מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק לחלופה לתמ"א 38 אולם מסתמן כי בין ההצהרות של שרת הפנים לבין המציאות הפער הולך וגדל – מדיניות העמימות ניכרת בסעיפי היטל השבחה ומבני ציבור והבירוקרטיה חוגגת
כזכור, בהמשך להחלטת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה לפיה, תכנית המיתאר הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה – תמ"א 38 – תסתיים ביום 1.10.22, קודם בשנה החולפת תיקון חקיקה כחלופה לתמ"א 38, במסגרתו אושר מענה חלופי לתוכנית. במשרד הפנים טוענים כעת כי החלופה נועדה להרחיב את סמכויות הרשויות המקומיות, זאת לעומת ההצהרות ההתחלתיות, ובכך למעשה – משליכים שוב ושוב את האחריות לידי השלטון המקומי, ללא יצירת וודאות.
כך, למשל, אמרה דלית זילבר, ראש מינהל התכנון בחודש יולי השנה, בהקשר לסמכויות: "אנחנו רוצים לתת את הכוח לרשויות המקומיות אבל אם נראה שהן לא מקדמות את התוכניות אז נעניק סמכות לוועדה המחוזית. החלופה הזו נותנת מענה לראשי הרשויות, ואני מאמינה שלא נדרש לכפות עליהם". באותה עת הצהיר שלומי הייזלר, ראש מטה התכנון הלאומי, כי הסמכות המקבילה נועדה: "למקרה שבו הרשות המקומית תסרב לאפשר תוכניות חיזוק ואז יינתנו לוועדה המחוזית סמכויות". באשר למסלול "תוכנית+היתר", שכעת לא הוזכר, הוא אמר בחודש יולי השנה כי: "הכל יעבור בהחלטה אחת, כדי למנוע שלב נוסף בוועדה המקומית ולקבוע למעשה מסלול מקוצר".
יש לציין כי על פי אותה החלופה שהוצגה בחודש יולי השנה, בוצעו התאמות במסגרת תיקון 128 ובראשן הענקת סמכויות תכנון לכל הועדות המקומיות לאשר תכניות נקודתיות ו/או עירוניות, הגדלת אחוזי הבנייה הסחירים מ-350% ל-400% במסלול הריסה, ביטול מגבלת גובה מבנה, הכרה בתוספות בניה עד שנת 2005 במקום שנת 2000, אפשרות להקצאת קומה מבונה והוספת מנגנון חיזוק מבנה אחד וניוד זכויות למגרש.
כעת כאמור, אושר התיקון לחוק לקריאה ראשונה ויחד עם זאת, אף אחד מהנושאים לא עלה שנית. על פי דיווח משרד הפנים שיצא מיד לאחר מכן, מסתמן כי שרת הפנים, איילת שקד, "מנמיכה ציפיות" וכי לא מדובר בבשורה של ממש. כך למשל, היטל השבחה נשאר להחלטת הרשויות המקומיות וגם לגבי השתת מבני ציבור על היזמים חל ערפול ולגביהם "יתקיים הסדר". אז מה כן מדווחת השרה שקד?
תמצית התיקונים – רב הנסתר על הגלוי
תמ"א 38/2: התיקון לחוק מציע מסלול חיזוק באמצעות הריסה ובניה מחדש, שבמסגרתו ניתן יהיה לאשר תכנית בסמכות כל ועדה מקומית, תוך קביעת סמכות לתוספת זכויות בניה ומתן אפשרות לעירוב שימושים סחירים וציבוריים.
תמ"א 38/1: התיקון לחוק מציע מסלול לחיזוק על דרך תוספת ועיבוי הבניה בבניין קיים אולם ההצעה שאושרה בקריאה ראשונה, מסייגת כי: "זאת ככל שעלה על ידי הוועדה המקומית כי הדבר עדיף מאשר ביצוע החיזוק במסלול הריסה ובניה מחדש, תוך קביעת סמכות לתוספת זכויות בניה ומתן אפשרות לעירוב שימושים סחירים וציבוריים".
הגדלת והעברת זכויות בנייה בין מגרשים: התיקון לחוק מציע אפשרות לאשר בתוכנית בסמכות הוועדה המקומית הגדלת שטחי בנייה במגרשים אחרים המיועדים למגורים, בתנאי שהתוכנית כוללת ביצוע עבודות חיזוק במבנה הטעון חיזוק, זאת בשיעורים.
היטל השבחה? עוד על פי התיקון המוצע, ייקבעו כללים לעניין חבות בהיטל השבחה על תוכניות – אולם יש לציין כי בהצעת החוק טרם נקבעו כללים כאמור, דבר המנציח את אי הוודאות עבור הדיירים והיזמים.
מה לגבי סמכויות הוועדות המקומיות?
על פי הודעת משרד הפנים, הצעת החוק קובעת כי: "תינתן סמכות, במסגרת החלטת הוועדה המקומית, לאשר את התוכנית – להחליט גם על מתן היתר לפי התוכנית וזאת בכפוף לתקנות שיותקנו על ידי שר הפנים שייכללו הוראות בנוגע להליך זה". כך שגם כאן רב הנסתר על הגלוי בשלב זה.
ומה לגבי מבני ציבור?
גם בסעיף משמעותי זה לא ניתנה החלטה ואף נפתח פתח לתוספת מנגנונים, קרי, בירוקרטיה. "יתקיים הסדר עדכני ויעיל, בנוגע לצורך שעלה בקביעת יעוד ציבורי בחלק ממבנה", כך נמסר ממשרד הפנים, "זאת על מנת לתת מענה לאתגרים וליעדים שבפניהם עומדים מוסדות התכנון, אתגרים אשר במסגרתם נדרשים מוסדות התכנון, בשל מחסור בשטחי קרקע פנויים, לפעול ולאפשר את קידום הפיתוח, תוך הבטחת צרכי הציבור הנדרשים בחלק ממבנה סחיר. הוראה זו נדרשת, בין היתר, לצורך קידום ואישור התוכניות בסמכות הועדה המקומית לצורך חיזוק מפני רעידות אדמה".
עוד נמסר כי: "במסגרת הוראות אלו יקבע מנגנון נוסף, לפיו מוסדות התכנון יהיו מוסמכים לכלול הוראה בתוכנית מפורטת, הכוללת יעוד של חלק מהמבנה החדש לצורכי ציבור, כי אותו חלק המיועד לצורכי ציבור כאמור, לאחר שיבנה, יועבר וירשם על שם הרשות הציבורית".
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
