התחדשות כיכר אתרים ממשיכה להסתבך – אושרה בקשה להגשת ערר נגד התכנית

ועדת הערר במחוז תל אביב נתנה אור ירוק להגשת ערר בנוגע לאישורה של תכנית התחדשות כיכר אתרים שבתל אביב. יו"ר הוועדה, עו"ד מיכל הלברשטם דגני, אישרה בקשות לרשות ערעור על התכנית, וכתבה בהחלטתה כי הטענות שהעלו המבקשים "מעוררות שאלות בעלות חשיבות ציבורית". למרות שעו"ד הלברשטם דגני הבהירה כי אין בהחלטה כדי לחוות דעה ביחס לסיכויי הערר, היא רמזה בהחלטתה כי במהלך אישור התכנית לא נבחנו כל הטענות שהעלו המתנגדים. במקביל, כפי שנחשף ב"מגדילים" לפני כחודש, ארגון אונסק"ו של האו"ם פנה לעירייה, והביע את התנגדותו לתכנית, בטענה כי היא עלולה לפגוע בערכי העיר הלבנה, המוכרת כאתר מורשת עולמית. בשלב זה, נדחה הדיון שהיה אמור להתקיים בעירייה בעקבות ההתנגדות. 

הוועדה המקומית תל אביב אישרה לפני כחצי שנה את תכנית כיכר אתרים, המציעה התחדשות של הכיכר, באמצעות הריסתו והקמת 3 מבנים – 2 מגדלי מגורים ותיירות בני 25 קומות ובניין נוסף בן 6.5 קומות, הכוללים 220 יח"ד ו-300 חדרי מלון. הוועדה אישרה את התכנית לאחר שדחתה 20 התנגדויות שהוגשו נגד התכנית, ביניהן של ארגוני סביבה, בעלי עניין בתחום התכנית ובסביבתה וכן התנגדות של מהנדס העיר.

הוועדה המקומית תל אביב מוגדרת כוועדה עצמאית (מוסמכת), בעלת סמכויות נרחבות בהשוואה לוועדות מקומיות רגילות. בישראל יש 25 ועדות עצמאיות, ותיקון לחוק התכנון והבנייה (תיקון סעיף 112) שאושר לפני כשנה וחצי, מגביל את זכות הערר על החלטות של ועדות עצמאיות. על פי התיקון, מי שהתנגדותו במהלך הדיונים על התכנית נדחתה, יוכלו לערור רק לאחר קבלת רשות מיו"ר ועדת הערר, אשר יידרש לשקול, בין היתר, האם הבקשה מגלה עילה או שהיא מעוררת שאלה בעלת חשיבות או השלכה רחבה והיא אינה קנטרנית או טורדנית.

על החלטת הוועדה המקומית הוגשו 8 בקשות להגשת ערר. את הבקשות הגישו ארגוני סביבה, שטענו כי התכנית היא בעלת השפעה סביבתית נוכח בניית מגדלים על חוף הים, ובעלי זכויות בקרקע במתחם, שטענו כי זכויותיהם נפגעו, וכן מלונות שטענו כי הבינוי המוצע יגרום להם לנזק. יו"ר הוועדה, עו"ד הלברשטם דגני, כתבה כי הרף הנדרש למתן רשות ערר על החלטת ועדת מקומית עצמאית נמוך יותר מרשות ערר למועצה הארצית: "די בכך שהבקשה מגלה עילה או מעוררת שאלה בעלת חשיבות או השלכה רחבה, כדי להצדיק מתן זכות ערר. די בכך שהחשיבות או ההשפעה ביחס לאותה רשות מקומית הן משמעותיות".

יו"ר הוועדה ציינה כי הבקשות מעלות שאלות בעלות חשיבות ציבורית אשר ראוי לבררן בהליך ערר. בהתייחסה לטענות בעלי הזכויות על מקרקעין במתחם שטענו כי זכויותיהם נפגעו, היא כתבה: "טענותיהם של בעלי הזכויות מצדיקות רשות ערעור לאור טענותיהם בדבר פגמים שנפלו בטבלאות האיחוד והחלוקה, ואשר עשויה להיות בהם פגיעה ממשית בזכויותיהם הקניינית, וכן לאור טענותיהם כנגד התכנון המוצע במקרקעין בהם הם בעלי זכויות".

בהתייחסה לטענות הארגונים הסביבתיים, כתבה עו"ד הלברשטם כי הטענות מצדיקות מתן זכות ערר "בשל ההשפעה הציבורית המשמעותית של התכנית, בשל מיקומה הייחודי והשינוי שהיא מייצגת ביחס לתכניות המאושר במקום, שינוי שהוא ללא ספק רגיש מבחינה נוספית וסביבתית, לרבות התאמת התכנון המוצע לתכנית תא 5000 (תכנית המתאר של תל אביב), שאלה היורדת לשורשה של תכנית". יו"ר הוועדה ציינה עוד, בהתייחסה לטענות המלונות כי גם בקשתם לערר מוצדקת, בגלל ההשפעה הישירה של התכנון המוצע עליהם.

בסיום דבריה כתבה עו"ד הלברשטם כי אין בהחלטתה כדי לחוות דעה בדבר סיכויי הערר, או כי נפל פגם בהחלטתה, אך ציינה כי הערר עשוי לגלות עילה, וכי השאלה אינן קנטרניות וראוי להשמיען.

עו"ד רונית אלפר, המייצגת חלק מבעלי הזכויות בקרקע, מברכת על ההחלטה ואומרת: "מדובר בהחלטה ראויה, שמכירה בחשיבותו של הדיון העקרוני ובצורך להעניק מקום לטענות הנוגעות לליבת התכנון. רשות הערר אינה מובנת מאליה – והיא משקפת הכרה בכך שיש כאן שאלות מהותיות שיש לבחון באופן מקצועי ובלתי תלוי". 

עוד הוסיפה עו"ד אלפר כי: "שלב זה בהליך הערר הוא משמעותי במיוחד, שכן הוא פותח את הדלת לבחינה עניינית של הזכויות של בעלי הקרקע, תוך שמירה על עקרונות השקיפות, הצדק והאיזון התכנוני".

 

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן