ההחלטה שקיבלה עיריית תל אביב לייעד קרקע לבנייה עבור הציבור הערבי מעוררת מחלוקת. חברת הנדל"ן באמונה שהקימה את פרויקט עג'מי ביפו: דירות לערביי יפו – אפליה פסולה. פרופ' רחל אלתרמן: "מיעוטים זקוקים להגנה"
בימים האחרונים יצאה עיריית תל אביב בהודעה דרמטית כי לראשונה היא הולכת להקצות קרקע בבעלותה לתושבי יפו הערבים.
הודעת העירייה התקבלה על רקע מתח גדול שרר בשבועות האחרונים בין תושבי יפו הערבים, עיריית תל אביב המשלמה ליפו וחברת עמידר – לאחר שזו האחרונה החליטה למכור נכסי נפקדים שבבעלותה. מבחינת ערביי יפו, המשמעות היא הדרתם מיפו, בעיקר בשל אי יכולתם לממש את זכותם לרכוש דירה. פרויקט המגורים שתקים העירייה על קרקע שבבעלותה ישווק לזכאי דיור בר השגה, על-פי מספר קריטריונים שקבעה, כשהעיקרי שבהם מתייחס לכך שהזכאות תינתן לתושב יפו ערבי, בן העדה המוסלמית או הנוצרית.
על בסיס הודעת העירייה יוצא ישראל זעירא, מנכ"ל חברת באמונה וטוען כי ההחלטה נגועה באפליה פסולה. כך לדברי זעירא, מי שהקים ושיווק פרויקט מגורים בעג'מי ביפו לאוכלוסייה הדתית לאומית: "לא יעלה על הדעת שאם זה היה ציבור דתי שמקים פרויקט מגורים אז כל תנועות השמאל הקיצוני היו מתקוממות על הדרת הציבור הערבי מאותו פרויקט ומגישות בג"צים ותגובות למינהל. הנה כאן, גוף ציבורי כמו עירייה, מפלה לרעה ציבור יהודי שיש לו מצוקות נדל"ן לא פחות חריפות מאלו של הציבור הערבי. תחת המעטה הפסול של אפליה מתקנת מטמיעים אג'נדה לאומנית שכביכול יפו שייכת לציבור הערבי. זאת בשעה שהמציאות היא שיש זכות לכל אדם במדינת ישראל לקנות בכל מקום. הפרויקט הזה בוודאי שאין הוא מעלה או מוריד במפת הנדלן התל אביבית אבל בהחלט בעל אמירה והצדקה לאומנית".
זעירא, הבעלים של חברת הנדל"ן באמונה, הינו אחד מיזמי הנדל"ן האחראים על הקמת פרויקטים לציבור הדתי-לאומי וידוע כמי שרווה מאבקים משפטיים מול האגודה לזכויות האזרח. פרויקטים שהקים בשכונת עג'מי-יפו, בעכו ובכרמי גת שבקריית גת הגיעו עד פתחו של בית המשפט, אשר נדרש לפסוק בטענה לשיווק מפלה לטובת הציבור הדתי. כל העתירות שהוגשו נגד זעירא נדחו על-ידי בתי המשפט המחוזי והעליון בטענה של "מעשה עשוי" (שכבר נעשה במקרה עג'מי), הוכחה על שילוב חילונים בפרויקט (קריית גת) וכן בטענה שהעתירה שהוגשה (עכו) היא אידיאולוגית ולא מייצגת. עם זאת, בטווח הרחוק פסיקות אלו סתמו את הגולל על שיווקים לאוכלוסיות ייעודיות. מכאן שהחלטת עיריית תל אביב הינה תמוהה, ולא תואמת את פסיקות בג"צ שכבר דנו בסוגיה זו.
"לא יעלה על הדעת שאני כיזם שאבנה מחר פרויקט ביפו ולא אתן לערבי להיכנס אקבל קנס מהמינהל, בשיעור של כ-15% ממחיר הקרקע ואילו עיריית תל אביב כיזם, תבוא ותעשה אותו הדבר. זה הרי בלתי נסבל. מצוקת הדיור התל אביבית זועקת לשמיים לגבי הבנים הממשיכים בכל העיר, באתה מידה יש מצוקה גם בשכונות הצפון, הדרום, שפירא, פלורנטין, עזרא, התקווה וגם בשכונת יד אליהו. אף אחד לא בא ומחלק קרקע בהנחה משמעותית לדור שני של שכונת התקווה או יד אליהו, ועל-כן יוזמת עיריית תל אביב נגועה באפליה פסולה והדעת אינה סובלת זאת".
למרות דברים הללו שטוען זעירא, לטענת פרופ' רחל אלתרמן מתכננת ערים ומשפטנית בטכניון וחוקרת בכירה במוסד נאמן למחקר מדיניות לאומית, יש להגן על מיעוטים גם במחיר של שיווק סלקטיבי. "המדיניות הציבורית אומרת שהג'נטריפיקציה אינה טובה ויש לכך הסכמה ערכית, כי לא מוסרי לדחוק אוכלוסייה מוחלשת החוצה, מכאן שהפרויקט המשווק כאפליה מתקנת לא ייחשב כהדרה, אלא כהעצמה. עם זאת השאלה האם מוצדק גם שהתוכנית המתקנת תמנה מהזוכים בהטבה, למכור ולעבור למקום אחר כעבור זמן סביר? לדעתה, אף שברגע ראשון הגבלה כזו נשמעת הגיונית, אין הצדקה להגביל לזמן ארוך את אפשרות המכירה משום שטובת הציבור גם דורשת לאפשר למשקי הבית ניידות באמצעות השוק החופשי. לגבי יפו, אין שאלה משפטית בכלל, משום שברור שיש בפועל דחיקה של האוכלוסייה החוצה ועל-כן השיווק הסלקטיבי במקרה הזה הינו מוצדק וחוקי. העיקרון חל גם בישראל וגם בארה"ב, לדוגמה, כאשר רוצים לחזק אוכלוסיות. יש הבדל עקרוני ומשפטי בין למנוע ממיעוט לרכוש דירה, לעומת לאפשר למיעוט שלא להידחק החוצה. מיעוטים זקוקים להגנה
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
