banner
אדריכל אורי הלוי, אורבך הלוי // צילום: יוסי צבקר
אדריכל אורי הלוי, אורבך הלוי // צילום: יוסי צבקר

"ענף המשרדים יחזור לסוג של שגרה, אין תחליף לעבודה במקום עבודה"

האדריכל אורי הלוי, מבעלי משרד 'אורבך הלוי אדריכלים', מספר על השינוי שעובר התחום בשל הקורונה. "אנחנו בהחלט משנים היום את התפיסה של חללי המשרדים. אם תכננתי קומה ל-100 עמדות עבודה, אני אתכנן עכשיו ל-60 עמדות, אבל כאלו שישרתו 100 איש". מה ההשפעות של 2020 על התכנון ומה צפוי בהמשך הדרך

"בראייה כוללת, אנו לא צופים פגיעה בענף המשרדים בטווח הארוך". כך סבור האדריכל אורי הלוי, מבעלי 'אורבך הלוי אדריכלים',  "זה נכון שהענף ספג משבר, חברות נאלצו לבצע שינויים אסטרטגיים מידיים ובנו פורמט עבודה תוך התאמה למציאות החדשה. בהתאם לכך, התפקיד שלנו כאדריכלים היה ועודנו להבין את הצרכים החדשים ובהתאם לכך אנו מתכננים, מתאימים, ויוצרים סביבת עבודה אקטואלית. אין לי ספק, שענף המשרדים בטווח הארוך יחזור לסוג של שגרה, אין תחליף לעבודה במקום עבודה".  

הלוי עומד בראש משרד אורבך הלוי, משרד אדריכלים המונה צוות של מעל 50 אדריכלים, מעצבי פנים ומתכנני ערים. בין הפרויקטים בהם היו מעורבים אפשר למצוא את בית הג'וינט בירושלים (כ-6,500 מ"ר) משרדי הרצוג פוקס נאמן (כ-21 אלף מ"ר), מטה דואר ישראל (כ-20 אלף מ"ר), משרדי Nvidia  (כעשרת אלפים מ"ר) ומתחם אמדוקס החדש ברעננה (70 אלף מ"ר). בראיון ל'מגדילים' מסביר הלוי מה השתנה בשנה החולפת בענף, מה יהיו השפעות המשבר וגם לאיזה פתרונות הובילה הקורונה בשוק המשרדים שספג מכה לא פשוטה ב-2021.

משרדי אורבך הלוי אדריכלים // צילום: עוזי פורת
משרדי אורבך הלוי אדריכלים // צילום: עוזי פורת

נתחיל בשאלה כללית – איך הקורונה השפיעה על תחום המשרדים כפי שאתה רואה מהצד שלך?
"הקורונה גרמה ל'ברקס'. כולם לחצו על דוושת הבלם ועצרו. יאמר לזכות המשק הישראלי שזה לא היה ברקס עם כריות אוויר, אלא סוג של ברקס "נראה מה קורה". מאז יש לנו מספר תובנות. דרמות גדולות לא קרו. ארגונים למדו לעבוד מרחוק. מי שחי בעולם הדיגיטלי לא קרה לו דבר. אנחנו ב"אורבך הלוי" שהתחלנו לעבוד כבר לפני שנה (ב-2019) יום בשבוע מהבית בכפוף לתשתית מתאימה, פיתחנו פרוטוקול של עבודה מהבית. יש לנו הרבה אדריכלים שהם הורים צעירים במשרד והחלטנו להקל עליהם. בתקופה הזו של הקורונה, עירוב השימושים האמיתי התחיל לקרות בסלון הבית. הסלון האישי הוא חדר כושר, בית הספר לילד ומשרד להורים. אי אפשר להמשיך את זה לאורך זמן. רוב האנשים לא ידעו לשים גבולות בין המשרד לבית – דבר שהוא שלילי. אנשים שלא חיים במסגרת משפחתית – התלוננו על בדידות ואובדן מוטיבציה. אנשים בעלי משפחות, בסיטואציה שמערכת החינוך אינה פועלת –קיים קושי עצום. אנשים לא מסוגלים להתנהל עם ילדים "על הברכיים" ולא ידעו להתנהל. לדעתי, מכאן הולכים למודל אחר – משרד ההיברידי. אבל לכל ארגון יהיה את ההיברידיות שלו. ישנם הרבה מודלים וכל ארגון צריך לפתח את השפה שלו. במקביל לאנשים חסרה האינטראקציה. חסר הקשר החברתי. אנחנו 7-10 שעות במשרד, עובדים עם מעגל אנשים. אנשים רוצים את הפייס טו פייס ברמה אישית, זה לא עובד בזום. אולי למדנו שאפשר לעבוד מהבית, ממתחמי עבודה משותפים או בתי קפה, אבל העוגן של מקום שאתה בא אליו לתכלית מוגדרת מהווה בסיס. לראשונה אני  מזהה שהאדריכלות היא רוחנית. המשרד הוא היציבות של החיים שלנו. ואיך המשרד ייראה? זה עומד להשתנות – עמדות חמות, משרד מרווח יותר, תחושה של בריאות והפרדה. תחושה של בטחון היגייני ורפואי. לדעת שתגיע למשרד ולא תידבק בצרות כאלה ואחרות. אני מאמין שלשם אנחנו הולכים". 

איך הקורונה השפיעה על האדריכלים? הן בהיקפי העבודה אבל גם בחשיבה ובתכנון?
"יש לנו הזדמנות יוצאת דופן כי אנחנו עוסקים בבינוי ערים, תכנון מבנים, מעצבים חללי עבודה. בכל אחד מהדיסציפלינות יש חשיבה מעט שונה. כשאני מתכנן מקבץ מבנים – איך אני מתכנן בימים של סגר. יש חשיבה על החצר הפנימית, גינה גדולה ומרחב שאוכל לעבוד ממנו. בשכונה אני חושב על מקום למתחם עבודה משותף קהילתי. המתנ"ס יהיה סוג של מתחם עבודה משותף ברמה השכונתית, כדי שנוכל לצאת מהבית אפילו עם הילדים, לרדת עם מרחב ולעבוד בו. המרחב הזה בכל תקנות או רזולוציות של סגר יהיה מרחב שאוכל לצאת אליו ולא מוגבל למרפסת קטנה. אני אומר את זה כמתכנן ערים. ברמת הבניין, בין אם מגורים או משרדים, אני רוצה נוכחות מרשימה של שטחי חוץ. אזורים נרחבים שניתן להכניס בהם כמות ראויה של אנשים ללא התקהלות או מגבלות. אני  רואה הזדמנות למגמת עירוב שימושים, עם הפרדה בין מלונאות, משרדים ומגורים – זה יתפוס תאוצה. כבר בכניסה לבניין תהיה אפשרות לבצע בדיקות חום או סימנים חיוניים אחרים, שלא יהיה מצב שתעבור את הבדיקה רק כשנכנסת לקומה החמישית, בלי בקרה לפני. אני כאדריכל רואה עכשיו צורך בחשיבה מחודשת על תכנון הלובי הציבורי. כמעצב פנים, אני רואה מרחבים הרבה יותר גמישים בתוך המשרד, הכלת מודלים היברידיים של עבודה, פחות 'אופן ספייס' וחלל שיידע לתת מענה לכל מצב לצד המערכות של המשרד". 

 משרדי svb שעיצבו אורבך הלוי  // צילום: עוזי פורת
משרדי svb שעיצבו אורבך הלוי // צילום: עוזי פורת

האם בעקבות שנה של קורונה תכנון בנייני משרדים, ותכנון פנים המשרד צפוי להשתנות?
"אנחנו בהחלט משנים היום את התפיסה של חללי המשרדים. אם תכננתי קומה ל-100 עמדות עבודה, אני אתכנן עכשיו ל-60 עמדות, אבל כאלו שישרתו 100 איש בפועל. המרחבים יהפכו להיות יותר גמישים ומרווחים, עם סביבות עבודה מגוונות יותר, ולא רק משרד קלאסי ו'אופן ספייס' קלאסי. מרחבי העבודה יהפכו פתוחים יותר. אני יכול לתת דוגמא את השינויים שעשינו תוך כדי תכנון בית הג'וינט, ארגון של מעל 500 עובדים בירושלים. חילקנו את המרחבים לעבודה שמתאפשרת עם מרחב אישי, צוותי, עמדות חמות, חדרי ספרייה לעבודה אישית, חדרי ישיבות לסיעור מוחות. באותו משרד יש תפריט הרבה יותר עשיר של אופני עבודה. המהלך התגבש תוך כדי הקורונה ואנחנו מלווים את הלקוח שמאכלס את המשרדים בימים אלה. עדין מוקדם, כי הקורונה עוד לא מאחורינו. כרגע האמריקאים עובדים באופן מלא מהבית, הישראלים בקפסולות – ואנחנו בודקים האם נצליח להעביר את הארגון למודל היברידי. אני מזהה מאבק בין מגמות בינלאומיות לעתים דורסניות, שלא מתאימות לאופי הישראלי. קשה לכפות מודל בינלאומי, למודל הישראלי. ההמלצה שלי היא שלכל עובד תהיה אותה עמדה, כדי שהטריטוריה האישית לא תפגע. אני מאמין בטריטוריה האישית שלי. חשוב שתישאר איזושהי פינה שהיא רק שלי.

לסיכום. האם הקורונה עומדת לשנות את המשרד כפי שהכרנו מעכשיו והלאה? או שעוד שנה, שנתיים, הדברים האלו יהיה בגדר זיכרון רחוק והכל ישוב לקדמותו?
"כל 'מכה' היא הזדמנות. העבודה מהבית תישאר בצורה שקולה וידידותית ונשלטת. אנשים לומדים לעבוד ממרחבים שונים ומקומות אחרים. המשרד יהפוך להיות המועדון החברתי שלי. יותר עניין של מהות ופחות טרנדים עיצוביים ותכנוניים. משהו ישתנה בנו, יותר מאשר ארכיטקטורה שלנו. יהיה איזון שפוי. לחסוך יום או יומיים את הפקקים. נכיר את המרחב השכונתי. אני חושב שדברים טובים יצאו מהקורונה".

הצטרפו אלינו לקהילת ההתחדשות העירונית >>> לחצו כאן

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף
תגיות:

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות