banner
Depositphotos // אילוסטרציה
Depositphotos // אילוסטרציה

חברת אשדר תבעה דיירת סרבנית בפרויקט תמ"א 38 וזכתה

59 מתוך 60 דיירים חתמו על פרויקט תמ"א 38, הדיירת נתבעה על ידי חברת אשדר, יזמית הפרויקט, וחויבה לשלם 5,000 שקל הוצאות משפט לשכניה. בית המשפט: "המערערת לא מופלית לרעה, אלא דווקא לטובה"

Depositphotos // אילוסטרציה

פרויקט תמ"א 38 בקרית אונו נתקע במשך תקופה ארוכה לאחר שבעלת דירה אחת סירבה לחתום על ההסכם שהציע לה חברת אשדר, יזמית הפרויקט. לאחר שהמפקחת על הבתים המשותפים קבעה כי הפרויקט ייצא לפועל גם ללא חתימתה, היא ערערה לבית המשפט המחוזי בתל אביב שדחה לאחרונה את העתירה שלה.

המדובר על בנין משותף ברחוב מונטפיורי שנבנה לפני למעלה מ -50 שנה ובו 12 דירות שנכלל בפרויקט הריסה ובנייה מחדש יחד עם עוד 4 בניינים נוספים הסמוכים אליו. וזאת, בהתאם להיתר בניה אשר ניתן בהמשך להחלטת הוועדה המקומית בחודש אוגוסט 2018 שהתקבלה ללא כל התנגדות. 

בסך הכל קיימות בפרויקט 60 דירות מתוכן 59 מבעלי הדירות נתנו הסכמתם וחתמו על הסכם החיזוק ואילו הנתבעת לבדה נותרה כמתנגדת לחיזוק הבית המשותף המצוי בתווך בין ארבעת הבניינים הנוספים בפרויקט.

מפרט הסכם החיזוק שנמסר לבעלת הדירה על ידי החברה היזמית האמורה לבצע את הפרויקט כלל את הגדלת תפוסת הדירה משלושה וחצי חדרים לארבעה חדרים תקניים, הגבהת התקרה בדירה מ 2.6 מטר ל – 2.76 מטר וכמובן ריצוף חדיש לבחירתה. אלא שבעלת הדירה התנגדה בכל תוקף להצעתה של החברה היזמית בטענה כי קיים חוסר איזון בוטה בין התמורות שמקבל היזם לבין ה"תמורה המזערית, המגוחכת, הלא ראויה, הנחותה ביותר שהדיירים מקבלים".

לאחר שסירבה לחתום על ההסכם שהוצע לה, הוגשה נגדה תביעה למפקחת על הבתים המשותפים שהחליטה כי הפרויקט ייצא לפועל גם ללא הסכמתה. 

על החלטה זו, הגישה בעלת הדירה ערר לבית המשפט המחוזי.

בערר טענה בעלת הדירה כי המפקחת התעלמה מאי השוויון בחישוב האיזונים וחלוקת התמורות במסגרת הפרויקט ובכלל זה מכך שהוענקו תמורות שונות לבעלי דירות, תוך הפלייתה של המערערת לרעה.

עוד נטען כי המפקחת התעלמה מקיומם של פגמים במשא ומתן בהתקשרות החוזית עם היזם, היורדים לשורשו של הסכם החיזוק. בהקשר לכך, נטען שהוכח שהיזם נבחר בלא מכרז או בדיקה מוקדמת. יתרה מכך, התחוור כי רק לאחר בחירת היזם נוהל עמו משא ומתן לשם מקסום התמורות. לטענת המערערת "מדובר בהתנהלות אבסורדית שאין להבינה ולהסבירה אלא על רקע אינטרסים אישיים של בעלי דירות ספציפיים בבית המשותף אשר דחפו להתקשרות".

בעלת הדירה הוסיפה כי המפקחת התעלמה מפגמים תכנוניים קשים הגורמים לפגיעה באיכות החיים, רווחת החיים וירידת הערך של דירת המערערת, שהיא אישה נכה אשר לאור מחלתה נדרשת לאור שמש – עובדה שהתכנון המוצע לא התייחס אליה כראוי.

מנגד, שכניה של האשה טענו בפני בית המשפט כי המערערת העלתה במהלך המשא ומתן דרישות סחטניות ושאינן תואמות את שניתן ליתר דיירי הפרויקט, או שאינן ישימות – ומשכך לא ניתן היה להיעתר להן. 

הם הוסיפו כי התנגדותה הובילה לנזקים לבעלי הדירות האחרים בבית המשותף, אשר מתגוררים באתר בנייה הואיל והבניינים האחרים נהרסו ונבנו מחדש ואילו הבית המשותף נשוא הדיון עומד על תילו, לאור התנגדות המערערת. זאת ועוד, לטענתם העיכוב בביצוע הפרויקט, בשל התנגדות המערערת, גרם לנזקים ליזם, הן בשל העיכוב והן, הואיל ולא ניתן לבצע את הריסת הבית המשותף נשוא הדיון ביחד עם הריסת הבניינים האחרים – עובדה אשר יש לה השלכות כספיות ותכנוניות.

לאחר ששמעה את טענות הצדדים, החליטה השופטת לימור ביבי לדחות את הערר שהגישה בעלת הדירה כשהיא מציינת כי לא הוצגה כל ראיה התומכת בטענה לפיה לא קיים איזון בין התמורה אשר מקבל היזם לבין התמורה אשר מקבלים הדיירים בפרויקט.

בפסק הדין נאמר: "האמור חל ביתר שאת בהינתן שהמפקחת על רישום המקרקעין, אשר שמעה את העדויות והתרשמה מהן באופן ישיר ובלתי אמצעי, מצאה לקבל כמהימנה וסבירה, עדותו של נציג היזם אשר פירט בפני המפקחת את האופן בו נקבעו התמורות בפרויקט לבניין המערערת".

עוד קבעה השופטת כי לא רק שהמערערת לא מופלית לרעה, אלא שהיא מופלית דווקא לטובה שכן היא מקבלת את אותה תוספת של 4 מטרים שמקבלים בעלי דירות בשטח 98 מ"ר בעוד ששטח דירתה הוא 80 מ"ר בלבד.

השופטת מתחה ביקורת על התנהלותה של המערערת וקבעה: "תחת להכיר בטוב, עסוקה המערערת בהעלאת טענות ודרישות אשר אינן מבוססות ומובילה בפועל לעיכוב בהוצאתו לפועל של הפרויקט, עיכוב אשר ברור כי יש בו בכדי לגרום לנזקים לכל הנוגעים בדבר ובכלל זה בפרט – לשכניה בבית המשותף אשר חיים באתר בנייה במשך כשנתיים, כאשר מצדו האחד של הבניין כמו גם מצדו האחר, נהרסו הבניינים הסמוכים וכבר כמעט הסתיימה בנייתם מחדש – עיניהם רואות וכלות ואל הארץ המובטחת הם אינם מגיעים והכל בעטיה של המערערת".

סוף דבר – השופטת החליטה כאמור לדחות את הערעור וחייבה את בעלת הדירה לשלם לשכניה הוצאות משפט בסך 5,000 ₪.

לקבלת עדכונים וחדשות בוואטספ >>> לחצו כאן

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף
תגיות:

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות