banner
עמית דובקין // צילום: מוטי בוגנים
עמית דובקין // צילום: מוטי בוגנים

שערוריית ריבוי משרדי הממשלה של המדינה

בישראל חיים כ-10 מיליון תושבים ויש בה לא פחות מ-32 משרדי ממשלה – בארצות הברית הגדולה חיים כ-335 מיליון בני אדם ויש 15 משרדים // דעה

עמית דובקין 02.01.2024

שנת 2024, וגם אלה שאחריה, אמורים להיות שנות מבחן לקברניטי המשק הכלכליים. השילוב של האטה כלכלית שהחלה עוד בטרם אירועי ה-7 באוקטובר, יחד עם ההוצאות הישירות והעקיפות של המלחמה המתמשכת, יחייבו אותם להחלטות אסטרטגיות אמיצות ומרחיקות לכת.

ההחלטה הקלה מכולן תהיה כמובן הטלת שורה ארוכה של מיסים, זאת על מנת לצמצם במידת האפשר את הגרעון בתקציב המדינה המתרחב והולך. מעבר לעובדה שזו החלטה בעייתית ביותר מבחינה מוסרית, שתביא מן הסתם את עיקר הנטל על המעמד הבינוני, שרבים מנציגיו נמנים על הכוחות הלוחמים, ביניהם כאלה שהעסקים שלהם התמוטטו, זוהי לטעמי גם החלטה כלכלית לא נכונה בעליל.

ההיסטוריה הכלכלית, הן של מדינת ישראל והן של מדינות רבות ברחבי העולם, הוכיחה כי הטלת מיסים לא רק שאינה מוציאה ברוב המקרים את הכלכלה מהבוץ בו היא נתונה, ארבה, היא רק מעמיקה אותו עוד יותר, עוצרת את מנועי הצמיחה ומביאה אותם לידי קיפאון מוחלט, שלא לדבר על ההשלכות החברתיות ומוסריות שלה, כולל פגיעה של ממש בשכבות נרחבות.

לטעמי אין שום סיבה לנקוט בצעדים שכאלה שיביאו רק ליתר דמורליזציה של מיליוני ישראלים שגם כך מצויים כעת במצב רוח לאומי שפוף בעליל. החלופה הנכונה לכך תהיה בקיצוץ רוחבי של משרדי ממשלה ובד בבד יצירת מנועי צמיחה אפקטיביים למשק הישראלי בכלל ולענף הנדל"ן בפרט.

במדינת ישראל בה חיים  כ-10 מיליון תושבים יש כיום לא פחות מ-32 משרדי ממשלה. לשם השוואה, בארצות הברית הגדולה בה חיים כ-335 מיליון בני אדם, ישנם 15 משרדים, פחות ממחצי לעומתנו. בבריטניה בת 66 מיליון תושבים ישנם 25 משרדים, בגרמניה, 82 מיליון, 16 משרדים וכן הלאה.

ההוצאות של משרדי ממשלה מיותרים אינם רק הוצאות ישירות של שרים, סגני שרים, מנכ"לים, לשכות, מחלקות וכו', אלא גם מייצרות גם הוצאות תקציביות עקיפות שכל אחד ואחד מהמשרדים דורש לצורך הפעילות שלו וסיוע לקהלי המטרה שלו.

יתרה מכך: קיצוץ רוחבי בכמחצית ממשרדי הממשלה (לפחות!) יביא לא רק לחסכון תקציבי אדיר, אלא גם לייעול משמעותי של אותם משרדים שימוזגו יחדיו. עובדה זו תקל מאוד על ואתם משרדים שיוותרו למקד את המטרות והיעדים הכלכליים לעתיד לבוא והכי חשוב, לייצר מנועי צמיחה אפקטיביים למשק הישראלי המדמם בימים אלה.

לדוגמא, אם בתחום הנדל"ן עסקינן, ברור כי מיזוג כל אותם משרדים המטפלים בתחום זה, ימקד וייעל את היעד הנדרש להכפיל את היצע בהתחלות הבנייה השנתי, זאת על מנת לעמוד ביעד הביקושים ההולכים וגדלים. ברור לכל כי התחלות הבנייה המועטות, פחות מ-40 אלף בשנה האחרונה, היו בין היתר פועל יוצא של העדר סנכרון בין כל משרדי הממשלה והגופים בהחלטות בתחום הנדל"ן מבוזרות ביניהם.

כך גם היעד הנדרש לשקם כהלכה את אותם אזורים שנפגעו במלחמה, ובראש וראשונה הנגב המערבי והגליל, שבהם חיים מאות אלפי בני אדם והעדר שיקום נאות, ובפרק זמן סביר, ישפיע רבות על המשך הדשדוש הכלכלי, שלא לדבר על מצב הרוח הלאומי של מדינה שחיים בה מאות אלפי פליטים חסרי בית.

אלה רק דוגמאות ספורות מתוך שורה ארוכה של יעדים כלכליים וחברתיים שממשלת ישראל אמורה לטפל בתקופה מאתגרת זו. נקווה רק שההחלטות אכן יהיו נכונות ושהן יעלו את כלכלת מדינת ישראל על הפסים. נקווה, אכן, שכך יהיה!

*כותב המאמר עמית דובקין הוא אסטרטג נדל"ן, יועץ תקשורת ובעלי משרד למיתוג ויחסי ציבור

בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל

קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

אל תחמיצו את המשקיעים

ניסיון העבר של כלכלת ישראל ושוק הנדל"ן, הוכיח פעם אחר פעם כי המשקיעים היוו מנוע צמיחה אפקטיבי ביותר...
אמיר רוזנבלום 11.06.2024
נשמח לדבר אתך
נגישות