פרסמו אצלנו: *5931

קבוצת העדכונים בוואטסאפ

מגדילים פודקאסט

שלחו לנו דוא״ל

בין הצהרות לממ"דים: כמה סבבים עוד נצטרך כדי להבין?

בכל סבב לחימה נדמה לרגע שמשהו יזוז באמת בהתחדשות העירונית אבל אז הסבב נגמר, והדיון חוזר למסדרונות הבירוקרטיה // דעה

מאת: ראובן זכריה 03.03.2026 | 12:00
ראובן זכריה // צילום: אורי כרמי | Depositphotos
ראובן זכריה // צילום: אורי כרמי | Depositphotos

 בכל סבב ביטחוני התמונה חוזרת על עצמה. אזעקות, ריצות למקלטים, בניינים ישנים ללא ממ"ד, אלפי משפחות שמוצאות את עצמן בחדר מדרגות או מתחת לשולחן. ואז שקט ואז  הצהרות. 

השרים מבטיחים להאיץ תהליכים. ראשי רשויות מדברים על חשיבות המיגון. אנשי המקצוע מסבירים שהפתרון הוא התחדשות עירונית. נדמה לרגע שמשהו יזוז באמת אבל אז הסבב נגמר, והדיון חוזר לשולחן המוכר: כלכליות, היטלי השבחה, עומסי תשתיות, התנגדויות תכנוניות. ושוב  חיי אדם נדחקים לסעיף קטן בתוך אקסל. 

הנתון הקשה הוא פשוט: בישראל של 2026 קיימות עדיין מאות אלפי יחידות דיור ללא ממ"ד. מאחורי המספר הזה עומדות משפחות, ילדים, קשישים  אזרחים שמערכת התכנון יודעת כבר שני עשורים שהפתרון עבורם עובר דרך התחדשות עירונית. 

התחדשות עירונית איננה מותרות תכנונית. היא איננה מנוף כלכלי בלבד ואפילו לא רק פתרון משברי דיור. היא בראש ובראשונה תשתית ביטחונית-לאומית. כמו כביש עוקף או כיפת ברזל – רק מבטון וברזל בתוך השכונות הוותיקות. ובכל זאת, בכל פעם מחדש, מיד לאחר שהעשן מתפזר – חוזרים לשיח הכלכלי הצר :
האם זה רווחי ליזם ?
האם זה מכביד על קופת העירייה ?
האם נוסיף עוד 3,000 מ"ר מסחר כדי "לאזן" את התוכנית ?

וכאן חייבים לשאול ביושר: האם נכון להמשיך להעמיס שטחי מסחר לא רציונליים בלב שכונות מגורים רק כדי לייצר מודל מימוני מלאכותי? האם ערים באמת זקוקות לעוד קומת חנויות ריקות – או לפתרון תשתיתי שיאפשר להן לקדם מיגון בלי להיכנס לגרעון ?

המודל הקיים דוחף רשויות מקומיות להתנות קידום תוכניות בתוספות שמטרתן לאזן תקציב, במקום לייצר מנגנון לאומי שמכיר בכך שמיגון הוא אינטרס מדינתי ולא רק מוניציפלי.

ייתכן שהגיע הזמן לשינוי עומק בגישה :

לא עוד תוספת מסחר כפתרון אוטומטי
לא עוד העברת האחריות המלאה לרשויות המקומיות
לא עוד תלות מוחלטת ב"כדאיות יזמית" כאשר מדובר בביטחון אזרחי

המדינה יודעת להקים קרנות ייעודיות, להעניק ערבויות, לייצר מנגנוני איזון תקציביים ולהשקיע בתשתיות על לאומיות. אם כך, מדוע לא להקים מודל ייעודי למיגון באמצעות התחדשות עירונית  כזה שייתן לרשויות גב תקציבי אמיתי לקידום תוכניות, מבלי לכפות עליהן פתרונות תכנוניים מעוותים ?

הסבבים הביטחוניים האחרונים שוב חשפו את הפער. השאלה הגדולה היא מה יקרה בעוד שנה. האם נשוב לאותן כותרות, לאותן הצהרות, לאותה מציאות ?

או שהפעם נבין שהתחדשות עירונית היא לא רק נדל"ן  היא ביטחון, היא שוויון אזרחי, והיא מבחן לאחריות לאומית.

כמה סבבים עוד נצטרך כדי להפוך ממ"ד מזכות תכנונית לזכות בסיסית ?

*הכותב, ראובן זכריה, הוא סמנכ"ל פיתוח עסקי ב"מגדילים"

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

מכירים מישהו שצריך לקרוא את הפוסט? שתפו אותו. ?

נשמח לדבר אתך
נגישות