כל ההנחות שהוענקו עד כה על ידי המדינה התבררו כחסרות משמעות // דעה
משבר ההייטק שהתחיל כבר ב-2022 ובד בבד הורדת הדירוג על ידי חברת מודיס', הופכים את ענף הנדל"ן לתקווה להיות מנוע הצמיחה האלטרנטיבי של כלכלת מדינת ישראל במהלך השנים הקרובות.
אכן, שנת 2024 תהיה ללא ספק שנה מאתגרת לענף שהיה עוד בטרם פרוץ המלחמה, בהאטה שבאה לידי ביטוי בירידה בו זמנית במספר העסקות, בנטילת משכנתאות, במספר הקבלנים שנגשו למכרזי רמ"י ובהתחלות הבנייה שירדו לכ-40 אלף, הנתון הנמוך ביותר בעשור האחרון.
חודשי המלחמה הוסיפו משתנים נוספים להאטה: חלק נכבד מכ-300 אלף המגויסים הגיעו ו מהענף ובד בבד כ-60 אלף עובדים מהשטחים לא הגיעו לאתרי הבנייה, עובדה שגרמה לשיתוק של חלק נכבד מהאתרים, איחורים במסירת דירות, ולקשיים לקבלנים רבים.
במהלך החודשיים האחרונים, ינואר-פברואר, הורגשה התאוששות מסוימת, לאחר הורדת הריבית ברבע אחוז, התאוששות שבאה לידי ביטוי בעלייה בעסקות, בנטילת משכנתאות ובחזרה לפעילות של חלק מאתרי הבנייה.
גם העובדה שמדד ינואר הפתיע בכך שמחירי הדיור עלו ב-0.7 אחוזים, קל וחומר דירות חדשות שעלו ב-0.9 אחוזים, מלמד על ביקושים כבושים שחלקם, מן הסתם, עדיין לא יצא מן הכוח אל הפועל.
אולם, על מנת שהתאוששות זו תהפוך למגמה על מקבלי ההחלטות ליטול יוזמה, לקבל החלטות אסטרטגיות שיהפכו את ענף הנדל"ן למנוע צמיחה מרכזי ולהפוך אותו לקטר המוביל של כלכלת ישראל.
נושא ראשון לטיפול מידי, הינו קיצור הליכי רישוי. הוא היה מאז ומתמיד עקב אכילס בהעדר יכולת להגדיל י את התחלות הבנייה בענף הנדל"ן בכלל ובהתחדשות עירונית בפרט. ללא קיצור הליכים לא ניתן יהיה להכפיל את היצע החתלות הבנייה הנדרש, קל וחומר לאור הגידול באוכלוסיית המדינה.
בד בבד יש לשים קץ למצב בו מכרזי הקרקע של רמ"י מתדלקים את מחירי הדיור ומבריחים קבלנים מלגשת אליהם. שיטת מחירי המינימום ובד בבד שטית המכרזים המזכירה בתי מכירות פומביים, צריכה לעבור מן העולם.
ברור לכל כי המחסור בהיצע עלול ב-2024 לתדלק שוב את מחירי הדיור. כאן שומה על מקבלי ההחלטות לרסן את רמות המחירים הן באמצעות קיצור הליכי הרישוי, הגדלת ההיצע ופיקוח מדוקדק על מכרזי רמ"י, וגם באמצעות פעולות אקטיביות מידיות.
מדוע שהמדינה לא תיקח על עצמה לסבסד עבור הלוחמים את מחירי הדיור? למשל, הענקת פיסת קרקע בנגב המערבי או בגליל, מה שיסייע לשיקום וחיזוק אותם אזורים שנפגעו קשות במלחמה או בגליל או הנחה של ממש על דירה באזור הביקוש?
לפרוטוקול, כל ההנחות שהוענקו עד כה על ידי המדינה התבררו כחסרות משמעות, הן מחיר למשתכן, הן מחיר מטרה והן דירה בהנחה, הגיעו רק לאחוז בטל בשישים מתוך המשתתפים בהגרלות וגם אלה שזכו באותן הזכאים, תוצאה של דמי השכירות שנאלצו לשלם, כמו גם תשומות הבנייה וכו'.
הגיע הזמן גם לקחת ברצינות את כל נושא הדיור להשכרה. המדינה ביטלה לא מכבר את התמריצים שהוענקו בשעתו לקבלנים, בתואנה שבהם, כביכול, מנצלים זאת על מנת להגדיל את הרווחים שלהם. אין אבסורד גדול מכך. על מקבלי ההחלטות לעשות סדר בנושא ובמיוחד בכל הקשור לפרויקטים המיועדים לשכירות לטווח הארוך.
ולסיום אתייחס להתחדשות עירונית. נכון להיום, רק כ-900 אלף מתוך כ-2.8 מיליון הדירות בישראל מצוידות בממ"דים, מה שאומר שכשני שליש מתושבי המדינה אינם מוגנים כנגד התקפת טילים או רעידת אדמה גדולה. לכן הגיע הזמן שהמדינה, בשיתוף הרשויות המקומיות, תעניק עדיפות עליונה ליעד לאומי זה.
עיריית ירושלים, לדוגמא, גילתה יוזמה יוצאת דופן ואפשרה "מסלול ירוק" בכלל השיכונים שנבנו בבירה ב-שנות ה-50, ה-60, וה-70 של המאה הקודמת, מה שתרם לקידום אלפי דירות בהתחדשות עירונית.
על כן, הגיע הזמן שהמדינה תייצר תמריצים עבור כלל העיריות והרשויות המקומיות להתחדשות עירונית, בין אם באמצעות הגדלת זכויות או מימון תשתיות משלימות, מה שהפוך לפקטור משמעותי ביותר בהתנעת התחדשות עירונית כוללת.
*כותבת המאמר, עו"ד שיר טורם-הספרי, היא ממתגת ערים ונדל"ן
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
