טרומן 2-6 קריית חיים // דוברות עיריית חיפה

שערוריית עיריית קריית אתא: כך נלחמה העיריה בפרויקט תמ"א 38

המאבק שעלה למשלם המיסים 30,000 שקל: אם לא די בכך שאדריכלית העיר הגישה התנגדות יחידה נגד תכנית תמ"א 38 ונדחתה, אזי שעיריית קריית אתא עתרה לבית המשפט, שם התברר כי היא כלל לא דנה בתכנית שהוגשה לה ואף הסתירה מבית המשפט ערר שנדחה על ידי הוועדה הארצית

רונן דמארי 05.02.2019

תמונת ארכיון: בניינים בקריות // דוברות עיריית חיפה

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית המשפט לעניינים מינהליים, דחה לאחרונה  עתירה שהגישה עיריית קריית אתא נגד חברה יזמית המקדמת פרויקט התחדשות עירונית בעיר ונגד הועדה המחוזית חיפה לתכנון ובנייה.

אדריכלית העיר מגישה התנגדות יחידה לתכנית

העתירה הוגשה בעקבות החלטת הוועדה המחוזית לדחות את התנגדות העירייה לתכנית מתאר מקומית מפורטת שיזמה חברת נוף אתא (א.מ.ר.) בע"מ, להריסת מבנה קיים ברחוב שדה בוקר 10 קרית אתא, והקמת מבנה חדש תחתיו.

לתכנית, שעברה מספר תיקונים בהתאם להוראות הועדה המחוזית, הוגשה התנגדות אחת מטעם אדריכלית העיר, אשר טענה בעיקר כי הצפיפות שנקבעה בתכנית אינה תואמת את מדיניות הפיתוח באזור ואת צרכי השכונה, כי הוראות התכנית אינן עולות בקנה אחד עם אופי התכנון של האזור כפי שבא לידי ביטוי בתכנית המתאר הכוללנית של העיר ובשל מספר תיקונים טכניים שיש לערוך בתכנית.

ועדת משנה דוחה את ההתנגדות

בשלהי חודש מאי אשתקד דנה ועדת המשנה להתנגדויות בהתנגדות והחליטה לדחות אותה ברובה. במסגרת החלטתה עמדה ועדת המשנה על מכלול ההיבטים התכנוניים שנטענו בהתנגדות, וקבעה כי התכנון המוצע בתכנית תורם לחידוש המרקם העירוני הוותיק בשכונת בן גוריון.

היא הוסיפה כי התכנית עשויה לעודד יוזמות נוספות להתחדשות המרקם העירוני הוותיק, כי היקפי הבנייה המוצעים הם מידתיים, לא חורגים מהיקפי וגבהי בניה קיימים ברחוב, ותואמים את מרבית עקרונות נספח ההתחדשות העירונית שאושר במסגרת תמ"א 35/1 וכי מדובר באזור בנוי בנייה ישנה, אשר צריך לעבור תהליכי התחדשות.

עיריית קריית אתא הגישה ערר למועצה הארצית וזה נדחה על הסף, מיד לאחר מכן הוגשה העתירה לבית המשפט המחוזי.

העירייה עתרה לבית המשפט – הוועדה המחוזית ביקשה לדחות את העתירה


בעתירה טוענת העירייה יחד עם הועדה המקומית, כי הן מקדמות מזה זמן תכנית מתאר כוללנית לעיר קריית אתא, שאושרה להפקדה בהחלטת הוועדה המחוזית. לטענתן התכנית הנקודתית שיזמה החברה היזמית ואשר נועדה לשרת את צרכיה ולמקסם את רווחיה, עומדת בניגוד חזיתי לתכנון המגולם בתכנית המתאר הכוללנית ולהוראותיה.  

טענו העותרות כי אישור התכנית הוא בבחינת נזק תכנוני, שכן במצב הדברים הנתון לא תהיה אפשרות למנוע תכניות אחרות נקודתיות בדומתה של התכנית הנדונה, שכל כולה עומס יחידות ללא התייחסות למרחב התכנון שסביבה ולתשתיות עירונית קיימות ונדרשות, וללא הפרשות לצורכי ציבור.

לנוכח כל האמור, סבורות העותרות כי יש לבטל את החלטת ועדת המשנה לאשר את התכנית, תוך חיוב המשיבות בהוצאות.

 

הוועדה המחוזית סבורה כי דין העתירה להידחות. לטענתה, החלטתה לאשר את התכנית הינה החלטה מפורטת ומנומקת המדברת בעד עצמה, וזו מבוססת על שיקולים תכנוניים ועל טעמים רלוונטיים בלבד. זאת, לעומת הוועדה המקומית שלא מצאה לנכון לקיים דיון בתכנית בהתאם למועדים שנקבעו בחוק, ולא העבירה המלצה מקיפה ועניינית מלבד התייחסות אדריכלית העיר.

 

עוד נטען כי הוראות התכנית הנקודתית שיזמה החברה היזמית דווקא תואמות את הוראות התכנית הכוללנית המופקדת או לכל הפחות אינן חורגות ממדיניות התכנון של התכנית הכוללנית כפי שבאה לידי ביטוי, בין השאר, בנספח ההתחדשות העירונית המצורף לה.

החברה היזמית טענה כי: "מדובר בעתירה שמתחילתה ועד סופה מהווה ניסיון להסמיך את בית המשפט לשמש כמעין מוסד תכנון עליון, שישקול את הרבדים השונים של התכנית וייכנס בנעליה המקצועיות של הוועדה המחוזית".

עוד ציינה החברה כי העתירה אינה מגלה כל עילה להתערבות בית המשפט בהחלטה של הוועדה המחוזית, ומשכך, דינה להידחות גם לגופה. נטען כי בניגוד לטענות העותרות, התכנית מושא העתירה עשויה לעודד את ההתחדשות העירונית באזור, אף אם הבניין עצמו לא ייבנה במתכונת של תמא 38.

 

לאחר ששמעה את טענות הצדדים החליטה השופטת בטינה טאובר, לדחות את העתירה. בפסק הדין נאמר בין היתר: "הלכה ידועה היא כי בית המשפט לעניינים מנהליים אינו משמש כ"מתכנן על". לפיכך, כאשר מובאת לפתחו של בית המשפט עתירה שעניינה החלטה תכנונית של מוסדות התכנון, בית המשפט ייטה שלא להתערב בהחלטה ולא ישים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתם של מוסדות התכנון. בענייננו, התכנית שיזמה החברה היזמית נועדה לאפשר הריסת בניין ישן, ולבנות במקומו בניין חדש בן 8 קומות ובו 36 יחידות דיור ברות השגה. הוועדה המחוזית, שהינה מוסד תכנוני מקצועי, בחנה את הוראות התכנית והגיעה למסקנה כי התכנית במתכונת בה אושרה, אינה  סותרת את הוראות התכנית הכוללנית המוצעת, ושהיא אף עשויה לעודד את ההתחדשות העירונית באזור, גם אם הבניין עצמו לא ייבנה בהתאם להוראות תמ"א 38".

 

עוד הוסיפה השופטת: "על רקע מצוקת הדיור הקיימת בארץ, ודווקא משיקולי התחדשות עירונית, מקובלת עלי עמדת המשיבות כי בניין בן 8 קומות שעתיד לספק מענה ל-36 משפחות, אינו סותר בהכרח דפוס בינוי המעודד התחדשות עירונית. לפיכך, דין טענות העותרות בעניין זה להידחות.  

 

"מכל האמור, עולה כי החלטת הוועדה המחוזית לאשר את התכנית במתכונת הסופית שאושרה מבוססת על שיקולים תכנוניים לגיטימיים, שכאמור, ככלל בית המשפט אינו נוטה להתערב בהם, לא כל שכן, משלא עלה בידי העותרות להצביע על פגמים שנפלו בתוכן ההחלטה או בהליך קבלתה. מסקנה זו, מתחזקת ביתר שאת, לאור התנהלות העותרות, אשר לא פעלו לקידום התכנית הכוללנית המוצעת, לא דנו בתכנית של החברה היזמית (חרף העובדה שניתנה להן ההזדמנות לעשות כן), ואף לא גילו את עיניו של בית המשפט את העובדה כי הן הגישו לוועדה הארצית לתכנון ולבניה ערר כנגד החלטת הוועדה המחוזית, וזה נדחה על הסף".

 

סוף דבר – בית המשפט פסק כי עיריית קריית אתא תישא בהוצאות החברה היזמית והועדה המחוזית לתכנון ובנייה ותשלם 15,000 שקלים לכל אחת מהן.

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות