ועדת ערר קיבלה את התנגדות השכנים לתמ"א 38 בחלקה המשותפת // depositphotos

חברה יזמית תפצה בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בגין נזקים שנגרמו במהלך העבודות

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 תבע חברה יזמית בגין נזקים שנגרמו לדירה במהלך העבודות ואף טען כי הדירה היתה בשימוש עובדים זרים בזמן השיפוצים. בית המשפט קבע כי החברה תפצה אותו בסכום של עשרות אלפי שקלים

רונן דמארי 02.12.2019

החברה היזמית "חיזוק פלוס מקבוצת תמ"א 38 בע"מ" תפצה בעל דירה בסכום של עשרות אלפי שקלים בשל נזקים שנגרמו לדירה במהלך עבודות תמ"א 38, כך פסק לאחרונה בית משפט השלום בפתח תקווה. 

מפסק הדין עולה כי התובע הוא בעליה של דירה בבניין מגורים ברחוב פאיירברג בפתח תקווה, שבוצע בו פרויקט של תמ"א 38. בתביעה צוין כי במסגרת ההיערכות לעבודות הבניה הצפויות העתיקו התובע ומשפחתו את מקום מגוריהם לדירה שכורה ובינתיים השכיר התובע את הדירה. בחודש יוני 2015, כארבעה חודשים לאחר שהחל ביצוע העבודות ע"י החברה נתבעת, עזבה השוכרת את הדירה, וזו נותרה ריקה.

עוד על פי פסק הדין, במהלך חודש אוגוסט 2015, הגיע התובע לדירה באופן אקראי וגילה כי היא פרוצה ופתוחה, מנעול דלת הכניסה שבור ולא ניתן לנעול את הדירה באמצעותו,  שלושת המזגנים שבדירה פעלו, חימום המים החשמלי בדוד השמש פעל וכך גם כל האורות בבית דלקו. כך מצא גם, כי מנעולי החלונות נפרצו ונשברו, בדירה היו פזורים מזרונים, שמיכות, כריות, כלי רחצה, בגדים ושאריות מזון. עוד גילה התובע, שלדירה נגרמו נזקים רבים עקב עבודות הבניה.

הוא ציין כי למרות התראות ששלח לחברה היזמית, זו המשיכה לעשות שימוש בדירתו ולא תיקנה את הנזקים שנגרמו בה ובינתיים הלכו והחמירו.

התובע צירף חוות דעת הנדסית לפיה הנזקים שנגרמו לדירה מוערכים בסכום של 130,000 שקלים. בנוסף הוא ביקש לקבל פיצוי של 80,000 שקלים בשל העובדה שנמנעה ממנו להשכיר את דירתו ופיצוי נוסף של 100,000 שקלים בגין הפלישה והשימוש שנעשה בדירתו.

החברה היזמית: התובע היה צריך לפעול על מנת שהדירה לא תשמש את הפועלים
מנגד, טענה החברה היזמית כי דירת התובע הייתה במצב רעוע עוד קודם לתחילת ביצוע עבודות הפרויקט וכי הבניין הוגדר כ"מבנה מסוכן", התובע חיבר באופן בלתי תקני ורשלני, צנרת שעוברת דרך גג הבניין באזור ביצוע העבודות, וזאת מבלי שהדבר הובא לידיעת הנתבעת כמתחייב מן ההסכם בין הצדדים וכי בדיעבד התברר, כי מחדלו של התובע הוביל לפגיעה בצינור ולנזילת מים לדירתו. 

עוד טענה החברה כי בבניין המשותף ובבניינים הסמוכים מתגוררים עובדים זרים רבים וכי על התובע היה לפעול על מנת שדירתו לא תהפוך לדירת מפלט עבור עובדים אלו, שאינם שייכים לחברה היזמית. 

הנתבעת טענה כי היא אינה אחראית לכלל הליקויים בדירה, אלא אך ורק לליקויים הנובעים ישירות מעבודות החיזוק, שבוצעו על ידה, ואשר מתמקדות בתוספת אגף אחד בדירה – ממ"ד ומרפסת. לשיטתה של הנתבעת, הליקויים המפורטים בחוות דעת מומחה ביהמ"ש אינם באחריותה, שכן לא מדובר בליקויים באגף החדש של הדירה, אלא בחלקה המקורי של הדירה, שבו לא בוצעו  עבודות כלשהן על ידי הנתבעת, ונוכח העובדה שרוב הליקויים הינם נזקי רטיבות שמקורם בשני אירועי נזילות, שאירעו בדירה. 

באשר לאירוע הנזילה הראשון נטען על ידי הנתבעת, כי זה אירע כתוצאה מחיבורו של צינור פיראטי על גג הבניין על ידי התובע, והדבר מסיר לפיכך את אחריותה לנזקים בגינו. באשר לאירוע הנזילה השני, הנתבעת אינה מתנערת מאחריותה לעצם קרות הנזילה, אך טוענת, כי התובע סיכל את תיקון הנזקים, בכך שלקח לידיו את מפתחות הדירה, ובכך שנמנע מהעברת רשימת הנזקים, שנגרמו בעטיה של אותה נזילה, באופן המהווה הפרה מכוונת של חובתו להקטין את הנזק.

בעקבות פערים בין חוות הדעת שהציגו הצדדים, בית המשפט מינה מומחה מטעמו שאמד את עלות תיקון הנזקים בדירה בסכום של 14,700 שקלים בלבד.

השופט נחום שטרנליכט שמע את טענות הצדדים והחליט לקבל את התביעה בחלקה. בפסק הדין הוא ציין בין היתר: "משהוכחו נזקי הרטיבות על ידי התובע באמצעות חוות דעת מומחה בית המשפט שעל ממצאיו החברה היזמית אינה חולקת, הנטל להוכיח שהליקויים אינם ליקויים שבאחריות הנתבעת, עובר אל כתפיה של הנתבעת, ועליה להוכיח כי מעשה או מחדל של התובע גרם לליקויים שנמצאו".

השופט קבע כי החברה לא הצליחה לעמוד בנטל זה ודחה את טענות החברה היזמית לפיה התובע לא אפשר לה לתקן את ליקויי אירוע הנזילה השני כשהוא קובע כי היא אחראית לליקויים שהתגלו בדירה בעקבות הנזילה.  

סוף דבר קבע בית המשפט כי החברה היזמית תשלם לתובע סכום של 17,784 שקלים עבור נזקים שנגרמו לדירה ועוד 8,800 שקלים עבור אובדן דמי שכירות – בסך הכל תפצה החברה את התובע בסכום של 26,584 שקלים.

בנוסף קבע בית המשפט כי החברה תשלם לתובע הוצאות משפט בסך 6,135 שקלים.

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות