"אז עף קרש, מה רוצים מאיתנו בכלל?"
דרוש מנהיג למרד פועלי הבניין כנגד השלטונות המתעלמים באופן פוגעני מאלפי הנפגעים בתאונות העבודה באתרי הבנייה
דרוש מנהיג למרד פועלי הבניין כנגד השלטונות המתעלמים באופן פוגעני מאלפי הנפגעים בתאונות העבודה באתרי הבנייה
מאת: מהנדס שאול שמיל, שמיל מהנדסים
זוכרים את סיפורו המופלא של ספרטקוס, מי שהנהיג את מרד העבדים כנגד שלטון האימפריה הרומית? יש להניח שעד שלא יצוץ ספרטקוס מודרני שינהיג את מרד פועלי הבניין כנגד השלטונות המתעלמים באופן פוגעני, שלא לומר על גבול הפלילי, מאלפי הנפגעים מידי שנה בתאונות עבודה, מתוכם מאות הרוגים, פצועים קשה ונכים, מן הסתם לא יקרה דבר וחצי דבר.
"אז עף קרש, מה רוצים מאיתנו בכלל?"
התאונה המשונה שהתרחשה בחולון בשבוע שעבר בפרויקט תמ"א 38, כשצעיר שנסע על אופניו בסמוך לאתר בנייה, נפגע קשות מקרש שנזרק, כנראה באקראי, מכיוון אתר הבנייה ואתמול התבשרנו על מותו, יהי זכרו ברוך, ממחישה את חומרת המצב. גם תגובת מנהל העבודה והפועלים, שהיתה בנוסח "אז עף קרש, מה רוצים מאיתנו בכלל?", היתה יכולה בנקל להוות חומר משובח לסרט ניאו ריאליסטי של טריפו או ז'אן לוק גודאר.
ובינינו? איך ניתן להאשים מנהל עבודה פלוני אלמוני ומספר פועלים קשיי יום, לתרחישים המזעזעים שהממונים הבכירים ביותר על משרדי השיכון והעבודה מעניקים את הגושפנקה שלהם זה עשרות רבות בשנים, ואין מחשה? מישהו בדק, למשל, כמה מפקחים של משרד העבודה נמצאים, אם בכלל, באלפי אתרי הבנייה הפרושים ברחבי מדינת ישראל, כולל מאות רבות העוסקים בהתחדשות עירונית ומה היכולת שלהם להשפיע, אפילו בזעיר אנפין, על מצב הבטיחות באותם אתרים?
טכנולוגיה שמזכירה את ראשית המאה שעברה
זוכרים, למשל, את אסון החניון של דניה סיבוס שקרס לפני פחות משנתיים ברמת החייל? למרבה ה"מזל" נהרגו בו רק מספר פועלים זרים, אנשים בלי שם, סיבה טובה לכשעצמה שנושא זה ירד מהכותרות. שוו בנפשכם מה היה קורה, למשל, אם החניון היה קורס מספר חודשים לאחר מכן, לאחר שהמתחם היה כבר מתאכלס, והנספים היו לא פועלים מארצות חבר העמים, אלא כמה וכמה עורכי דין ורואי חשבון מדופלמים מהשמנה והסלתה של הקהילה העיסקית. מה היה אז קורה והאם האסון היה אכן יורד מהכותרות באותה מהירות עצומה וללא כל מסקנות מתבקשות?
לאחרונה התבשרנו על החמרת הפיקוח ועל כוונה לשדרג את הפיגומים הישנים הנמצאים בכל אתרי הבנייה בישראל. זוהי החלטה שלטעמי מהווה לעג לרש ומס שפתיים. הכיצד ייתכן שמדינה כה מפותחת וחברה ב-OECD שמתיימרת להיות מעצמת הייטק וסייבר ומייצאת ציוד טכנולוגי משוכלל לכל רחבי תבל, ממשיכה להיות חצר אחורית של ענף הבנייה, המזכיר יותר את הטכנולוגיה שהיתה בראשית המאה שעברה?
תיעוש מיידי של כל ענף הבנייה ורגולציה
לכן, הפתרון טמון לא בתגבור כזה או אחר של מפקחי בנייה או בניסיון, שספק רב אם יממש, לשדרג את בטיחות הפיגומים (ומעניין שעד כה לא חשבו על כך..) הפתרון חייב להיות בשתי נגזרות:
האחת, תיעוש מיידי של כל ענף הבנייה. מן הראוי לזכור שענף זה הינו הקטר המוביל של כלכלת ישראל ומפרנס רבבות רבות של בתי אב, ועל כן ראוי למודרניזציה, ולא רק לשם בטיחות העובדים בו, אלא גם לחסכון אדיר של הוצאות מיותרות על בנייה איטית ועתירת ידיים עובדות, שעולה למשק הישראלי מיליארדים רבים על פני השנים.
השנייה, רגולציה ופיקוח מחמיר ביותר בכל אתרי הבנייה(!) ובכל שלב שהוא של התקדמות הבנייה. נכון, פעולה שכזו תצריך משאבים וכספים וכוח אדם לא מבוטל, אולם תחסוך חיים רבים מאוד, וכפי שמערכת הביטחון טוענת מידי שנה שהיא נזקקת לעשרות רבות של מיליארדים למען בטחון אזרחי ישראל וחיילי ישראל, אין שום סיבה שבעולם שגם אותם "חיילים אלמונים" שעומדים על הפיגומים לא יזכו לכך.
רק שילוב שתי פעולות אסטרטגיות אלה, עשויה ויכולה להוריד באופן דרסטי את כמות הנפגעים בתאונות עבודה. הברירה השלישית הינה, כאמור לעיל, היווצרות המושג "ספרטקוס", טריבון עממי שידבר בשם כל אותם הנופלים מהפיגומים, ואם מקבלי ההחלטות חוששים מתרחיש שכזה, אדרבא, שיינקטו בפעולות המניעה שפורטו לעיל.
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן