banner
מה הקשר בין פיצרייה כושלת לתמ"א 38? // depositphotos
מה הקשר בין פיצרייה כושלת לתמ"א 38? // depositphotos

מה הקשר בין פיצרייה כושלת לתמ"א 38?

בעל פיצרייה בתל אביב סירב לשלם דמי שכירות בטענה שהעסק קרס בשל פרויקט תמ"א 38 שיצא לפועל בסמוך לפיצרייה. בית המשפט נדרש להכריע בסוגיה

בעליה של פיצרייה ברחוב דיזינגוף בתל אביב האשים פרויקט תמ"א בבניין סמוך בכך שלא שילם את דמי השכירות לבעלי הנכס אבל בית המשפט חשב אחרת וחייב אותם לשלם את מלוא סכום השכירות לו התחייבו.

עבודות לביצוע תמ"א 38 הבריחו את הלקוחות
בפסק הדין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב, נדרש השופט אריאל צימרמן להכריע בתביעה שהגיש בעליו של נכס בו פעלה פיצרייה נגד השוכרים, שחדלו לשלם את דמי השכירות. השוכרים לא הכחישו כי לא שילמו את דמי השכירות כמוסכם, אולם האשימו את בעל הנכס בקריסת העסק. הסיבה: נכון למועד כריתת ההסכם היו עבודות בנייה בנכס הסמוך לפיצרייה, במסגרת פרויקט תמ"א 38, אולם לאחר כריתת ההסכם הפכו העבודות לרחבות היקף והבריחו את כל הלקוחות, עניין שלדעת הנתבעים יש לראותו כבאחריות הבעלים של הנכס.

השופט לא התרשם מהטענה ודחה אותה. בפסק הדין הוא קבע בין היתר: "אין חולק שהיו עבודות כלשהן, אף שהדברים לא פורטו כלל ועיקר, כפי חובתם של הנתבעים אם ביקשו להיתלות בכך כעילה לביטול ההסכם. אולם בשני עניינים אין בידם להצליח: כי העבודות הן שהביאו לכך שהעסק לא הצליח "להתרומם" כהגדרתם, וכי סוגיית העבודות כלל יכולה להיות עילה לביטול ההסכם בידם.

"כאשר שוכר מבקש להוכיח שאירוע דרמטי ובלתי צפוי הביא לכך שלא יכול היה לקיים את ההסכם, מצופה כי ינסה לבסס זאת, וכי יהיה בידיו להציג ראיות כלשהן מ"זמן אמת", ושניים אלה לא עלו בידי הנתבעים. אין כל ביטוי לכך שמי מהם טען כלפי בעלי הנכס באותה תקופה שעבודות הבנייה הסמוכות הן שהכשילו את עסקם".

הנתבע טען להגנתו כי הוא לא נוהג "להתבטא בכתובים"
השופט דחה את הסברו של אחד הנתבעים כי הוא "אינו נוהג להתבטא בכתובים", וקבע כי הם בלתי משכנעים בפרט לאחר שהוכח כי הוא ידע להתבטא כך בעניינים אחרים.
השופט ציין כי גם בשיחות בעל פה שניהל הנתבע עם התובע בעניין אי העמידה בתשלומי השכירות, כל שהעלה היו "קשיים כלכליים" כאשר הוא לא הזכיר ולא במילה אחת את עניין התמ"א.

בפסק הדין נאמר: "ניכר היה כי עניין העבודות – גם אם העיב על מי מן הנתבעים – הובא כעילה לביטולו של ההסכם רק בדיעבד. נתון זה מתחזק בכך שהנתבע לא ראה להגיב אפילו לתביעת הפינוי, אלא ניסה להמשיך ולהחזיק בנכס בלא לשלם עבורו, אין אלא להניח שמתוך ניסיון לזכות בדמי פינוי מידי שוכר חדש, מהלך שלא צלח. יש לקבוע: לא העבודות גרמו לקריסת ההסכם, ואין הנתבעים יכולים לנסות אפילו להתלות בסוגיית העבודות כעילה לאי-ביצוע התשלומים בידה".

עוד הוסיף השופט: "רק למעלה מן הצורך יוער אפוא שגם אם היה נמצא שלעבודות השפעה כלשהי על אי-הצלחת החברה, לא היה הדבר מסייע לנתבעים כהגנה מפני התביעה: אם חפצו בהגנה, היה עליהם לבסס אחת משתיים: כי המדובר במצג שווא של התובע מעת כריתת ההסכם, או שמדובר בסיכון שהתממשותו לאחר כריתת ההסכם מוטלת על כתפי המשכיר, במובן זה שהשוכרת יכולה לנטוש את הנכס תוך היתלות בעניין העבודות. ברם הנתבעים לא התיימרו לבסס מי משתי אלה, וממילא קשה היה לעשות כן.

"העבודות היו ידועות לעת כריתת ההסכם, ואמורות היו להימשך כשנה, אין ראיה ממשית לכך שהן הוחרפו לאחר הכריתה, כך שקשה לדבר בשינוי מצב קיים. חרף טענת הנתבע כי הנושא העסיק אותו כבר לעת כריתת ההסכם, הרי שאף שאישר כי הוא בקיא בענייני שיפוצי תמ"א, לא נמצאה כל התייחסות לנושא העבודות במסגרת ההסכם. אין כל בדל ראיה בעלת ממשות לתקשורת של מי מן הנתבעים עם התובע או בא-כוחו ב"זמן אמת" שתלמד על כך שמי מהם סבר שהאחריות היא על התובע, לא לעת כריתת ההסכם, לא לאחריו".

בסופו של דבר קבע בית המשפט כי הנתבעים ישלמו לתובע את דמי השכירות בסכום של 42,120 ₪ (6,000 ₪ לחודש בתוספת מע"מ למשך ששה חודשים), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל. כן יישאו באגרה כפי ששילם ובשכר טרחת העד מטעמו כפי שנפסק, ובשכר טרחת עורכי דינו בסכום של 5,850 ₪.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף
תגיות:

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות