בעקבות הסכם פשרה: שטחי המסחר בפרויקט התחדשות בנוף הגליל אינם פטורים מהשבחה

בית המשפט המחוזי בנוף הגליל ביטל את החלטת ועדת הערר במחוז צפון, שקבעה כי שטחי המסחר והתעסוקה הנכללים בפרויקט פינוי בינוי במתחם תירוש בעיר יהיו פטורים מתשלום היטל השבחה. זאת בעקבות הליך גישור שנערך בין החברה היזמית, "תירוש נ.ע התחדשות עירונית", לבין הוועדה המקומית לתכנון ובניה נוף הגליל, שיוצגה בערעור המנהלי ע"י עו"ד אוהד מרציאנו ממשרד עוה"ד ויינברגר-ברטנטל ושות'.

הרקע להליך הוא ערר שהגישה חברת תירוש נ.ע התחדשות עירונית לשומת השבחה בסך 15 מיליון שקל ששלחה הוועדה המקומית נוף הגליל באוגוסט 2023, בעקבות אישור היתר בנייה לפרויקט "פינוי בינוי רחוב תירוש", הכולל 778 יח"ד, ועוד כ-9,000 מ"ר מסחר ותעסוקה. בערר שהגישה החברה נטען כי יש לבטל את החיוב בשטחי המסחר והתעסוקה, לאור החלטת מועצת העירייה ונימוקים נוספים, לפיהם שטחים אלה פטורים באופן מלא מהיטלי השבחה.

הרקע לטענה הזו הוא מחלוקת בין היזם לוועדה המקומית, סביב השאלה מה ממרכיבי הפרויקט זכאי לפטור מהשבחה. על פי התוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, העוסק בהיטלי השבחה, ניתן לתת פטור מהשבחה מתכניות משביחות, כאשר יש שני תנאים מצטברים שמתקיימים: האחד, שמדובר ב"מקרקעין למגורים", והשנייה שהתכנית היא לפינוי בינוי. 

בשנת 2020 החליטה מועצת עיריית נוף הגליל לאשר פטור מלא מהיטל השבחה במיזמי התחדשות עירונית. בהחלטת מועצת העיר נקבע כי גם הפרויקט ברחוב תירוש, הנמצא בלב הערר, זכאי לפטור מלא. לאחר אישור התכנית, ביוני 2023, הגישה היזמית כעבור חודשיים בקשה להיתר בנייה עבור שלב א' בפרויקט. בעקבות אישור ההיתר, נערכה לפרויקט שומת השבחה.

הוועדה המקומית טענה כי הפטור מיועד רק עבור שטחי המגורים בלבד, ובאי כוחו של היזם טענו כי הפטור אמור לחול על כלל המקרקעין, ללא קשר לייעוד שלהם. ועדת הערר קיבלה את עמדת היזם, שלפיה לו הייתה כוונת המחוקק לקבוע שיעור מופחת רק ביחס לשטחי המגורים, כטענה הוועדה המקומית, הרי שהיה מנסח את הסעיף בתוספת באופן המבהיר כי היטל מופחת יחול רק על בייעוד מגורים. ועדת הערר קבעה עוד כי התוספת השלישית לחוק "לא עושה כל הבחנה בין שטחי מגורים לבין שטחי תעסוקה, ומשכך מלשון החוק ברור כי כוונת המחוקק הייתה לקבוע היטל השבחה מופחת לכלל ההשבחה שנוצרה בעקבות אישורה של תכנית פינוי בינוי באשר היא, ללא כחל וסרק". הוועדה, בראשותה של עו"ד חגית המאירי-פרלרוט, קיבלה כאמור את עמדת היזמית וביטלה את היטל ההשבחה.

הוועדה המקומית הגישה ערעור מנהלי לבית המשפט המחוזי באמצעות משרד עוה"ד ויינברגר ברטנטל וטענה כי ועדת הערר פירשה באופן מוטעה את הוראות סעיף 3א(א) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה. במהלך הדיון המקדמי טען בא כח הוועדה המקומית כי יש משמעות אבסורדית בקביעתה של ועדת הערר לפיה במקרה בו תכנית פינוי ובינוי תחול על מקרקעין אשר במצב הקודם ייעודם  היה "מסחרי", אך במצב החדש ייבנו בהם מגורים –  הרי שבמצב דברים זה, על פי קביעת השגויה של וועדת הערר המגורים לא ייהנו מפטור מהיטל השבחה על פי סעיף 3א. בית המשפט בחר להפנות את הצדדים להליך גישור, שכאמור הסתיים בהסכם פשרה המבטל את החלטת ועדת הערר. השופט ערפאת טאהא מבית המשפט המחוזי נתן להסכם תוקף של פסק דין, וביטל את החלטת ועדת הערר.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן