אדריכל ת"א על תוכניות העיצוב: "לא צריך להחביא את המילה עיצוב"
יואב דוד אמר כי חצי עיר מסתדרת גם ללא תוכניות עיצוב, ונענה כי ת"א פריבילגיית. אבישי קימלדורף, מנהל פרויקטים קרן ריאליטי: "אל תקראו לזה 'תוכנית'"
יואב דוד אמר כי חצי עיר מסתדרת גם ללא תוכניות עיצוב, ונענה כי ת"א פריבילגיית. אבישי קימלדורף, מנהל פרויקטים קרן ריאליטי: "אל תקראו לזה 'תוכנית'"
חילופי הדברים נאמרו בכנס איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים שהתקיים באילת, בפאנל בנושא תוכניות עיצוב. יאשי סער, מנהל אגף בכיר רישוי תקנות, אגף רגולציה במינהל התכנון, התייחס למצב הקיים היום, ואמר כי במינהל פועלים לגיבוש הסכמות: "אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך הסדרה מורכב בנושא מורכב, אין פתרון אחד נכון. עושים אבחנה בין החלק שנקרא בינוי ופיתוח לבין החלק שנקרא עיצוב אדריכלי. בהליך של גיבוש הסכמות ובמפגש הזה בין המאסדר לוועדות המקומיות, יש עוד שותף: היזמים, מי שצריך לבנות. אם לא יבנה, אז הכל לא רלוונטי, אנחנו מגיעים להסכמות בחלק מהנושאים לא נוכל להגיע להסכמות. אבל אם נביא מוצר עם הסכמות משמעותיות- אז עשינו את הדבר הנכון. לא צריך תוכנית בינוי ופיתוח לבניין של שבע קומות."
עוד הוא אמר כי: "צריך למנוע כפילות של אישורים, להגיע לוודאות, שלא יהיה מצב של פקיד מתחלף שייתן תשובה אחרת מהפקיד הקודם. אנחנו בכוונה שמים את העיצוב בצד כי בינוי ופיתוח עוסק בעיקר במרחב הציבורי. לעומת עיצוב שזה משהו פרטי, נושא שהמחוקק הסדיר באמצעות הנחיות מרחביות. אפשר לעשות בהליך הנחיות מרחביות פרטניות. אם משנים זה צריך להיות בחקיקה. לא שמים את העיצוב יחד עם בינוי ופיתוח", הוסיף סער.
יואב דוד, אדריכל העיר תל אביב, אמר כי: "המילה עיצוב רלוונטית ולא צריך למחוק או להחביא אותה: "השאלה של עיצוב היא קריטית ואי אפשר לפתור אותה בתב"ע או ברישוי. לגבי הנחיות מרחביות, עבדנו על זה 6 שנים וזה עובד. באזורים מרכזיים בתל אביב- נישאר אותו מגרש ואותו מרקם עירוני – אפשר להסתדר עם הנחיות לרובע, מדיניות, לא צריך תוכנית עיצוב נוספת, וזה מכסה חצי מהעיר".
ליטל שלף דורי, אדריכלית העיר חיפה, שהנחתה את הפאנל, ענתה כי: "לא לכולם יש את היכולות וכוח האדם שיש בתל אביב. צריך לשאוף לחלוקה בין הנחיות מרחביות להנחיות תכנון גם בערים שהן לא תל אביב. תכניות עיצוב זה השלב שבו יש את ההזדמנות לקדם ולדאוג לתכנון איכותי".
שירה שפרכר, אדריכלית העיר בת ים, ציינה כי: "איפה שיהיו ממשקי התשתיות זה סופר קריטי. חדרי אשפה, טרפו ומיגונים, שחרורי עשן. מדובר במערכת סבוכה במגרשים צפופים, גם 90 יח"ד לדונם וצפונה. אתגר נוסף זה גם ריבוי שימושים במגרשים – מבני ציבור שצריך למצוא להם פתרונות. הבניינים יהיו לדורות. אנחנו צריכים לוודא שלא יוצא פה קקופוניה. חשוב שיהיה תוצר מוגמר שמייצר היגיון פנימי ואיכות ללא תוצאות עגומות".
אבישי קימלדורף, מנהל פרויקטים קרן ריאליטי, מתח ביקורת על ההליכים הארוכים של אישור תוכניות העיצוב, ואמר: "אל תקראו לזה "תוכנית". אם קוראים לזה תוכנית צריך להגדיר תכולה, קבועי זמן והליך סטטוטורי מחייב".
אורן און, אדריכל העיר רעננה, ציין כי: "סוגיית התשתיות היא חלק אינטגרלי ובסיסי מחוברת העיצוב והפיתוח, אך חיוני לשאול מה זה בעצם תשתיות. אנחנו למשל התעקשנו שעצים, הן ברחוב והן במרווח הקדמי של המגרש הפרטי, הם דרישת סף כולל הגדרה מפורטת של בתי גידול ומאפייניהם".
יעל טאוב קרן, אדריכלית כפר יונה, ציינה כי: "אפשר לדבר על עירוב שימושים במתחמים צפופים. חייבים לממשק את המתחמים האלה לתוך העיר, אבל לאפשר במקביל גמישות לכל רשות לקדם תכנון לפי אופייה ומאפייניה".
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן