אם מקבלי ההחלטות יידעו לייצר את התחלות הבנייה ומקומות התעסוקה, כולל בערי הפריפריה, הכלכלה תחזור לדרך המלך // דעה
אין זה סוד שמדינת ישראל מצויה כיום בצומת דרכים אסטרטגית שעשויה להוביל למשבר כלכלי עמוק. עוד בטרם פרוץ אירועי ה-7 באוקטובר, נכנס המשק להאטה משמעותית, תוצאה של העדר יציבות פוליטית, משבר עולמי בהייטק וריבית נוסקת מעלה מחשש לאינפלציה.
גם ללא השפעת המלחמה, התחלות הבנייה ירדו באופן תלול, עד כדי כ-40 אלף בלבד במהלך 2023 זאת לעומת תחזית מוקדמת של 70 אלף.
מצב זה רק החריף והלך מאז פרוץ המלחמה ובא לידי ביטוי לא רק בהאטה נוספת של התחלות הבנייה, זאת עקב אלפי אתרים ריקים מעובדים, אלא גם אבטלה סמויה גדלה והולכת מתוך כ-400 אלף משקי בית התלויים לפרנסתם בענף זה.
יתרה מכך: העובדה שתעשיית ההייטק שהפכה במהלך העשורים האחרונים לקטר המוביל של כלכלת ישראל ותרמה במישרין ובעקיפין לתעסוקה של מאות אלפי עובדים, נקלעה למשבר עמוק, , שהחמיר עוד יותר מאז ה-7 באוקטובר, הפכה את ענף הבנייה בפועל למוצא היחידי שיוכל לאושש את כלכלת ישראל, ובמיוחד בעקבות המלחמה המתמשכת.
כאמור מדובר בכ-400 אלף משקי בית שמוצאים את מטה לחמם, במישרין ובעקיפין, תודות לענף הבנייה. כמה בדיוק מתוכם מובטלים כעת, איש אינו יודע, אולם, וזה אולם גדול, ברור לכל כי קיימת כיום אבטלה סמויה של רבים, גם בשל העדר כ-80 אלף עובדים מאתרי הבנייה וגם בשל גיוס המילואים הנרחב של מאות אלפים, מתוכם רבבות המועסקים בענף.
על פי ההערכה, על כל עובד פלסטיני שנעדר מאתר בנייה, כשלושה ישראלים מוצאים את עצמם מחוסרי עבודה. ובמילים אחרות, אם נכפיל פי 3 את הנתון של עובדים הנעדרים מאתרי הבנייה, נגיע לקרוב לרבע מיליון(!) ישראלים שהינם בפועל מובטלים או במקרה הטוב, עובדים חלקית על הילוך נמוך ביותר.
זהו, לטעמי, תמצית הסיפור:
אם מקבלי ההחלטות חפצים לאושש את כלכלת ישראל בעקבות המלחמה ולייצר מנופי צמיחה מחודשים, עליהם לשים את הדגש במיוחד על ענף הבנייה, קל וחומר כשאין לנו יותר את האלטרנטיבה של תעשיית הייטק שעודנה מקרטעת בכל רחבי העולם.
על כן גיוס אותם כ-80 אלף עובדים ממדינות שונות, תהיה עלותו אשר תהיה, יהיה כדאי כלכלית, לא רק על מנת להתניע מחדש את הפעילות באתרי הבנייה המשמימים, אלא גם ובעיקר על מנת לייצר מקומות עבודה לכרבע מיליון ישראלים, ובכך למנוע תרחיש אפוקליפטי של אבטלה המונית, תרחיש שאותו מדינת ישראל לא ידעה מאז ימי המיתון הכבד של אמצע שנות ה-60 של המאה הקודמת.
ועל מנת לייצר אצל מקבלי ההחלטות את התודעה למצב ה-S.O.S. הזה, על קברניטי ענף הבנייה להעביר את המסר הברור ששיקום ענף הבנייה הינו שווה ערך לשיקום כלכלת ישראל. אם הענף ישוקם, ואם מקבלי ההחלטות יידעו לייצר הן את התחלות הבנייה והן את מאות אלפי מקומות התעסוקה, כולל בערי הפריפריה, הכלכלה תחזור לדרך המלך.
*כותבת המאמר, עורכת הדין שיר טורם-הספרי, היא ממתגת ערים ונדל"ן
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
