תקדים בירושלים: פטור מהיטל השבחה בתמ"א 38 שנבנה על קרקע ששימשה בפועל למשרדים

מאת: עורכי הדין דן ליברמן ואסף עולמי

לאחרונה קיבלה ועדת הערר לתכנון ולבניה במחוז ירושלים ערר היטל השבחה שהוגש על ידי חברת פנינת שרי ישראל בע"מ, שבו  התעוררה, בין היתר, שאלת פרשנות הפטור מהיטל השבחה הקבוע בסעיף 19(ב)(10) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה לגבי היתר בניה למגורים, הניתנים מכוח תמ"א 38 או תכנית מפורטת שהוכנה על-פיה.

הוראת סעיף 19(ב)(10) הנ"ל קובעת שני תנאים מצטברים לתחולת הפטור מהיטל השבחה:

1. מדובר היתר לבניה או להרחבה של דירת מגורים.
2. ההיתר ניתן מכוח תמ"א 38 או מכוח תכנית מפורטת שהוכנה על-פי הוראות תמ"א 38 (בירושלים מדובר בתכנית 10038).

העוררת קיבלה היתר בניה להקמת מבנה מגורים לפי תמ"א 38 ותכנית 10038 בחלקה המיועדת למגורים, אך לא קיבלה את הפטור מהיטל השבחה שלו היא זכאית לפי חוק, כיוון שהשימוש הקיים בפועל בחלקה (לפני קבלת ההיתר) היה למבנה משרדים.

הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים טענה כי הוראת הפטור הקבועה חלה רק כאשר השימוש הקודם בפועל בחלקה (לפני קבלת ההיתר לפי תמ"א 38) היה למגורים, וכי הפטור אינו חל מקום בו השימוש בפועל בחלקה לא היה למגורים.

ועדת הערר קיבלה את הערר ודחתה את פרשנות הוועדה המקומית לסעיף הפטור מהיטל השבחה בחוק התכנון והבניה. ועדת הערר קבעה כי מדובר בפרשנות שבדיעבד המנוגדת לחוות דעת מהנדס העיר בנוגע לבקשה להיתר שהגישה העוררת. כן קבעה ועדת הערר שגם לגופו עניין אין לקבל את פרשנות הוועדה המקומית, שכן לשון הסעיף היא ברורה והתנאי לפטור, לפיו ההיתר שניתן הוא לדירת מגורים, מתייחס רק ל"מצב היוצא" (לאחר קבלת ההיתר) ולא ל"מצב הנכנס" (לפני קבלת ההיתר). כמו כן, חויבה הוועדה המקומית לשאת בהוצאות העוררת בסכום של 30,000 ש"ח (סכום חריג בהחלטות של ועדות ערר, המבטא את מורת רוחה של ועדת הערר מהתנהלות הוועדה המקומית).

הכלל שנקבע, אם כן, בהחלטת ועדת הערר הוא שכאשר ניתן היתר בניה למגורים מכוח תמ"א 38 יחול הפטור מהיטל השבחה הקבוע בחוק התכנון והבניה, גם אם השימוש בפועל בחלקה לפני קבלת ההיתר לא היה למגורים.

*העוררת יוצגה על ידי כותבי המאמר, עורכי הדין דן ליברמן ואסף עולמי ממשרד ש. פרידמן, אברמזון ושות'

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן