עו"ד זיו כספי, שהיה מעורב בדיונים על הצעת התיקון לחוק דייר סרבן מברך אבל היזמים חוששים: "עלול להיווצר מצב שבו היזם ישקיע מזמנו רק כדי לגלות לאחר מכן שהדיירים כלל אינם מעוניינים בשירותיו", אומר יהודה כתב, יו"ר ארגון הקבלנים ת"א-יפו בת ים
תמונה: עוד זיו כספי // יחצ
עו״ד זיו כספי, שותף מייסד במשרד גינדי כספי, ומי שהיה מעורב בדיוני הוועדה המיוחדת להצעת החוק מטעם לשכת עורכי הדין, אומר כי: ״מדובר בהצעת חוק שתוביל לעידוד מיזמי פינוי ובינוי. במהלך הדיונים הבאנו מניסיוננו בשטח בטיפול בפרויקטים של אלפי יח״ד את הדרישות של הדיירים, רבים מהם קשישים, שזקוקים לטיפול שונה ורגיש בכל הנוגע לפינויים, ושיוכלו כעת לקבל חלופות הוגנות לפינויים מדירתם. כמו כן , כל נושא התקשרות הדיירים בפרויקטי פינוי בינוי יהפוך לשקוף בהרבה עבור בעלי הדירות – יגביר את האמון של הדיירים ביזם, ויגן על הדיירים במקרים רבים. הערכתנו היא כי התיקון לחוק צפוי להפחית באופן משמעותי תופעות של סירובים ויסייע בפתיחת צוואר הבקבוק לקידום פרויקטים״.
יהודה כתב יו"ר ארגון הקבלנים והבונים בתל אביב יפו בת ים: " הצעת החוק המטפלת באוכלוסייה של קשישים בפרויקטים של התחדשות עירונית הינה מבורכת! יחד עם זאת, ברמה הפרקטית לא ברור מלשון הצעת החוק מהו המועד למתן החלופה, לכאורה עולה שיהיה על היזם לתת את התמורה לקשישים עוד לפני עלייה לקרקע, דבר שעלול לעורר קושי אופרטיבי לביצוע הפרויקט גם מהיבט המימוני , כמו כן נראה כי עקרון השוויון הניתנת לבעלי הדירות לא נשמר, משום שהדבר יביא לכך שהתמורה שיקבל הדייר הקשיש תעלה על התמורה הניתנת לשאר בעלי הדירות, אשר יקבלו את התמורה רק לאחר סיום הבנייה { לפחות שלוש שנים }. בעניין הדרישה לכינוס בעלי הדירות בבית משותף והתנהלות שקופה מולם ,גם היא מבורכת ! יחד עם זאת נוסח הסעיף מעורר קושי פרקטי בביצועו כול עוד לפני היזם אין ודאות תכנונית המאפשרת לו להציע הצעה מפורטת הקובעת את התמורות שיינתנו לבעלי הדירות, עלול להיווצר מצב שבו היזם ישקיע מזמנו ומכספו סכומים ניכרים על מנת לייצר וודאות תכנונית שתאפשר לו לקבוע את התמורות רק כדי לגלות לאחר מכן שהדיירים כלל אינם מעוניינים בשירותיו או בביצועו של הפרויקט".
ניר שמול, מנכ"ל החברה לפיתוח והתחדשות עירונית : "זהו שינוי טרמינולוגי מבורך. בעצם קידום הצעת החוק, הוועדה שמה על השולחן בעיה כואבת וידועה. ברבים מהמקרים דייר סרבן אינו סרבן כאידאולוגיה, אלא דייר מבוגר שחושש. אי ידיעת החוק והכללים והעובדה כי הליך ההתחדשות העירונית יחייב את האוכלוסייה המבוגרת לעזוב את הבית בו היא מתגוררת שנים ואת סביבת המגורים הקרובה אליה הורגלה ועליה היא נסמכת, אין משמעותה שמדובר בסרבנים.
מדובר בבעלי דירות וותיקים שלרוב הדירה היא הנכס היחיד שבבעלותם ואולי גם הירושה שיותירו אחריהם. השינוי לחוק משנה עתה את תפיסת העולם עבור אוכלוסיית גיל הזהב, ודורש מהיזמים להציע להם פתרונות ייחודיים ולאו דווקא לקחת אותם לבתי משפט . שינוי החוק יהווה לטעמי גם זרז לקידום פרויקטים בפריפרייה הגאוגרפית והחברתית מהלך מחוייב מציאות בעת הזאת".
חיים מאירוביץ', בעלים "מאירוביץ' – גלנור", חבר בוועדה להתחדשות עירונית בהתאחדות בוני הארץ וחבר הנהלה בארגון הקבלנים של מחוז דן: " רגע לפני פגרת הכנסת, טוב עשתה ועדת הרפורמות שדנה בטיפול בקהילת בעלי הדירות הקשישים שמהווים אחוז לא מבוטל מדיירי פרויקטים המיועדים להתחדשות עירונית. מובנת גם ההחלטה לתת את התמורה לבעלי הדירות המבוגרים במועד שלפני יציאת הפרויקט לדרך על מנת להמריץ אותם לקבל החלטה בעד יציאה לדרך של הפרויקט. זאת, היות ורבים מהם, מתוך חשש למצבם בתקופת הבניה של הפרויקט ולאור גילם המתקדם ולעיתים מצבם הפיזי, הופכים אוטומטית לסרבנים. כל פעולה שתביא לכך שפחות סרבנים יהוו חסם בפני יציאה לדרך של התחדשות עירונית, היא מבורכת".
יהודה הרציג, מנכ"ל הרציג נדלן: הכל מתחיל ומסתיים בהסברה נכונה הן מול וועדי בתים והן ברמה הפרטנית מול כל דייר ודייר. נסיוני מלמד שברוב המקרים "החרדות משתלטות" וגורמות למקצת הדיירים לסרב, זאת בניגוד גמור לאינטרס האישי והכלכלי שלהם. אני אישית נפגש כל העת עם וועדי בתים, מסביר לכל אחד מהדיירים את היתרונות הרבים הגלומים בהתחדשות עירונית וכן את אופי התהליכים, וזה בהחלט מקטין מאוד את ההתגדויות וכמעט ואין כלל מקרים של דייר סרבן"
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
