הדברים נאמרו בכנס השנתי של ארגון הקבלנים בעיר. היו"ר, אהרון דינוביץ: "כל מה שאנחנו רוצים זה שיאפשרו לנו לבנות"
"עברנו שנה מטורפת בשוק הנדל"ן הישראלי, מלחמה, מחסור בעובדים, זינוק בעלויות הבנייה, התייקרות משמעותית בעלויות המימון עקב העלייה בריבית, וכל זאת עם ממשלה מקרטעת, וגזירות וגחמות חדשות לבקרים מהרשויות המקומיות. אבל למרות כל אלה, אנחנו הקבלנים והיזמים בפתח תקווה, מלח הארץ, ממשיכים לבנות ולפתח את ארצנו" כך אמר אהרון דינוביץ, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים פתח תקווה, בכנס השנתי שקיים הארגון.
"כל מה שאנחנו רוצים זה שיאפשרו לנו לבנות, וגם להתפרנס בכבוד. אנו מבקשים מהממשלה ומהרשות המקומית לעודד את ענף הבנייה בפתח תקווה ובכלל, לא לדכא אותו באמצעות גזירות וגחמות כאלה ואחרות של מקבלי ההחלטות. הענף דורש יציבות וראייה לטווח ארוך תוך שקלול כל המשתנים. יש מי שיבנה, יש רצון ויש יכולת, צריך גם תמיכה ועידוד ממשלתי, ולכל הפחות שלא יפריעו לנו", אמר.
ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, התייחס לתיקון לחוק העזר העירוני, ואמר כי: "מה ראש העיר חושב, שהתעריפים החדשים לא יתגלגלו בסוף לרוכשי הדירות בעיר? במצב שכזה, רק עשירים יוכלו לקנות דירות, והקבלנים פשוט יבנו פחות, וזה מצב בלתי מתקבל על הדעת. המדינה חייבת לייצר תנאים כך שהקבלנים יבנו יותר ולא פחות. אם נבנה יותר, המדינה תגדיל הכנסות ממסים, ההיצע יגדל ואז המחירים יוכלו לרדת. בשנות ה-90 בנינו 100 אלף יחידות דיור בשנה, אין סיבה שלא נוכל לבנות כמות כזו גם היום, אם יאפשרו לנו לבנות".
רמי גרינברג, ראש עיריית פתח תקווה, הגיב לדברי דינוביץ' ואמר כי: "התיקון לחוק העזר העירוני מתחייב על ידי משרד הפנים אחת לכמה שנים. אני מבין שיש הסגות והן ייבחנו, כבר יצא עדכון לנוסח המקורי, ואני מקווה שנגבש תיקון שיניח את הדעת של כל הצדדים". גרינברג דיבר גם על פעילות ההתחדשות העירונית בפתח תקווה, ואמר כי: "העירייה ממשיכה לאשר תוכניות גדולות, לבניית שכונות חדשות בעיר שיהיו בגודל של עיר שלמה. בתוכנית המתאר דובר על 30 אלף יח"ד בהתחדשות עירונית, ואנחנו כבר עובדים עליהן. יחד עם זאת, אנחנו מאזנים בין כמות הדירות המאושרות לבין הצורך למתן שירותים עירוניים לתושבים. בעשור הקרוב פתח תקווה צפויה לגדול מכ-280 אלף תושבים לכ-350 אלף, ותכננו את העיר לעשרות שנים קדימה – למגורים הן בחידוש שכונות ותיקות והן בבנייה חדשה, לעסקים, לבילוי ופנאי, למסחר ותעסוקה, לתשתיות תחבורה ולפארקים".
דוד יהלומי, מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל, אמר כי: "המדינה נמצאת בקונספציה שגויה לגבי ענף הבנייה. משנה לשנה עושים את אותו הדבר ולא מקבלים תוצאות, אז איך מתפלאים שמחירי הדירות עולים ושהליכי הבנייה מתארכים? הממשלה חייבת לשנות קונספציה. חייבים לבסס את הענף יותר ויותר על כוח אדם מקומי. תמיד נצטרך עובדים זרים ומתישהו גם יחזרו הפלסטינים, אבל טוב נעשה אם נבסס יותר את הענף על הישראלים. הכשרנו בקרן 2,000 ישראלים לעבודות בנייה ולמעלה מ-80% מהם כבר בהשמה לעבודות רטובות, ולקראת סוף השנה נכשיר כ-2,000 עובדים ישראלים נוספים. אנחנו מתכוונים להגיש לאוצר תוכנית להכשרת למעלה מ-10,000 עובדים ישראלים, וזה יסייע לנו לצלוח משברים כמו הנוכחי".
בפאנל בנושא התחדשות עירונית שהתקיים בכנס בהנחיית עופר פטרסבורג, המשתתפים דיברו על הבעיות והחסמים לענף, ועל הדרכים לפתרון. ראול סרוגו, אמר כי: "הענף סובל ממחוסר בעובדים, מהתייקרות חומרי הגלם, ועל כל זאת נוספה בעיה של מוסר תשלומים לקוי לקבלני הביצוע כי לא מייצרים מספיק דירות והתשלומים מעוכבים. המדינה לא מתייחסת לקבלני הביצוע, והם הולכים ונעלמים מהשוק, וזו מכה קשה לענף. למרות זאת, אני עדיין אופטימי, המלחמה תסתיים, הרע יעבור, והענף יצמח בחזרה בשנים הבאות. המדינה מכריזה שהיא מסייעת ונותנת תמריצים להתחדשות עירונית – אבל אחר כך מבקשת את הכסף בחזרה. אנחנו לא רוצים טובות, אני מציע שהמדינה תתן הנחות במס לקבלנים שבונים במרכז, אם הם יבנו פרויקטים בצפון ובדרום למשל – זה WIN WIN לכל הצדדים". גם עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית הפורשת, התייחסה לדרישה של האוצר לקבל כספי סיוע בחזרה, ואמרה כי "הדרישה של המדינה להחזר כספי מבעלי הדירות בהתחדשות עירונית לאחר שימכרו את דירתם, היא מקל מאוד משמעותי שמגיע אחרי הגזר. זה קושי משמעותי שעלול לעצור עסקאות התחדשות רבות, ואני מקווה שזה לא יעבור בסוף".
מיכה גדרון, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז מרכז, התייחס לתיקון לחוק המאפשר לדלג על אישור הוועדה המקומית ולעבור לוועדה המחוזית, ואמר כי : "המהלך דורש חשיבה האם הוא נכון או יוצר עומס מיותר על הוועדות המחוזיות וגם חוטא לסמכויות הוועדות המקומיות. אם יהיו סמכויות מקבילות, אולי הוועדות המקומיות יתייעלו ויזרזו הליכים".
איציק אוז'לבו, מהנדס העיר פתח תקווה, אמר כי: "בפתח תקווה יש מחסור בשטחי ציבור ואנחנו לא מצליחים לייצר מספיק שטחים בתוכניות החדשות. משכך, אנחנו נותנים עדיפות לתוכניות התחדשות עירונית על פני תוכניות יזמיות בקרקעות והשבחתן".
יורם שמי, יזם נדל"ן ויו"ר הוועדה המוניציפלית בארגון הקבלנים פתח תקווה, שאל את הרגולטורים שהשתתפו בפאנל, מדוע אין שמאות אחידה שתגדיר את הרווח היזמי הראוי ואת מספר יחידות הדיור שניתן לבנות בכל פרויקט. לדבריו, "יש דוח כלכלי לכל פרויקט ובו נקבע מחיר עלות בנייה של מ"ר. לשמאי הממשלתי יש מחיר אחד, לוועדה המחוזית מחיר אחר, לעירייה מחיר אחר ומחיר אחר גם לבנק וליזם. כך קשה מאוד להתנהל ולתמחר פרויקטים ולבחון היתכנות כלכלית".
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
