פרישתה של סמנכ"לית הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית אחרי 25 שנות עשייה – תמרור אזהרה לשיטת המינויים הפוליטיים // דעה
פרישתה המפתיעה של עינת גנון, סמנכ"לית הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, לאחר יותר מ-25 שנות שירות מסור במשרד הבינוי והשיכון, מהווה תמרור אזהרה למערכת הפוליטית בישראל. גנון, שהקדישה את חייה המקצועיים לקידום ההתחדשות העירונית, הגיעה למסקנה המרה כי אין לה סיכוי לעמוד בראש הרשות אותה שירתה בנאמנות שנים ארוכות – לא בגלל חוסר כישורים או ניסיון, אלא פשוט כי התפקיד הבכיר שמור למינוי פוליטי.
סיפורה של גנון אינו ייחודי. הוא מייצג בעיה רחבה ושורשית: שיטת מינוי השרים בישראל היא אנכרוניסטית, בלתי יעילה ומסוכנת לעתידה של המדינה. בישראל של 2024, מינוי שרים הוא עניין של מקח וממכר פוליטי. מפלגות מתחרות על תיקים, כאשר השיקול המרכזי הוא כוח והשפעה, ולא בהכרח היכולת לנהל את המשרד באופן מיטבי. התוצאה? שרי חינוך ללא רקע בחינוך, שרי בריאות ללא הבנה במערכת הבריאות, ושרי אוצר שמעולם לא ניהלו תקציב משמעותי.
בעוד שבישראל אנו ממשיכים להיאחז בשיטה מיושנת, מדינות רבות בעולם כבר הבינו את חשיבות המינויים המקצועיים בדרג השרים. בצרפת, למשל, נהוג למנות מומחים מהשורה הראשונה לתפקידי שרים. בגרמניה, גם אם השרים הם פוליטיקאים, הם נדרשים להוכיח מומחיות בתחום עליו הם מופקדים. בסינגפור, מינוי שרים נעשה על בסיס כישורים וניסיון רלוונטי, לא על בסיס שיוך מפלגתי.
המעבר למודל של מינוי שרים מקצועיים אינו רק עניין של יעילות ניהולית. זהו צעד הכרחי לשיקום אמון הציבור במערכת הפוליטית ובמנגנוני השלטון. כאשר אזרחים רואים שרים שאינם מבינים את תחום אחריותם, שמקבלים החלטות שגויות בשל חוסר ידע, ושמתחלפים בתדירות גבוהה בהתאם לגחמות פוליטיות – אמונם במערכת מתערער. זהו מתכון בטוח לציניות, לאפתיה ולניכור מהמערכת הפוליטית.
הפגיעה הפוטנציאלית חמורה במיוחד בתחומים קריטיים כמו שוק הנדל"ן. במקרה של עינת גנון, פרישתה עלולה להאט משמעותית את קצב פרויקטי ההתחדשות העירונית, שהם אחד הפתרונות המרכזיים למצוקת הדיור בישראל. בשוק שבו כל עיכוב מתורגם למחירי דיור גבוהים יותר ולמצוקה גוברת של זוגות צעירים ומשפחות, אנחנו פשוט לא יכולים להרשות לעצמנו את המחיר של אובדן מומחיות וניסיון. הפגיעה בהתחדשות העירונית עלולה להחריף את משבר הדיור, להגביר את אי השוויון החברתי ולפגוע בצמיחה הכלכלית של ישראל בטווח הארוך.
לפיכך, הגיע הזמן לרפורמה יסודית בשיטת מינוי השרים בישראל. יש לקבוע בחוק דרישות סף מקצועיות לכל תיק ממשלתי. למשל, שר הבריאות חייב להיות בעל ניסיון ניהולי משמעותי במערכת הבריאות. יש להקים ועדה מקצועית, בלתי תלויה, שתבחן את כישורי המועמדים לתפקידי שרים ותאשר רק את אלה העומדים בקריטריונים.
חשוב לקבוע תקופת כהונה מינימלית לשרים, למשל חמש שנים, כדי לאפשר יציבות ויכולת לבצע מדיניות ארוכת טווח. במקביל, יש ליצור מסלול שיאפשר לאנשי מקצוע מצטיינים בתוך המשרדים להתקדם לתפקיד השר, בדומה למה שקורה בצבא או במשטרה. לבסוף, יש להגביר את השקיפות בתהליך המינוי, כולל פרסום מלא של קורות החיים והכישורים של המועמדים לתפקידי שרים, ולאפשר דיון ציבורי לפני אישור המינוי.
ישראל ניצבת בפני אתגרים מורכבים בכל תחומי החיים – כלכלה, ביטחון, חברה וסביבה. התמודדות מוצלחת עם אתגרים אלה מחייבת הנהגה מקצועית, מנוסה ומחויבת לטווח הארוך. הגיע הזמן להפסיק לקבל כמובן מאליו את השיטה הקיימת. הגיע הזמן לדרוש מנהיגות מקצועית, אחראית ומחויבת לטובת הציבור.
רק כך נוכל להבטיח שהידע, הניסיון והמסירות של אנשים כמו עינת גנון לא ילכו לאיבוד, ושהמדינה שלנו תנוהל על ידי הטובים והמוכשרים ביותר.
זוהי לא רק זכותנו כאזרחים – זוהי חובתנו לדורות הבאים.
*הכותבת, עו"ד בלה ברדה ברקת, היא מומחית להשקעות נדל"ן
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
