קיצור משמעותי של יוממות נסיעה מהבית לעבודה למאות אלפי ישראלים.

חמש, שדרוג החזות העירונית בכלל, ובמתחמי התעסוקה בפרט.

שש, מתחמים אלה, רובם ככולם, ממומשקים לתחנות רכבת וכבישים עורקיים, המ שמקנה יתרון נוסף למגורים בהם.

לכן אין לראות בתכנית משולש הבורסה בבחינת סוף פסוק, אלא דווקא קדימון למה שהמדינה והרשויות המקומיות צריכות וחייבות לקדם במהלך השנים הקרובות, אם ברצותן להגדיל משמעותית את כמות היצע הדיור מכ-50 אלף לשנה כיום למספר הרצוי, כ-70 אלף שנה לכל הפחות. אין ספק שזו תהיה אחת המשימות החשובות לפתחו של שרי האוצר והשיכון הנכנסים, אם תאבי הצלחה המה.

*עמית דובקין הינו אסטרטג נדל"ן, יועץ תקשורת ובעל משרד למיתוג ויחסי ציבור.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן