פרופסור נורית אלפסי // צילום כרמלה קופר
פרופסור נורית אלפסי // צילום כרמלה קופר

פרופ' נורית אלפסי מסבירה לכם כיצד לבנות עיר עתיד מנצחת

פרופ' נורית אלפסי, ראש המגמה לתכנון ערים, אוניברסיטת בן גוריון: "המהפכה העירונית השלישית נמצאת בימים אלו בעיצומה ואנחנו עוברים מחברה אינדיבידואלית לחברה מקושרת מאוד"

כרמלה קופר 07.06.2018

"איך נערכים לעתיד? איך צריכות להראות הערים וסביבה בנויה? מהרבה בחינות אנחנו יודעים שהנבואה ניתנה לשוטים אבל אני אראה לכם מחקרים לגבי הכיוונים והאופן המאוד ברור שבו יושפע ארגון הסביבה הבנויה ותחילה יש להבין מהו "הפרדוקס העירוני", שנוצר כי מצד אחד אנחנו יכולים להתפזר במרחב עם הטכנולוגיות והאינטרנט המשוכללים, אנחנו יכולים להיות בכל מקום ולעבוד מכל מקום. הפרדוקס הוא שלמרות זאת בסופו של דבר אנחנו רואים שערים הולכות וגדלות ואנשים עוברים אל הערים, הנתונים מראים שעשרות אלפים נוהרים והערים נמצאות בתאוצה וגדלות מהר מאוד", כך אמרה היום פרופ' אלפסי בוועידת ההתחדשות העירונית בירושלים.

"לאורך ההיסטוריה האנושית גידול אוכלוסייה היה כרוך בשינוי בצורת הארגון החברתית והמרחבית, דוגמת המפכה החקלאית והתעשייתית. המהפכה העירונית השלישית נמצאת בימים אלו בעיצומה ואנחנו עוברים מחברה אינדיבידואלית לחברה מקושרת מאוד. בכל העולם יש תחרות על מי יתפוס את ההובלה בהקשר של הפיתוח העירוני החשוב". יותר מכך, אמרה פרופ' אלפסי כי גם אנשים שגרים בקיבוצים וכפרים חיים אורח חיים עירוני: "ישראל היא מאה אחוז אוכלוסייה עירונית. אפריקה ודרום אמריקה נמצאות בתאוצה היום ומיליוני אנשים הופכים להיות עירוניים". עוד היא דיברה על מקורות הפרנסה, ואמרה כי: "גם בישראל יש יחס בין הגודל של הריכוז העירוני לבין ההכנסה האישית- אנשים מרווחים יותר בתוך העיר.  בארה"ב רואים את אותה זיקה. משהו משמעותי קורה בתוך ריכוזי ערים- הן יוצרות מגוון של קישוריות וסדר.

"דורות ה- X, Y, Z של העידן הזה מראים מגמות בעלות השלכות מרחביות. ישראל מדינה קטנה, אין לנו מחצבים זהב ונחושת יש לנו את עצמו והקישוריות הזו היא זו שהפכה אותנו לסטארט-אפ ניישן".

"איך שיראו הערים- כך תראה החברה"
המידע האישי הוא לא בר החלפה. הקישוריות הטכנולוגית, המסכים, לא יניעו את הכלכלה קדימה. כדי שהכלכלה והחברה יצמחו צריך מגע אישי. הטכנולוגיה מסייעת לקישוריות החברה אבל היא לא תחליף. ההמצאות והמקצועות החדשים שנולדים, היכולת שלנו לחבר את הידע- תלויה במגע אישי לכן, צריך סביבה מרחבית שמאפשרת לנו להיפגש עם האנשים והרעיונות שמאחורי המסך. ערים שיצליחו  יתקדם ומי שלא יצליח לייצג את המגע, יישאר מאוחר:.

עוד אמרה פרופ' אלפסי כי: "אנחנו נמצאים בחברה מגוונת כתוצאה מאפשרויות הבחירה. יש הרבה מאוד סוגים של תאים משפחתיים, סוגי מקצועות, תעסוקות, זהויות אישיות. המגוון הזה מאפשר לנו למצות את עצמו ולצעוד קדימה. כדי שייווצר מגוון צריך שיהיה ריכוז גדול של אנשים. כאשר כולם דומים מידי אי אפשר לייצר מגוון. צריך לחגוג את המגוון ולא לעצור אותו. השאיפה להגשמה עצמית מניעה את ההגשמה הכלכלית והיא זו שמצעידה אותנו קדימה".

פרופ' אלפסי התייחסה לעלייה בתחולת החיים: "הרבה מאוד מדברים על העלייה בתוחלת החיים. כ- 25 אחוז מהאוכל העולמית תהיה בגילאי 65 פלוס בקרוב. לא מדובר בחולים וקשישים אלא באנשים שיש להם ידע, יכולת פיזית, כלכלית ומוטיבציה לחיות חיים מלאים וטובים ולהמשיך לתרום לכלכלה ולחברה. מה שצריך הוא לחבק את הכח האנושי הזה ולהכניס אותו לסביבה החברתית והכלכלית שלנו. הבעיה שלהם היא שהם יוצאים ממסגרות ומפתחים בדידות. רק במקום שבו הם יכולים להזדקן – שם הם יצליחו לתת איכות חיים טובה יותר ולחסוך עלויות ואנחנו נוכל להרוויח מהידע שלהם".

איפה אנשים בוחרים לגור?
"אנשים צורכים קירבה. השאלה לאן אנחנו הולכים? למקומות שיצליחו לשלב תעסוקה, פנאי, צרכים חברתיים, החל מבית הקפה ועד המוזיאונים ואפשרויות ההשכלה. יש מוקדים שמושכים אליהם אנשים ואנשים מתקרבים ומוכנים לשלם כדי להתקרב ולגור במקומות שמאפשרים להם לצרוך את המצרך. מגורים זה לא ארבע קירות יותר – זה הרבה יותר מזה. לשם צריך לכוון את בניית הערים ותהליכי ההתחדשות", אמרה פרופ' אלפסי, אשר צופה כי: "כל מרחבי העבודה המשותפים ימשיכו ויתפתחו, השיתופיות והמרחב הפיזי שבו אפשר להגיע להרבה מאוד מוצרים ושירותים מבלי להיות הבעלים שלהם- יהיו חברה שתצעיד את הערים קדימה.

"אם בעבר היה מקובל להגיד שעקרונות היסוד של היזמות הן לוקשיין, לוקשיין ולוקשיין אז היום מדובר בלוקשיין סימן קריאה. הגלובליזציה מחדדת את העולם, לא משטיחה אותו. ההחלטה היכן לגור היא אחת החשובות".

לאלת היישום בארץ, היא סיכמה: "אנחנו צריכים כלים כלכליים. הכספים צריכים להיות מושקעים בהתחדשות עירונית ובעיקר אנחנו צריכים פעולה יזומה- החלטה איפה המדינה משקיעה כדי להשלים או להתניע תהליכי התחדשות עירונית".

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות