מדוע ההתחדשות העירונית בירושלים היא הרבה יותר מ"עוד פרויקטים נדל"ניים?

לא במקרה קיבלנו לאחרונה החלטה אסטרטגית להתמקד במהלך השנים הבאות בהתחדשות עירונית בירושלים, זאת כולל פינוי בינוי ותמ"א 38/2. 

אין ספק כי התחדשות העירונית, ובמיוחד זו המתאפיינת באבן ירושלמית, תביא לבירה חיים חדשים ותעניק לה אופי הרבה יותר אורבני ותוסס, דוגמת עמיתה התל אביבית.

בשנה האחרונה לבדה קודמו לא פחות מכ-30 אלף יחידות דיור במסגרת התחדשות עירונית בבירה. 

הסיבה לכך: עיריית ירושלים קיבלה השנה החלטה דרמטית המאפשרת התחדשות עירונית בכל השכונות הוותיקות שנבנו בבירה, ובביטול מוחלט של היטל ההשבחה, כולל רטרואקטיבית פרויקטים שכבר אושרו ויצאו לדרך. 

החלטה זו גורמת כבר היום לגידול משמעותי ביותר בפרויקטים של התחדשות עירונית בבירה, מה שלא רק מחדש את פניהן של אותן שכונות וותיקות, אלא גם מגדיל את היצע הדיור הן לזוגות צעירים והן למשפרי דיור ומשדרג משמעותית את הנראות של בירת ישראל, זאת משום שכל השכונות הוותיקות, שנבנו במקור בבטון יחופו כעת באבן ירושלמית מסותתת.  

כיצד נפלה ההחלטה ההיסטורית על בנייה באבן ירושלמית?
ב-1922, לפני 100 שנה בדיוק, חוקק מושל ירושלים הבריטי, סר רונלד סטורס, חוק שקבע כי כל הבניינים בבירה ייבנו באבן ירושלמית מסותתת, כיאה וכנאה לעיר בעלת היסטוריה בת אלפי שנים וצביון ייחודי בעולם כולו.

החלטתו ההיסטורית של סטורס הביאה לא רק לתנופה רבתי בפיתוח העיר, אלא גם קיבעה לה מרקם אורבני שונה מכל עיר אחרת בישראל. לאחר קום המדינה, הוחלט לאפשר בבירה בנייה בבטון וטיח, כמקובל בערים אחרות במדינת ישראל הצעירה. שתי הסיבות לכך היו העלות הגבוהה של בנייה באבן ירושלמית וכן הצורך לקלוט במהירות רבבות עולים חדשים שהגיעו באותה עת.

כך נוצרו, השיכונים של מערב הבירה, ביניהם קריית היובל, עיר גנים, קריית מנחם, הקטמונים, שיכון פת והיריעה עוד ארוכה. שיכונים אלה בלטו בדיסוננטיות שלהם לעומת יתר שכונות הבירה שהתאפיינו באבן ירושלמית.

לאחר מלחמת ששת הימים, ב-1967, נאכף שוב החוק המחייב בנייה באבן ירושלמית, אולם השיכונים הוותיקים שנבנו בבטון וטיח נותרו על עמדם, ממתינים בקוצר רוח לגואלם. 

ירושלים של 2022 כבר מתקרבת למספר הקסם מיליון תושבים, פי 2 יותר מתל אביב ומשתרעת על פני שטח עצום של 125 אלף דונם, פי 2.5 יותר מהעיר העברית הראשונה. 

במהלך השנים האחרונות חל שינוי לטובה: עירית ירושלים הקימה מנהלת להתחדשות עירונית ובד בבד אנחנו, כחברה ירושלמית ותיקה שבנתה אלפי יחידות דיור בבירה ובכל רחבי הארץ במהלך ששת העשורים האחרונים, החלטנו על מימוש חזון כפול – הן התחדשות עירונית והן חידוש פניהם של השיכונים הוותיקים בבנייה רוויה באבן ירושלמית.

מגמה חדשה זו, שתבוא לידי ביטוי במהלך העשור הקרוב, ובכלל, תביא לבירה 3 בשורות עיקריות:

האחת, הגדלה משמעותית של היצע הדיור, הן לזוגות צעירים ומשפרי דיור ירושלמים והן לאוכלוסיות חזקות חדשות שצפויות להגיע מחוץ לעיר, כולל לא מעט ירושלמים לשעבר שיחזרו לעיר מולדתם.

השנייה, שדרוג דרמטי של חזות השכונות הממוקמות בחלקן הגדול ממש בקרבת הכניסה לעיר, מה שישפר ללא ספק הן את חזות והן את מיתוגה של ירושלים.

השלישית, הבנייה הרוויה תיצור ציפוף חיובי ובריא, כמקובל בתל אביב ובערי העולם המובילות ויעניק לירושלים "באז" של עיר בירה אטרקטיבית ותוססת.

לסיכום, אנו רואים באתגר ההתחדשות העירונית בירושלים בבחינת הרבה יותר מ"עוד פרויקטים נדל"ניים". ההתחדשות העירונית תביא עימה משב רוח רענן הן לתושבים הוותיקים, מלח הארץ, שהתגוררו באותן שכונות ויחד עם האוכלוסיות החדשות והחזקות שיגיעו, ירושלים החדשה תהיה מודרנית ותוססת, השומרת על אופייה הייחודי אך מביאה עימה "ווייב" ואנרגיות חדשות לבירה.

*כותבת המאמר, צאלה רוזנבלום עמור, היא משנה למנכ"ל חברת מ.אביב

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן