הממונה על חוק המכר: "אנחנו מזהים שקבוצות הרכישה חזרו"

"אנחנו מזהים שקבוצות הרכישה חזרו, והמדינה צריכה להיכנס לנושא הזה לפני שיהיה כשל", כך אומר אריאל רוזנברג, ממונה על חוק המכר במשרד הבינוי והשיכון, בפאנל שנערך במסגרת כנס הנדל"ן השנתי של אתר "מגדילים", ועסק בנושא הזדמנויות עסקיות בעולם הנדל"ן, בהנחייתו של אורי חודי, עורך מוסף ידיעות הנדל"ן בידיעות אחרונות.

הפאנל נערך בצילה של המדיניות החדשה שמגבש בנק ישראל, ועניינה מגבלות על הלוואות מבצעי המימון של קבלנים. מיכל כהנא לוי, משנה למנכ"ל ICR, מקבוצת ישראל קנדה, התייחסה לטיוטה שפרסם בימים אלה בנק ישראל: "על פי הטיוטה, במקרה שבו כמות העסקאות הלא ליניאריות עולות על 25 אחוז, מדובר בחובות המשוקללים לסיכון. אנחנו חתמנו על הסכם ליווי עם בנק גדול, וקיבלנו דרישה לחתום על תוספת להסכם כדי לכלול את העסקאות הלא ליניאריות, ואז הריבית תגדל ב-50 אחוז. זה חוזה מטורף. אנחנו קוראים את ההוראה של בנק ישראל, ויש שם דברים לא ברורים. אני מסכימה שמבצעי 20-80 הם מסוכנים, אבל כל עוד אנחנו בסביבת ריבית גבוהה, קוני דירות יתקשו לקחת משכנתאות, ויזמים יצטרכו להיות מאוד יצירתיים ולייצר מבצעי מכירות חדשים".

נופר שושן, מייסדת ובעלים חברת נוף לוקיישן, ניהול ויזמות: "יש טלטלה שעוברת על כולנו בעקבות הוראת השעה. יש רוכשים שיושבים על הגדר וממתינים להזדמנות טובה לנצל את השטח האפור ולנצל את המבצעים. השוק התרגל למבצעים האלה, והקהל מדבר על עסקאות 10-90, 20-80 הרבה זמן, וקשה ליצור מציאות חדשה. זה הכניס הרבה רוכשים ויצר קרקע פוריה. אנחנו תמיד צריכים להיות יצירתיים ובולטים יותר מכולם. במשרדי המכירות אנחנו מרגישים את זה. אנחנו מייצגים הרבה חברות וכולם מוכרים את אותן הדירות, והלקוח בוחר לרכוש על בסיס המפרט הטכני. אנחנו כל הזמן ממציאים את הגלגל מחדש כדי להביא את הלקוחות".

אסף סימון מנכ"ל בסט ייזום, התייחס לקשיי המימון עקב הריבית הגבוהה: "המציאות השתנתה, אני מדבר עם הרבה  קולגות. המחירים ירדו, כי המבצעים של 10-90, 20-80 משקפים הנחות של 5-10 אחוז, בגלל ויתור על הצמדה. ויתור על הצמדות מבטא רכיב של הנחה. היום שאתה מתחרה על איכות. אנחנו מתכננים כל דירה, וכל עוד אין חותמת איכות המוצר לא ייצא לשוק. מוצרים לא טובים לא יימכרו. אלה שמסתובבים בשוק ומבינים איכות, יודעים לאן להגיע. השוק ייגמל ממבצעי 20-80, נייצב מחדש את השוק והריבית תרד. צריך להתחרות יותר על איכות ושירות ואיך המוצר נראה".

אריק גולדיאן, מנכ"ל ובעלים של חברת "קרן בונוס", התייחס לכניסת החברה שלו לתחום ערבויות חוק מכר: "ערבויות חוק מכר זה מוצר שמתחבא בדוחות אפס, ויהיה יותר משמעותי עם פינוי בינוי. כיום אין כמעט קרקעות במרכז, ונשאר פינוי בינוי, וברגע שהורסים יחידות מיד נותנים ערבויות חוק מכר ואז העלויות של זה יגדלו. פנו בנושא הזה לשוק החוץ בנקאי, וכחברת מימון עמדנו בכך, וברגע שנפתחה תחרות המחירים חייבים לרדת. העמסה של חוק מכר על דירה  זה לפחות 3 אחוזים, שזה עלות  מטורפת, וזה יילך ויגבר ככל שיהיה יותר פינוי בינוי. אין לי ספק שהתחרות הזאת תוביל להורדת המחיר בסעיף הזה, וזה הרבה  כסף. אנחנו כגוף קטן נוכל להשפיע על המחיר".

אריאל רוזנברג, ממונה על חוק המכר משרד הבינוי והשיכון הגיב על כך: "בנושא הזה יצא קול קורא בתקופת קודמי והיו שתי חברות שנענו אליו. ערבות חוק מכר זה שוק שקצת נחבא אבל יש לו פוטנציאל להורדת מחירי הדירות, וכל דבר שיכול לשפר את השירות שלנו – זה אחד מהכלים שלנו".

רוזנברג התייחס עוד לעובדה שקבוצות רכישה זכו במכרז על מגרשים בשדה דב: "יש אכן התעוררות בקבוצות הרכישה, שאני לא יודע לכמת אותן. זה מגיע אחרי תור הזהב של קבוצות הרכישה לפני עשור. אנחנו כגוף רגולטורי צריכים לקדם חקיקה, כדי שלא יקרה כשל כמו עם חברת חפציבה. חובה עלינו לטפל בנושא הזה, כי הוא יילך ויצמח".

דן אטיאס – רו"ח, שותף, חבר הנהלה וראש זרוע הביקורת-  פירמת BDO: "המוסדיים זיהו את העניין של התחדשות עירונית. לפני 4-5 שנים פרויקטים התחילו להגיע לבשלות, והגופים המוסדיים זיהו אותו. עד אז הם נמנעו להיכנס אליו. אנחנו כחברה חיים בעולם הנדל"ן, ואז התפתח מוצר חדש. החיבור בין כסף גדול לגופים המוסדיים הביא למצב שיזמים פיתחו כלי היברידי, שנותן הלוואה וזה דרך לגייס הון עצמי לפרויקטים כאלה. כמעט שאין גוף מוסדי שלא פועל בתחום הזה, וזה יצר הזדמנויות. אם ניקח את חברת אאורה, באפריל 2023 עשתה הסכם עם הפניקס, והם הזרימו 300 מיליון שקל עם השתתפות ברווחים עתידיים, ובהמשך זה גדל ל-700 מיליון שקל. אפשר לראות שהחיבור בין כסף גדול מוסדי ופוטנציאל גדול יכול להשיא ערך, ואין ספק שהמוסדיים יהיו שחקנים, וזה יהיה מנוף".

עוז קטה, משנה למנכ"ל, ראש חטיבת ייזום קטה גרופ: "בהתחדשות עירונית ההזדמנויות קיימות בשטח. בהתחדשות עירונית יש פרויקטים שיוצאים עם יזם מסוים ונתקעים, וממשיכים עם יזם אחר. יש פרויקטים שנתפסו על ידי יזמים, שלא יכולים להוציא אותם לפועל, וזאת הזדמנות. אנחנו אכלסנו 12 פרויקטים כאלה. היה יזם שתקע פרויקט כזה עשור, ויש הרבה פרויקטים כאלה, שאפשר לרכוש או להיכנס בשותפות עם היזם. חשוב לבדוק את הפרויקטים האלה, לבדוק למה הם נתקעו. אנחנו פתוחים לשותפויות כאלה, כי אנחנו מביאים כוח ורצון לקדם פרויקטים. במקרה כזה הדיירים שבעי הבטחות, וצריך לשקף להם את המציאות כדי שהפרויקט ייצא לפועל".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן