banner
משתתפי הפאנל // דרור סיתהכל
משתתפי הפאנל // דרור סיתהכל

עיריית ת"א פועלת לבטל היטלי השבחה לדיירים בדרום מזרח העיר

את הדברים אמר רוני קינסבורנר, מנהל תחום תכנון כלכלי בכיר באגף ההכנסות מבנייה בכנס "מגדילים" לרובעים 7,8,9: "על הממשלה למסד סל כלים כדי לסייע לתושבים להתמודד עם השינויים בארנונה ובהשפעה על דמי הניהול במגדלים"

"אנחנו פועלים לבטל היטלי השבחה לדיירים באזורים בדרום מזרח העיר במטרה לעודד התחדשות עירונית ושהבניינים יחוזקו", כך אמר רוני קינסבורנר, מנהל תחום תכנון כלכלי בכיר באגף ולהכנסות מבנייה בעיריית תל אביב, בפאנל שעסק במאפייני דרום העיר, במסגרת כנס ההתחדשות העירונית של "מגדילים", שהתקיים בשבוע שעבר (6.7) במרכז דוהל בלב שכונת התקווה. על פי החוק אמורים הדיירים בבניינים בהם מבוצעת תמ”א 38 לשלם היטל השבחה לעירייה על אחוזי הבנייה שנוספו, אולם, כדי לדאוג לשיפור הבניינים הוותיקים בדרום מזרח תל אביב, בעירייה מעדיפים לוותר על היטלי ההשבחה. עוד אמר קינסבורנר בכנס: "על הממשלה למסד סל כלים כדי לסייע לתושבים להתמודד עם השינויים בארנונה ובהשפעה שלהם על דמי הניהול במגדלים"

רוני קינסבורנר, מנהל תחום תכנון כלכלי בכיר // דרור סיתהכל
רוני קינסבורנר, מנהל תחום תכנון כלכלי בכיר // דרור סיתהכל

ענבר שור, סגנית מנהל אגף בכיר נכסים וחברות במשרד השיכון הסבירה מהם הזכויות של דיירי הדיור ציבורי בהליכי פינוי בינוי ותמ"א 38. "דיירי דיור ציבורי יכול לחזור אוטומטית לביתם במסגרת הליכי פינוי בינוי. הזכות הזו קובעה בחוק כל דייר דיור ציבורי שעקב תהליכי התחדשות עירונית מתפנה מביתו אז אף שהוא לא הבעלים הוא יכול לחזור. עומדות בפניו גם בחירות נוספות לעבור לבית גיל זהב או שהוא יכול לבקש לעבור לדירת דיור ציבורית אחרת ולקבל עדיפות, והטור לאזורי ביקוש הוא לא קצר". שור גם הסבירה האם יש לדיירים זכות התנגדות: "אין לו זכות כבעלים, הוא גם לא חותם על ההסכמים מול היזמים זה למעשה המדינה באמצעות החברות המשכנות עושה, אבל אנחנו כן מכירים במעמד המיוחד שיש לו. פעם אחת כהמחוקק הגן עליו ובנוסף דיירי דיור ציבורי יש להם זכות לרכוש את הדירה שלהם אם הם עומדים בתנאים מסוימים". 

ענבר שור, סגנית מנהל אגף בכיר נכסים וחברות במשרד השיכון // דרור סיתהכל
ענבר שור, סגנית מנהל אגף בכיר נכסים וחברות במשרד השיכון // דרור סיתהכל

אמיר הלר המשנה למנכ"ל, בחברת אלמוג ממונה על ההתחדשות העירונית הסביר מה החיסרון של מסמכי מדיניות: " לפעמים אתה מאשר תב"ע ויש לך מסמכים נלווים לתב"ע, הם לא מחייבים הם רק מנחים למסמכי מדיניות אין לו תוקף משפטי כזה שאתה יכול להסתמך עליו במאה אחוז ואז אתה מגיע לדיונים מול הצוות המקצועי בעירייה, שאומר לך 'אז מה אם יש לך מסמכים, תראה איך הניקוז עובר, אנחנו לא מאשרים, זה רק מסמך מנחה'. יום אחד יכול להתחלף ראש עיר יכול להתחלף מהנדס עיר, יכול להתחלף בן אדם בתוך העירייה שיכול להחליט דברים אחרים ואז מסמך המדיניות משתנה ואז למעשה זה יכול להפוך לך את הפרויקט לגמרי".

אמיר הלר המשנה למנכ"ל, בחברת אלמוג ממונה על ההתחדשות העירונית // דרור סיתהכל
אמיר הלר המשנה למנכ"ל, בחברת אלמוג ממונה על ההתחדשות העירונית // דרור סיתהכל

מושיק בן דור, שותף במשרד כנען שנהב אדריכלים התייחס לתפקיד של האדריכלים כמגשרים בין העירייה, הדיירים והיזמים והסביר למה לדעתו ייתכן ומגדלים בשכונות בדרום העיר לא יתאימו לאזור. לדבריו, "התחדשות עירונית זו לא רק הדירה של אותו דייר אלא גם בסוף העיר והשכונה שרוצה להתחדש. המטרה שלנו ביחד עם העירייה לזהות מה אני יכול לתת לעיר. אני יכול לתת שטחים פתוחים? אני יכול לתת מבנה ציבור? אני יכול להרחיב קצת את הכביש? בסוף לייצר פרויקט אחד וברגע שיצאתי שיפרתי את העיר". באשר לבניית מגדלים בדרום העיר הוא אמר: "אנחנו מעדיפים באזור הדרום לבנות כמה שפחות מגדלים אם אפשר רק עד 9 קומות. הסיבה היא שיש מקפצה משמעותית בתחזוקה בין 9 קומות לבין 10 קומות וצפונה. אבל יכול להיות שנכון לעשות מגדל אחד ועוד שורה של מבנים מרקמיים". 

מושיק בן דור, שותף במשרד כנען שנהב אדריכלים // דרור סיתהכל
מושיק בן דור, שותף במשרד כנען שנהב אדריכלים // דרור סיתהכל

ארז כהן, שמאי המקרקעין הפועל להסדרת רישום הבעלות בדרום תל אביב התייחס ליחודיות של שכונת התקווה לעומת מתחמים אחרים בנושא הבעלות  על הקרקע: "גם אם רוצים לצאת לפרויקטים של התחדשות עירונית בשכונת התקווה זה כמעט בלתי אפשרי בגלל נושא הרישום. שיטת הרישום זו למעשה שיטה מהתקופה העות'מאנית. שהן חלקות צרות וארוכות ומאוד גדולות ואין קשר בין הבתים הבנויים בפועל לבין הרישום בטאבו.

ארז כהן, שמאי המקרקעין הפועל להסדרת רישום הבעלות בדרום תל אביב // דרור סיתהכל
ארז כהן, שמאי המקרקעין הפועל להסדרת רישום הבעלות בדרום תל אביב // דרור סיתהכל

חלקות של עשרות דונמים שמגיעות לפעמים עד 80 דונם זה יכול להגיע ל-1300 רשומים כבעלים בטאבו. הבעיה שלא תמיד יודעים מי הבעלים והם לא מזוהים". כהן הסביר את המשמעות הפיננסית, ואמר כי: "מבחינת מימון אף מוסד פיננסי לא ייתן מימון שהוא לא יכול לרשום משכון ספציפי על המקרקעין. רוב העסקאות שנעשות בשכונת התקווה והן נעשות בהון עצמי בגלל אותם סטרואידים של מחירים שפשוט היום כדאי לקנות בשכונת התקווה. הפוטנציאל המרחק בין שכונת התקווה לשכונות במרכז העיר זה כמעט 1 ל-2 אם בשכונת התקווה מדברים על מחירים שבין 30 אלף שקל למטר ובמרכז העיר 60 אלף ויותר אז אתה מבין שהפוטנציאל הזה גדול". לבסוף כהן סיפר על היוזמה של עיריית תל אביב כדי להתמודד עם בעיית הרישום השטחים בטאבו: "העירייה יזמה תכנית שמדברת רק על הסדרת הרישום שתתאים את אותו רישום בחלקה לאותן יחידות שהדיירים תופסים. יש סוקרים שעוברים מבית לבית ומנסים לשייך את אותו רישום בטאבו לאותו בית שאנשים גרים בו ויוצרים גם תכנית אדריכלית לכל אותם המגרשים שאנשים תופסים אפילו עם מתן זכויות נוספות ובסוף בא השמאי שמשייך בין הרישום לבין המגרש שיאפשר את אותה התחדשות עירונית בהמשך". 

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף
תגיות:

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות