המטרו כמנוע להתחדשות עירונית בגוש דן

על מנת להמחיש עד כמה קריטי לקדם מטרו בגוש דן, יעידו הנתונים הדרמטיים הבאים:
בשנת 1972, כשממשלת ישראל הגתה לראשונה את רעיון המטרו, נסעו בכל כבישי מדינת ישראל כ-160 אלף מכוניות פרטיות, כ-100 אלף מתוכן בגוש דן. ואילו כיום, 53 שנה מאוחר יותר, מצבת כלי הרכב זינקה לכ-3.5 מיליון, מתוכם כ-2 מיליון נעות בכבישי גוש דן, פי 20(!) יותר לעומת 1972.

וזה עוד לא הכול:
על פי בדיקה שערכתי בשורה ארוכה של ערים מובילות במערב אירופה וצפון אמריקה, שבכולן נבנתה מערכת מטרו משוכללת, בתוכן לונדון, ניו יורק, פריז, ברלין וליסבון, התברר כי אורך היוממות (זמן הנסיעה היומי הלוך ושוב) של התושבים, אורכות בממוצע כ-50 דקות, זאת לעומת כ-120 דקות אצלנו, כלומר פי 2.5 בקירוב יותר.

יתרה מכך: מתברר מכול אותן ערים כי כ-80 אחוזים מכלל התושבים מעדיפים להשתמש בתחבורה ציבורית, זאת על פני שימוש יומיומי ברכב פרטי כפי שמקובל אצלנו. עובדה זו, כמובן, הפכה את תל אביב בפרט וגוש דן בכלל, לעתירי פקקים הרבה יותר מערים גדולות פי כמה וכמה.

דוגמא מובהקת לכך מהווה לונדון, בה מתגוררים כ-12 מיליון תושבים, פי שלושה יותר מגוש דן המורחב. בבירת בריטניה התחילו להקים רכבת תחתית עוד במחצית המאה ה-19, עוד בטרם עידן המכונית, מה שתרם משמעותית לא רק לכך שאין בה כמעט פקקים כלל, אלא גם להתחדשות עירונית שבאה לידי ביטוי בין היתר הן בהתחדשות בתוככי הסיטי הלונדונית הוותיקה והן במיזוג עוד ועוד יישובים עירונים שהרכבת קרבה אותם הן פיזית והן תודעתית.

נכון להיום משתרע גוש דן המורחב, מנתניה בצפון ועד אשדוד בדרום, על פני שטח של כ-1500 קמ"ר, מקביל לשטחה של לונדון רבתי.
על כן קידום המטרו אצלנו יחזיר פי כמה וכמה את הכ-180 מיליארד שקלים, ההשקעה המוערכת בו, יהווה מנוע צמיחה אפקטיבי ביותר למשק הישראלי וישנה לחלוטין את אורח החיים ובמיוחד את איכות החיים של מיליוני ישראלים.

יתרה מכך: בראייה האסטרטגית שלי כאדריכלית, אין לי ספק כי המטרו, שיקושר לרכבות פרברים ובינעירוניות בממשק ישיר, יתרום לצמצום הפערים בין המרכז לפריפריה, בכך שיקצר מאוד יוממות נסיעה ויאפשר להרבה יותר תושבים מהפריפריה לעבוד במרכז הארץ.
על פי התוכנית יכלול המטרו 3 קוים באורך כולל של כ-150 קילומטר ו-109 תחנות, כולל 24 ערים ויישובים בגוש דן, מכפר סבא ורעננה בצפון, בואכה ראשון לציון, נס ציונה ורחובות בדרום.

במידה והמטרו לא יקודם, יחמיר מצב הפקקים בגוש דן פי כמה וכמה, זאת משום שמדינת ישראל מתאפיינת בגידול האוכלוסייה הגבוה ביותר במערב ועתידה להכפיל את מספר תושביה לכ-17 מיליון עד לשנת 2050, מתוכם כ-8-9 מיליון בגוש דן לבדו.
על מנת להמחיש את המהפך שתייצר תכנית המטרו, להלן השנוי הדרמטי שעשה הקו האדום, הבודד לעת עתה, של הרכבת הקלה:
תושב ראשון לציון שרוצה להגיע בבוקר למרכז תל אביב ברכב פרטי, יבזבז מידי יום יותר משעתיים, הלוך ושוב, אם יבחר להשתמש בתחבורה ציבורית, קרי באוטובוס.
תושב פתח תקוה, לעומתו, יוכל כבר היום לנסוע בקו האדום למרכז תל אביב וחזרה בכ-50 דקות בלבד, בנגישות ונוחיות מרבית. 

ומעבר לקיצור זמן הנסיעה והחיסכון במיליארדים למשק הישראלי כתוצאה מהורה מהכביש של מאות אלפי כלי רכב פרטיים, הצ'ופר הגדול ביותר יבוא לידי ביטוי בהשבחת הקרקע בקרבת כל אותן 109 תחנות מטרו שיוקמו, מה שכמובן יתניע התחדשות עירונית בכל רחבי גוש דן, פקטור שערכו הכלכלי, האורבני והחברתי לא יסולא בפז.

זוהי, לטעמי, תשובה ניצחת לכל מי שמתנגד כיום לקידום רשת מטרו בגוש דן. 

ובינינו: האם לא הגיע הזמן סוף סוף שישראלים שחוזרים מגיחה לחו"ל יפסיקו לתהות בערבי שישי איך זה שבכל ערי העולם הגדול התושבים אינם נזקקים כלל לרכב פרטי ואילו אצלנו אי אפשר בלי להתניע את הרכב מידי בוקר?!

 

*הכותבת אדריכלית מיכל שרבט, מתמחה בתכנון תב"ע להתחדשות עירונית ועירוב שימושים

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן