banner
אזור תל יבנה // באדיבות עיריית יבנה
אזור תל יבנה // באדיבות עיריית יבנה

יבנה: העירייה מקדמת תכנית לפיתוח תל-יבנה

ראש העיר יבנה, צבי גוב-ארי, הציג בישיבת המועצה האחרונה חזון ותכנית לפיתוח תל-יבנה, שתשתלב עם פיתוח שכונות מגורים חדשות מדרום וממזרח לתל, פיתוח תחנת הרכבת ושילוב אמפי-פארק במורד הדרומי-מערבי של התל

תמונה: אזור תל יבנה // באדיבות עיריית יבנה

אתר תל יבנה​, המשתרע על פני שטח של כ-80 דונם, ממוקם בחלקה הדרומי-מזרחי של העיר יבנה המודרנית ובלב אזור עירוני גדול המיועד לפיתוח עתידי נרחב. ​מתכנני רשות העתיקות התבקשו לפתח תפיסת תכנון ראשונית לתל יבנה ולסביבתו, שתשתלב עם פיתוח שכונות מגורים חדשות מדרום וממזרח לתל, פיתוח תחנת הרכבת, שילוב אמפי-פארק במורד הדרומי-מערבי של התל ועוד.

ראש העיר, צבי גוב-ארי: "אחד היעדים שהצבתי בפני הוא חשיפת חשיבותה ההיסטורית של העיר יבנה, זאת ייעשה דרך הקמת מרכז מבקרים ופיתוח תל-יבנה אשר אין להפחית בחשיבותו ובמרכזיותו. מיקומו של האתר הוא גורם מדרבן למעורבות הקהילה והתושבים – תלמידים כבוגרים יחדיו. התכנון הראשוני לתל-יבנה יאפשר לאתר להיות בעל אופי מגוון ולשימושים רבים כאשר המקום יתפקד כאתר חינוכי-לימודי וכמוקד עלייה לרגל של מבקרים מהארץ ומחוצה לה. אני שוקד על גיוס המשאבים הדרושים ליישום התכנית אשר יישענו על מקורות מימון חוץ-עירוניים".

גוב ארי // צילום: ניר סטולו
גוב ארי // צילום: ניר סטולו

בעירייה מציינים כי לאתר ההיסטורי של תל-יבנה מורשת נרחבת הכוללת "ארבע תקופות זוהר"​, מהן כנעט ולא נותר שריד כיום, אולם למקום משמעות תרבותית חשובה ומרכזית. במהלך ישיבת מועצת העיר הציג גוב-ארי, את חזונו לפיתוח האתר ואת עקרונות תהליך התכנון. התכנית המפורטת הוצגה על-ידי האדריכל יהונתן צחור, ראש צוות ​מתכנני שימור ברשות העתיקות. 

על פי התכנית שהוצגה בישיבת המועצה, בכוונת העירייה לפתח את התל למוקד ביקור ופעילות ולשלבו במערך השטחים הפתוחים בעיר ובסביבתה, בין פארק נחל שורק ממזרח לפארק הסנהדרין ממערב ולשטחים פתוחים עירוניים נוספים. "החזון התכנוני של השימור והפיתוח בתל ובסביבתו הוא חיזוק הזיקה בין התושבים והמבקרים לבין ערכי המקום, זאת באמצעות שילוב פעילויות פנאי, נופש, ספורט ותרבות ושימור אתרי התל ופיתוחם כמוקדי פעילות, תצוגה והדרכה. הימצאות התל כשטח פתוח בסביבה אורבנית מבליטה את נוכחותו כ"ריאה ירוקה" בעיר בת-ימינו", מסבירים בעירייה, "עקרונות התכנון שהוצגו נועדו לחזק את ערכי המקום המרכזיים, באופן שיביא לידי ביטוי את  ההיסטוריה שלו. מורדות התל לכיוון צפון ולכיוון דרום יאופיינו בפיתוח אינטנסיבי ​וישמשו פארקים עירוניים הכוללים שימושי נופש, ספורט, תרבות ופנאי, בעוד שמרכזו של התל ומורדותיו המערביים, הפונים לעיר המודרנית, יאופיינו בפיתוח אקסטנסיבי הממשיך את השטח הציבורי הפתוח העירוני שממערב לתל. המורדות המזרחיים של התל יועדו להישאר "ריאה ירוקה", שטח טבעי ללא פיתוח".

עוד ​במסגרת התכנון,​ הוצע גם להקים 'פארק שבילי התלמוד', ​שיכלול מערכת ​מסועפת של שבילים, ​המתפצלים ונפגשים בינהם ובכך יוצרים פרשות דרכים רבות, בהן יוצגו סוגיות תלמודיות מימי יבנה, על-גבי שילוט המחשה בעיצוב מותאם. בנוסף ייבחנו רעיונות כגון הקמת גן נושאי סביב גלי האבנים, הנגשת תכנים במרכז מולטימדיה והמחשה מודרנית, יצירת מרחבים מוצלים להדרכות חופשיות תצפיות ואפשרות להקים מכון חקר פעיל ומרכז למידה מתפקד הפתוחים לציבור.

רוצים לדעת קצת יותר על תל יבנה? כל ההיסטוריה, באדיבות עיריית יבנה, לפניכם:
בתל יבנה התקיים ישוב ​שהחל ​כבר בתקופת הברונזה התיכונה ונמשך בתקופות הברונזה המאוחרת ​ותקופת המקרא (תקופת הברזל)  הישוב במקום נזכר במקרא בשם יבנאל והוא שכן בגבול נחלת שבט יהודה. ב​ימי החשמונאים והתקופה ההלניסטית שגשג הישוב ביבנה ובתקופה זו הפכה העיר לפוליס בשם ימניה.  לאחר חורבן ירושלים בידי הרומאים הייתה יבנה, למשך כשבעים שנה, מקום מושב הסנהדרין בנשיאות רבן יוחנן בן-זכאי וממשיכו רבן גמליאל. בתקופה קצרה זו יבנה הייתה המקום החשוב ביותר ליהודים ומעמדה הרם היה משני בחשיבותו רק לירושלים (החרבה). במהלך התקופה הביזנטית הגיעה יבנה לשיא גודלה ולאחר כיבושה בתקופה האסלאמית הקדומה היא הלכה והצטמצמה. בתקופה הצלבנית נקראה העיר איבלין ונבנו בה מבצר וכנסייה מרשימים. כנסייה צלבנית זו הוסבה​, ​בתקופה הבאה לאחר ימי הצלבנים, ע“י ה​שליטים הממלוכים למסגד גדול ושם המקום השתרש כיבנא. נוסף למינרט הקיים עד ימנו, הוסיפו הממלוכים לבנות ביבנה גם גשר רחב מעל נחל שורק, סמוך לתל וכן מאוזוליאום​- קבר מפואר, המציין ​כיום את מקום קבורתו של רבן גמליאל דיבנה. בתקופת המנדט הבריטי הפך הכפר יבנא לעיירה. יבנה המודרנית הוקמה ממערב ומצפון לתל בשטח חולי שלא היה מעובד או מיושב קודם לכן.

לאחר חורבן ירושלים בשנת 70 לספירה, ההנהגה היהודית, בראשות רבן יוחנן בן זכאי, התיישבה במקום והחלה בפעולות השיקום הפיזי והרוחני של העם לאחר החורבן. רבן יוחנן בן זכאי הקים במקום בית מדרש- ישיבה בשם "כרם דיבנה" ובו עוצבו מחדש דפוסי החיים היהודיים המתבססים על תפילות ולימוד תורה במקום הקרבת קורבנות ופולחן המקדש שחרב. מהפך זה אותו החלו רבן יוחנן בן זכאי ורבן גמליאל דיבנה, הביא ליצירה היהודית הרוחנית הגדולה של המשנה והתלמוד (העלאת ה"תורה שבעל פה" על הכתב) ולהנצחת יבנה ובית מדרשה כמודל ללמדנות ולסדרי ישיבות בעולם היהודי. "חכמי יבנה" היוו למשך דורות שם נרדף לאינטלקטואליות יהודית, מודל לחיקוי ושאיפה להמשכיות.

בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל

קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף
תגיות:

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות