מינהל התכנון קובר את החזון ליישוב הנגב

תמונה: צחי שנרך // יחצ

מאת: צחי שנרך, מנכ"ל משותף קבוצת ארלוזורוב

בל נשכח כי חזונו של ראש הממשלה הראשון, בן גוריון שעל פיו פועלת האסטרטגיה הממשלתית כעת , היה הפרחתו של הנגב, ולא הפרחתן של עיירות הפיתוח. המדיניות של מנהל התכנון עלולה לקבור את החזון ליישוב הנגב כולו.

הנגב מביט מלמטה על מדינת ישראל
למרות הפוטנציאל שלו, הנגב עדיין נחשב לעיירת פיתוח אחת גדולה המביטה מלמטה על יתר חלקיה של ישראל מבחינה תעסוקתית, חברתית ונדל"נית. הממשלה הבינה כבר בשנות ה 90 שיש לבצע חשיבה אסטרטגית בכל הקשור לפיזור האוכלוסייה לנגב, אך לא עשתה הרבה כדי לממש זאת. בעשור הקודם אושרו תכניות לפיזור אוכלוסייה- תמ"א 31 ותמ"א 35 ונוצרה מדיניות תכנונית לפיתוח הנגב כמטרופולין שליבו העיר באר שבע.  מאז, באר שבע היא עיר מחוז גדולה הממתינה בסבלנות שהפריפריה הכפרית בסביבתה תדביק את קצב הפיתוח שלה, דבר שלא קרה עד היום .

דירוג סוציואקונומי נמוך בעיריות הפיתוח
תושבי המרכז לא מעוניינים להגיע לעיירות פיתוח כמו ירוחם, דימונה או אופקים שעדיין נאבקות במצב הסוציו אקונומי הנמוך שלהן. גם עיירות שמצבן טוב הרבה יותר מבעבר , מחזיקות עדיין בתדמית של עיירת פיתוח ריקה ונכשלת. הפוטנציאל הגדול של הנגב מוזכר רבות, אך מה שווה הפוטנציאל ללא היכולת לממשו?

הפתרון: הגירה של אוכלוסייה חזקה
הפתרון הוא חיזוקו של הנגב באמצעות הבאת אוכלוסייה חזקה מהמרכז, מטרה שעד כה נכשלה. בכדי להביא אוכלוסייה חזקה לנגב יש לייצר עבורה פתרונות מגורים איכותיים במקביל לפתרונות התעסוקה הקיימים וזו הסיבה העיקרית שיישובים קהילתיים חדשים יפריחו את הנגב ולא יחלישו אותו . מנהל התכנון צריך לאשר את הקמת הישובים וכמה שיותר.  מהצמיחה הכלכלית שתביא עמה אוכלוסייה חזקה לנגב, ירוויחו כולם , בסופו של דבר גם עיירות הפיתוח.

*הכותב הינו מנכ"ל משותף של קבוצת ארלוזורוב, היוזמת קבוצות רכישה ופרויקטים נדל"ניים בבאר שבע וסביבתה

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן