בית המשפט: "המבקש מיצה את ההליכים העומדים בפניו אל מול רשויות החוק על מנת לתקוף את היתר הבניה אשר ניתן לחברה"
בית משפט השלום בקריות דחה לאחרונה בקשה של תושב נהריה, שהחל בעבודות מיגון מבנה אזבסט בבעלותו, הסמוך לפרויקט תמ"א 38, זאת מבלי שקיבל היתר בנייה כחוק, בטענה כי הבנייה מסכנת את ביתו. הסיפור הלא שגרתי התגלגל לפתחה של השופטת אלואז זערורה-עבדאלחלים.
תחילת הסיפור בבנייה הנוגעת לבית הממוקם ברחוב הרצל בנהריה, ואשר נמצא בבעלותו של המבקש. המבקש טען כי נודע לו בשנת 2013 שהחברה הגישה למשיבה בקשה לקבלת היתר בניה לפי תיקון מס' 3 סעיף 14 א לתמ"א 38. המבקש הגיש התנגדות לבקשה למתן היתר הבניה והבקשה למתן היתר נדחתה, בין היתר בשל המרחק של 1 מטר בין המבנים. זאת ועוד, הוועדה סברה בהחלטתה, לגרסת המבקש, כי ראוי ונכון לתכנן בינוי מבנה אחד משותף. בסופו של יום, החברה הגישה בקשה שנייה להיתר, גם לה התנגד המבקש, אך התנגדותו נדחתה והוועדה קבעה בין היתר, בניגוד להחלטתה הקודמת, כי מוטב לבנות מבנה אחד על כל תת חלקה.
הוועדה אף אפשרה לחברה לבנות בקו אפס, ללא פתחים, תוך שתינתן גם למבקש האפשרות להתחבר לבניין, ובכפוף להתחייבות החברה שלא תתנגד לכך וכי הדבר יעוגן בחוזי המכר עם הדיירים במתחם. אולם המבקש הגיש ערר לוועדת הערר המחוזית וטען כי התוכנית שהגישה החברה אינה חוקית וכי אין מקום לאשרה. לעמדתו, היה מדובר בתוכנית פסולה שמטרתה לנצל את תמ"א 38. עוד טען המבקש כי המדידה אשר הוגשה על ידי החברה לוועדה, אינה מדויקת וחסרים בה שטחים שונים. לערר צירף המבקש חוות דעתו של מודד, אשר המליץ שלא לאשר את התוכנית בשל נימוקים רבים אשר הובאו במסגרתה.
למרות ואחרי הכל, החברה החלה לבנות במרחק אפס מחלקתו של המבקש, ובשל כך הוא הגיש תביעה לבית המשפט השלום בעכו למתן צו מניעה קבוע, המורה לחברה להימנע מביצוע כל עבודה בחלקה שלו. תחילה, ניתן על ידי בית המשפט צו מניעה זמני במעמד צד אחד כנגד החברה, אך לאחר קיום דיון במעמד הצדדים, הבקשה נדחתה, וכך גם בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.
סכנה ממשית או התנגדות לתמ"א 38?
הסיפור לא נגמר כאן והתגלגל כאמור לפתחו של בית המשפט, כאשר לטענת המבקש, החברה ביצעה עבודות בנייה תוך סיכון ביתו, והתנהלותה אף גרמה למהנדס העירייה להוציא נגדה צו הפסקה מנהלי, נוכח הסיכון הכרוך בעבודות שביצעה. בעקבות התנהלות הוועדה המקומית והחברה, עמד ביתו בפני סכנה ממשית, ובלית ברירה הוא נאלץ, באופן בהול, למצוא פתרון למצוקתו על ידי בניית קונסטרוקציה, כדי להגן על מבנה האסבסט שלו, כך לטענתו. המבקש אף טען כי מדובר בעבודה אשר פטורה מהיתר מכוח תקנות התכנון והבניה ושכל מטרתה הייתה להגן על ביתו ומשפחתו.
מנגד, החברה המבצעת את פרויקט התמ"א בבניין הסמוך התנגדה לבקשה וטענה כי הבניה נשוא צו ההפסקה של קונסטרוקציית המתכת, שנעשתה על חגורת בטון בשטח של כ- 100 מ"ר נעשתה ללא היתר כחוק. תקנות הפטור אינן חלות על הבנייה מושא תיק זה, שכן לפי מהות, מידות ותיאור הבנייה, המבנה אינו עומד בתנאים הקבועים בתקנות לפטור, כך לטענת החברה. המשיבה הוסיפה כי הפטור מהיתר לפי תקנות הפטור, מעניק הקלה בפרוצדורה של קבלת היתר ואינו בא במקום כל דין אחר. המשיבה טענה עוד, כי היא פעלה כחוק בכל הקשור לאישורים שניתנו לחברה. לעמדתה, כאשר נדרשה לכך, הוציאה צו הפסקה מנהלי גם נגד הקבלן המבצע את הבנייה בחלקות השייכות לחברה, והסדירה עמו את נושא הבטיחות הנדרש לשם ביצוע העבודות, תוך הגנה על בית המשיב. לאחר הסדרת הנושא באמצעות גגון שהוקם על ידי הקבלן בצמוד למבנה, בוטל צו ההפסקה המנהלי. המשיבה טענה עוד, כי המבקשים לא פנו למהנדס הוועדה לצורך תיאום מהלכים להגנה על המבנה שלהם אלא עשו דין לעצמם והקימו את המבנה ללא קבלת היתר. לעמדת המשיבה ביטולו של צו הפסקה שיפוטי יש שיעשה רק כאשר אין עילה למתן הצו, דוגמת המקרים בהם ניתן היתר בניה, כאשר במועד הוצאת צו ההפסקה לא היה היתר. המשיבה הדגישה כי המדובר במבנה שבנו המבקשים בשטח של כ- 100 מ"ר, אשר נבנה ללא היתר ויכול להוות בסיס לבניית מבנה שלם וחדש.
בהחלטתה קבעה השופטת בין היתר: "אין מחלוקת בין הצדדים כי המבקש ביצע בנייה שכללה קונסטרוקציה של שלד מפרופילי מתכת על חגורת ביטון שיצק מסביב למבנה ישן וכי שטח זה מגיע לידי כ- 100 מ"ר. אין מחלקות בין הצדדים כי המבקש לא קיבל היתר בנייה כדין מאת המשיבה לביצוע עבודות הבנייה אשר בגינן ניתן הצו. במסגרת הבקשה שלפניי העלה המבקש שתי טענות מרכזיות לתמיכה בטיעוניו: לעמדתו עבודות הבנייה אשר ביצע אינן מחייבות קבלת היתר בניה מכוח תקנות התכנון והבניה (עבודות ומבנה פטורים מהיתר) תשע"ד- 2014, וכי העבודות שבוצעו נועדו להגן על ביתו מעבודות הבניה שביצעה החברה במרחק אפס מחלקתו. המבקש טען כי העבודות שביצע פטורות מהיתר על פי תקנות הפטור אך לא הפנה את בית המשפט לסעיף הרלבנטי אשר מעניק לו את הזכות לבצע את העבודות שביצע, בפטור מהיתר בניה. עיון מדוקדק בתקנות מלמד כי העבודות שבוצעו על ידי המבקש, מהותם והיקפם (כ- 100 מ"ר) מחייבות קבלת היתר בנייה ואינן נכללות בעבודות המפורטות בתקנות הפטור".
השופטת דחתה את טענותיו של המבקש וקבעה: "באשר לטענת המבקש, כי ביצע את העבודות על מנת להגן על ביתו מעבודות הבניה אשר בוצעו על ידי החברה, אציין כי המבקש מיצה את ההליכים העומדים בפניו אל מול רשויות החוק על מנת לתקוף את היתר הבניה אשר ניתן לחברה. לאחר שזו החלה את הבניה הגיש המבקש בקשה מתאימה לבית המשפט השלום בעכו וביקש להורות לחברה בצו להפסיק את עבודות הבניה בשל נזקים הנגרמים לו, אליהם טען ועליהם הרחיב, בבקשה ובתביעה שהגיש. טיעוני המבקש במישור התכנוני נבחנו על ידי רשויות התכנון המוסמכות, תחילה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ולאחר מכן וועדת הערר, שאישרו את מתן ההיתר לחברה בתנאים. באשר לאופן ביצוע העבודות על ידי החברה והפגיעה הקשה בביתו של המבקש ובביטחון בני ביתו, כאמור, המבקש הגיש תביעה לבית המשפט השלום בעכו במועד ביצוע העבודות על ידי החברה וטענות אלה נבחנו על ידי בית המשפט השלום בעכו, ונדחו. המבקש מציין כי בקשת רשות ערעור שהגיש בעניין אף היא נדחתה. המבקש התמקד בבקשתו בשאלות התכנוניות אשר נבחנו והוכרעו, כאשר בית משפט זה איננו יושב כערכאת ערעור על החלטות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ו/או ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה, אשר אמרו את דברם ואישרו את היתר הבניה שניתן לחברה. כך גם בעניין מתן צו למניעת ביצוע עבודות הבנייה שמבצעת החברה או ביצעה בעבר – כאשר תביעת המבקש למתן צו המורה על הפסקת הבנייה נדחתה".
"לסיכום", קבעה השופטת, "העילה למתן צו ההפסקה השיפוטי עומדת בעינה, כאשר המבקש אינו מכחיש ביצוע עבודות הבנייה המתוארות בבקשה למתן הצו, ולא הציג בפניי היתר בניה כדין. אין בנימוקים אשר הביא המבקש בכדי להוות עילה להורות על ביטול הצו אשר ניתן כדין, ובהתאם הבקשה לביטול צו ההפסקה השיפוטי נדחית".
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
