תמונת מצב קשה הוצגה בוועדת ביקורת המדינה. מנהל המכון הגיאולוגי: "אנחנו מתריעים בשער כבר עשרות שנים. אי אפשר שבכל שנה נתחנן"
הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי, קיימה אמש (שלישי) דיון מעקב על מוכנות ישראל לרעידת אדמה. "בדיון נסקרה שוב הסכנה שישראל נמצאת באזור פעיל מבחינה סיסמית, ועלולה לחוות רעידת אדמה חזקה בכל רגע. אסון שכזה עלול לגרום לאובדן חיי אדם נרחב, נזק עצום לתשתיות ולמבנים, ופגיעה קשה בכלכלה. למרות הסכנה הממשית, עלה בדיון כי הטיפול בנושא נדחק הצידה לטובת המלחמה בעזה ותרגיל היערכות להגנה מפני רעידות שהיה אמור להיעשות לא נערך בגלל המצב", נמסר מהוועדה.
פרופ' זוהר גבירצמן, מנהל המכון הגיאולוגי אמר בדיון: "אנחנו מתריעים בשער כבר עשרות שנים. אין למערכת המבצעית תקציב רב שנתי מוסדר. תקצבו את הקמת המערכת ולא את התחזוקה ואי אפשר שבכל שנה נתחנן. בקיצוץ שהושת עלינו בימים אלו יש גם קיצוץ בכוח אדם וגם בתקציב שמסכן את המשך תפקוד המערכת המבצעית".
יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי, אמר כי: "למדנו הפעם יותר מתמיד כמה היערכות נכונה ותכנון מקדים ימנע פחות נפגעים. לצערנו ראינו בדיונות קודמים שלא נעשה מספיק לחיזוק המבנים. אני מזועזע מהממצאים שעלו בדו"ח המבקר על חוסר תקצוב ההיערכות הממשלתית, עמידות מבני מגורים, בתי חולים ובתי הספר ביישובי הצפון אשר אינם מוכנים כלל לאירוע מסוג זה ועוד. תקום שוב ועדת חקירה ממלכתית ושוב נגיד חבל שלא השקענו. התרחיש הוא מבהיל 9000 הרוגים ו-140 אלף ללא בית. מפחיד לחשוב איזה אסון מחכה לנו בפתח. יש כאן חיים של אזרחי מדינת ישראל ועלינו להתעורר על אף המלחמה ולעסוק בנושא".
אסף וקסלר, ממשרד האוצר אמר בדיון כי: "זורים חול בעיניים. נעשתה עבודה בנושא טרם המלחמה. הייתה כוונה לקדם החלטת ממשלה והכל נעצר ב-7 באוקטובר. הייתי בקשר רציף טרם השביעי באוקטובר עם הגורמים ולא קיבלתי כל מידע על תוכניות. המדינה באירוע מאתגר והיא קובעת סדרי העדיפויות ותקציב ולכן יש למדינה דרכי פעולה, ובמסגרת זו היא מתעדפת מה בשלב א' ומה בשלב ב'. תקציב משרד הביטחון גדל בעשרות מיליארדי ש"ח. נכון לכרגע משרד הביטחון בחר לתעדף את הסוגיות הביטחוניות. אילו היה רואה לנכון לתקציב פעילות אחרת הוא היה יודע להתמודד עם זה".
ד"ר אריאל היימן, המכון למחקרי ביטחון לאומי, אמר כי: "ב-25 שנה האחרונות יש דיונים ומכתבים – קורים דברים חיוביים, דוגמת מערכת ההתרעה וחוזקו מבנים אבל הכל בקצב איטי ורחוק מלהשביע רצון. תקציב 23 הוכן מיד אחרי רעידת האדמה בטורקיה – האם איזשהו משרד ביקש תוספת תקציבית בגלל זה? את הפקידות במשרדים הנושא לא מעניין. אין בישראל גוף שלוקח אחריות על הנושא. כל מלחמה שהיא לא תדחה מלחמה גדולה שכזו".
ראש רח"ל (רשות חירום לאומית), יורם לרדו, אמר בדיון כי: "בשנת 22 קבעו ברח"ל להציג את התרחיש הייחוס של רעידת אדמה שקובעת את התרגיל הלאומי שבכל שנה כל הרשויות מתבצע. נקבע שבנובמבר 23 יהיה תרגיל וקידום היערכות המדינה לרעידת אדמה. התחלנו את 23 ואירעה המקרה בטורקיה שרק חיזק את הדחיפות בנושא – רעידת אדממה זה עניין של זמן – יודעים שיקרה אבל לא מתי והרעידה בטורקיה נתנה משנה תוקף להערכות שלנו. התקבלה החלטת ממשלה של גיבוש טויוטה שעושה סדר בדגש על מבנים ציבוריים – בתי ספר, מרפאות, בתי חולים. יש פער משמעותי בדיור הפרטי בפריפריה שם אין כל תכניות לחיזוק מבנים כי אין התחדשות עירונית. מה שהורג אנשים ברעידת אדמה אלו המבנים שקורסים ולכן חוסר חיזוק במבנים הוא המסוכן".
אלעזר במברגר, מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הציג לוועדה את תכניות הרשות לטפל תחילה ב-10 אזורים סיסמיים בערים קריית שמונה, חצור, צפת, טבריה, בית שאן, מגדל העמק ואילת. לדבריו, "יש חשש אמיתי ליצירת שתי מדינות באזורי הביקוש ההולכת ומתחדשת ומול אזור הפריפריה, שם הבשורה לא הגיעה כי קשה לייצר רווח ליזמים. נדרשת התערבות ממשלתית כדי לתת לזה לקרות. התכנית אומרת למפות בניין בניין ולכתוב מה האופציה הנכונה לחיזוק הבניים מפני רעידת אדמה".
ד"ר אהוד סגל, חוקר מכון ירושלים למחקרי מדיניות אמר בדיון כי, ברוב העולם ההתמודדות עם רעידות אדמה אינה באמצעות התחדשות עירונית: "החיזוק של דירות עולה פחות ממיליארד ₪. אם רוצים לסמן מטרה שתוך 10 שנים הדירות יחוזקו אי אפשר להמתין לתכניות הגדולות של התחדשות עירונית ויש לפעול לחיזוק מבנים ודירות".
בדיון אמר שי שדה מלשכת סוכני הביטוח, כי עפ"י התקנון פוליסת ביטוח הדירה במקרה של רעידת אדמה תיתן מענה רק למי שיבנה מחדש את הנכס תוך שנה – יו"ר הוועדה השתומם מהמידע ודרש מהממונה על הביטוח שיקדם תקנה לשינוי ההוראה הבלתי האפשרית ואשר לבטח לשום רוכשי הפוליסה אינה ידועה.
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
