האם ניתן יהיה לבצע מיפוי ובדיקת יציבות למבנים ישנים בערים?

בראשית המאמר נכתוב כי מבנה מגורים שאינו נמצא במסלול תמ"א 38 אינו נבדק כלל, והאחריות על בדיקת יציבות המבנה חלה על הדיירים, נציין כי מצב חוזקו של המבנה לאחר הבדיקה שונה מאוד ממצב חוזק המבנה ליום בו יתחיל ביצוע הפרויקט בפועל, בגלל הזמן הארוך שעובד עד לקבלת האישורים המתאימים, שלפעמים מגיע לשנים כמו בפינוי לפני יומיים בבית שמש, מתווה לבדיקת חוזק המבנה בין אם נמצא בתהליך תמ"א או לא, ייתר את הפינוי והסיכון לקריסה, ימנע אסון בנפש, כלכלי ונפשי.

לאחר שהסברנו איזה מבנה מגורים נבדק (רק מבנה המיועד לתמ"א) ובאיזה שלב, נציין כי המתווה שאני מציע לבדיקות ליציבות המבנה נדרש לכל מבני המגורים בישראל כפי שתקן 413 לבנייה המתאימה לעמידות לרעידת אדמה מחייב כל קבלן או יזם ומעוגן בחוק.

המתווה לבדיקות יציבות המבנה המוצע קובע כי יש להקים רגולטור (שלא קיים) או בתחילה לקיים הוראת שעה, כפי שקרה בתקנות הקורונה שיאכפו את המתווה, תחילה יש לבצע מיפוי של אזורים בעלי מבני מגורים ישנים בכל עיר, ככלל על כל מבנה להיבדק בין 3-5 בבדיקה ליציבות המבנה, מבני ציבור בערים השונות נבדקים כל 3 שנים באחריות הרשויות.

בעקבות הצעת המתווה והסכנה לקריסה מיידית של מבנים ישנים ישנן רשויות שאכן התחילו על דעת עצמן במיפוי האזורים הבעייתיים והידועים כבעלי סיכון ממשי ומיידי לקריסה, וישנם רשויות שכבר מבצעות את הבדיקה על חשבונן באזורי אכלוס של אוכלוסיות מוחלשות, דיור ציבורי, בהנחה שיזכו לתקציב מהחברות המשכנות או ממשרד השיכון.

עיקרי המתווה המוצע

מיפוי הערים וחלוקה ל 3 אזורים עיקריים, אחד, מבנה מגורים המאכלסים אוכלוסיות מוחלשות הידועים כדיור ציבורי, מבנים אשר קיימים עוד משנות ה-50 ועד שנות ה-80 שלא נבנו כלל ע"פ תקן 413 עמידות לרעידות אדמה.

השני, מבני מגורים שאינם שייכים לדיור הציבורי ונקראים שכונות וותיקות שגם הם נבנו בשנות ה-70 עד שנות ה-90 המאוחרות, מבני מגורים אלו לא נבדקו כלל, וספק אם הדיירים מודעים לנושא, מבנים אלו בעיקר נבחנים לתצ"א ע"י היזמים.

השלישי, מבני ציבור, בעיקרם ניבדקים ע"י הרשויות, מכוח החוק. מטרת המתווה, ליצור מצב בו בלי קשר לתמ"א 38 כל מבני המגורים בישראל ייבדקו אחת לתקופה שתעוגן בחוק או בהוראת שעה כמו בדיקת מעליות בניין, או טסט לרכב, על מנת להיערך, או לחיזוק המבנים, או לתהליך תמ"א 38, נתון ע"פ החלטת הדיירים, במקרה בו מבני המגורים מוגדר כמסוכן לאכלוס יפונה מיידית, הדיירים יפוצו ע"פ תחשיב, עד לבנייה מחדש של המבנה, כיום אין אכיפה בנושא, אך האחריות המשפטית על מצב המבנה היא על אחריות הדיירים.

במקרים האחרונים, ברעננה, ושלשום בבית שמש, כאשר פורסם שהבניין שפונה אושר לתמ"א 38 בעשור האחרון. במקרה כאמור ייתכן והבניין נבדק בבדיקה לחוזק המבנה והתאמתו לעמידות לרעידות אדמה בתחילת התהליך, וכאן אנו ערים לתופעה מפניה אני מתריע, ועל פיה הקמתי את המתווה, תהליך תמ"א 38 הינו תהליך בירוקרטי ארוך שאורך מספר שנים, ורק מבנה כזה עובר בדיקה למצב יציבות המבנה, משלב הערכת מצב המבנה ועד לאישור סופי של הרשויות השונות עלול לחלוף זמן רב, כאשר במהלך זמן זה מבוצעות עבודות שיפור תשתיות, רכבת קלה, ועוד, באזור המבנה שכבר נבדק ומיועד לתמ"א אשר עלולות להשפיע על יציבותו, כמו כן, מצב יציבות המבנה בחלוף הזמן שונה ממצבו בעת אישור התוכנית ותחילת העבודות, או בגלל שינויים במתווה הקרקע או עייפות החומר.

כלומר, ישנם מספר משתנים אשר לא תמיד נלקחים בחשבון בתחילת התהליך, אין תיאום תשתיות בין הגורמים השונים כפי שיש בבקשה לחפירות ותיאום תשתיות על מנת לא לפגוע בתשתיות חשמל, בזק, מים, הרי שם יש מערכת תיאום תשתיות ממוחשבת. אין תיעוד המרוכז בידי רשות אחת שתבצע מדידת זמן אשר הוגדר מראש ע"י מהנדס בניין בין הבדיקה הראשונה לתחילת העבודות, ואם זמן זה חלף יש לבצע בדיקה נוספת ולבצע השוואה בין הבדיקות.

לאחר אישור התוכנית יש לבצע סקר קרקע באמצעות קידוחי ניסיון בסביבת המבנה על מנת לזהות את סוג הקרקע בעומק הנדרש לביסוס המבנה על מנת למנוע קריסה ולאתר בולענים כתוצאה מעבודות אחרות שבוצעו במהלך זמן ההמתנה לאישור התוכנית. המתווה המוצע מגדיר את כל הפרמטרים הללו ומונע את זליגת המידע.

ככלל, הבדיקות הנדרשות ע"פ התקן הן בדיקת עמודים, הבדיקה מתבצעת בד"כ בקומת קרקע, שם עובר העומס העיקרי על העמודים. בדיקת אלמנטים אופקים (תקרות וקורות), במסגרת הבדיקה יבוצע מיפוי של כל הקורות בקומה טיפוסית ובדיקת אופן המתיחה וסוג התקרה בכל שדה, בנוסף יש לבדוק את פרטי הזיון.

בדיקת חדרי מדרגות, הבדיקה תתבצע בכל הכניסות למבנה ובכל הקומות של חדרי המדרגות, במסגרת זו יבדקו הקירות בחדר המדרגות ויקבע אם הם עשויים מבטון/בלוקים/לבני סיליקט, במידה ויימצאו אלמנטים מזויינים בחדר המדרגות הם יבדקו לפי הצורך.

בדיקת מקלט, במסגרת בדיקות האל הרס יש לבצע מדידה של עובי קירות הבטון במקלט ובדיקת פרטי הזיון האנכי והאופקי בקירות, במקלט תת קרקעי תתבצע הבדיקה רק מהצד הפנימי של המקלט, ובמקלט עילי תתבצע הבדיקה משתי צדי הקירות, כמו כן תתבצע בדיקת תקרה בה יפורטו גובהה, צפיפות הברזל.

מסקנה, ניתן להימנע מפינויים מיותרים אשר גורמים לאסון כלכלי ונפשי, יש להביא למודעות ציבורית את התהליך של תוכנית התמ"א והשלכותיה על הדיירים, באחריות היזם לספק את דו"ח המהנדס על מנת שייערכו בהתאם, אולי יידרש חיזוק למבנה עד לאישור התוכנית, כאמור יש לבחון כל כמה זמן יש לבצע בדיקה נוספת, אולי הבדיקה תייתר את המשך התהליך במסגרת תמ"א 38 לתוספת, ומצב המבנה ידרוש לבצע שינוי מסלול לפינוי בינוי. ניתן לראות כי כיום ישנם כשלים רבים, אשר רובם הם בתקשורת בין הגורמים השונים וחוסר תיאום ושליטה. את המחיר משלמים הדיירים.

*הכותב, אוריאל קדוש, הינו מנכ"ל גיאוסיסטם הנדסה בע"מ, איש הנדסת או"ש וייעוץ אסטרטגי מקבוצת סיסטם מעבדות מתקדמות

בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף