משרד האוצר נגד סיפוח השפד"ן לראשון לציון: "יגרום לעלייה ביוקר המחיה"

משרדי האוצר, הבריאות והאנרגיה מתנגדים להעברת מתקן שפד"ן לתחומה המוניציפלי של ראשון לציון. בחוות דעת שנשלחו לוועדת גבולות (ועדה גיאוגרפית) שמינה משרד הפנים, טוענים נציגי המשרדים כי סיפוחו של המתקן, שאינו משויך לאף רשות מוניציפלית ומוגדר כשטח גלילי, לשטחה של ראשון לציון, עלולה לפגוע בתפקודו. מנגד, בעיריית ראשון לציון דורשים כי המתקן יועבר לתחום המוניציפלי של העיר, כדי למנוע מפגעי ריח ופגיעה באיכות חיי התושבים.

בסוף השנה שעברה מינה משרד הפנים ועדה לבחינת שינוי גבולות, שמטרתה להמליץ על שיוכו של השפד"ן לעיריית ראשון לציון. מדובר בשטח של 2,486 דונמים, שבו נמצא מתקן טיהור השפכים של שפד"ן, שכיום הוא שטח גלילי ללא שייכות מוניציפלית, המנוהל ישירות על ידי הוועדה המחוזית. מדובר בניסיון שני של משרד הפנים לספח את השפד"ן לראשון לציון, לאחר שוועדת גבולות קודמת שמונתה, המליצה להותיר את המתקן כשטח גלילי.

במכתב ששלח מנכ"ל משרד האנרגיה, אלי דיין, למנכ"ל משרד הפנים, רונן פרץ, ולמנהל הוועדה הגיאוגרפית הראל זוהר, הוא כותב כי "שיוך השפד"ן לרשות מקומית יוביל לחיובו בארנונה בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בשנה – עלות שתתגלגל באופן ישיר לכיסי הצרכנים. מאחר השפד"ן פועל כמשק כספי סגור, המשמעות הבלתי נמנעת היא העלאת תעריפי המים לכלל אזרחי ישראל, לרבות משקי בית, חקלאים ותעשייה, מה שיוביל לעלייה ביוקר המחיה ולפגיעה בצמיחה הכלכלית. לאור כל האמור לעיל, משרד האנרגיה והתשתיות מתנגד לכל שינוי במעמדו של השפד"ן שעלול לפגוע בתפקודו התקין, ביציבות משק המים וביכולת המדינה להבטיח אספקת מים מטוהרים באיכות גבוהה לכלל האוכלוסייה".

במכתב שנשלח מטעם משרד האוצר, ועליו חתומים איליה כץ, סגן הממונה על התקציבים, ואושרת דוד-דקר, סגנית בכירה לחשב הכללי, נכתב: "יש לקחת בחשבון ששיוך השטח, אשר כיום אין בו ארנונה, לרשות מקומית, משמעה התייקרות שירותים ציבוריים. כל תוספת עלויות ארנונה או תשלומים אחרים באמצעות שיוך השטח לרשות מקומית, משמעותן ייקור עלויות שירותי המים והביוב לכלל הצרכנים במדינת ישראל. כיוון שמדובר בשטח שאינו בלב אזור עירוני, קיים ספק בנוגע ליתרונות בשיוך השטח לישות מוניציפלית, לעומת זאת, יהיה לדבר השפעה ישירה שיהיה לדבר על עלויות השירותים של אזרחי ישראל". עוד נכתב במכתב של משרד האוצר כי קיים חשש ממשי כי צירוף המתקן לשטחה של ראשון לציון יביא לפגיעה בפיתוח ותפעול מתקני תשתית לאומיים לאור ההתנגדות הפומבית של עיריית ראשון לציון להקמת ופיתוח מתקנים בשפד"ן ולהפעלתם.

בנוסף, נכתב כי אי שיוך שטחים של תשתיות לאומיות, כדוגמת שפד"ן, לרשות מקומית "לא נעשה בשגגה, אלא בכוונה תחילה, וזאת על מנת לא לשייכם לרשות מוניציפלית ספציפית מתוך ההבנה שקיים צורך בכך שתשתית כאמור לא תהיה מושפעת משיקולים צרים של רשות זו או אחרת".

גם במשרד הבריאות, כאמור, מתנגדים לסיפוח. במכתב שעליו חתומה אתי בורלא, מנהלת המחלקה לבריאות הסביבה במחוז מרכז במשרד הבריאות, נכתב: "במצב הנוכחי, השפד"ן כפוף ישירות לוועדת הרישוי המחוזית/ארצית, הפועלת על בסיס ראייה אזורית ומרחבית כמתבקש ביחס לתשתית לאומית מסוג זה. הכפפת השפד"ן בכל הקשור לתכנון ובנייה לרשות מקומית זו או אחרת, לה העדפה מובנית לשיקולים מקומיים ואזוריים, עשויה לפגוע בתכניות הפיתוח וההרחבה של השפד"ן".

להתנגדויות אלה קדמו התנגדויות של רשות המים ומינהל התכנון, שהתריעו כי הכפפת השפד"ן לראשון לציון עלולה לפגוע בהרחבתו ולמנוע בנייה חדשה בגוש דן.

מנגד, בראשון לציון עומדים על העברת המתקן לתחומה של העיר. במידע ששלחה העירייה לוועדה נכתב כי השפד"ן, שבעבר היה מרוחק מאוכלוסייה, נמצא כיום, עקב צמיחת העיר, בקרבה לעשרות אלפי יח"ד במערב העיר. במצגת נטען, בין השאר, כי שפד"ן נעזר בתשתיות העירוניות, וכי פעילות המכון גורמת למטרדי ריח לתושבי העיר. 

העירייה טענה כי השפד"ן אינו תחת הפיקוח העירוני, למרות שלמתקנים שלו השפעה סביבתית עצומה על התושבים. בעירייה טוענים עוד כי על השפד"ן מפקח מבחינה סביבתית המשרד להגנת הסביבה, אשר אינו מורגל בפיקוח צמוד. "הוספת העירייה שזמינה וקרובה למט"ש (מתקן טיהור שפכים) כגוף מפקח, תבטיח שמירה על איכות חיים ובריאות הציבור", נכתב.

עוד כותבת העירייה כי: "הרשויות המקומיות הן בעלות הכלים הראויים לטיפול בעניינים התכנוניים, והרישויים בעוד שהמחוזות של משרד הפנים לא ערוכים לכך. הרשויות עליהן יוטל הנטל זכאיות ליהנות מההכנסות שתממנה את אספקת השירותים לאותם גופים המצויים בשטחים הגליליים. הותרת המצב על כנו תביא לסבסוד גורמים עסקיים וממשלתיים וכן ליצירת אפליה ותחרות בלתי הוגנת לעומת עסקים אחרים החייבים בארנונה".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן