פרויקט פינוי בינוי בפתח תקוה הגיע לעליון // shutterstock

עד לאן יכולה להתדרדר מחלוקת בין יזמים ודיירים בפינוי בינוי?

התכתשות המתמשכת בין חברות יזמיות ובעלי הדירות נמשכה עד לדיונים בבית המשפט בעליון, בגין פרויקט בפ"ת, שכנראה כבר לא ייצא לפועל בזמן הקרוב

רונן דמארי 09.11.2017

מחלוקת בין חברות יזמות פרויקט פינוי-בינוי בפתח תקווה ובין בעלי הדירות בשני בתים משותפים הגיעה לאחרונה עד לבית המשפט העליון. זאת לאחר שבית המשפט המחוזי מרכז דחה תביעה שהגישו החברות נגד בעלי הדירות, בה ביקשו לחייבם לחתום על חוזי פינוי-בינוי מפורטים. החברות כאמור לא אמרו נואש והגישו ערעור על פסיקת המחוזי, במרכזה עומדת הפרשנות לאחד הסעיפים בפסק הדין.

המחלוקת שהגיעה לעליון: בקשה לתיקון ערעור
פסק הדין כולל מספר קביעות במחלוקות שהתגלעו בין הצדדים, אך בהודעת הערעור הבהירו המערערות כי הן משיגות על קביעה אחת בלבד – הגדרת דירת הבסיס בשטח של 85 מ"ר ולא כשטח של 75 מ"ר. כחודש ושלושה שבועות לאחר הגשת הערעור הגישו המערערות בקשה לתיקונה, כך שתתווסף בה השגה על קביעה נוספת של בית המשפט המחוזי ביחס לאחת מבעלי הדירות לעניין האופציה השלישית לשדרוג דירת הבסיס (ההפרש שעליה לשלם בגין מימוש אופציה זו).  

לטענת המערערות טענה זו לא נכללה בהודעת הערעור שהגישו, שכן הן סברו כי נפלה טעות סופר באחד הסעיפים לפסק הדין וכי לא תהיה מחלוקת על כך, ורק לאחר הגשת הערעור הסתבר להן כי אחת מבעלי הדירות אינה רואה כך את פני הדברים. בעלת הדירה המדוברת הודיעה כי היא מתנגדת לבקשה לתיקון הערעור. לטענתה, לשון סעיף המדובר בפסק הדין ברורה, ואם סברו המערערות כי נפלה טעות בפסק הדין יכלו לפנות לבית המשפט המחוזי באופן מיידי בבקשה לתיקון או להבהרה. עוד נטען כי המערערות ידעו עוד קודם להגשת הערעור על עמדתה בעניין זה, העולה בקנה אחד עם לשון פסק הדין, והדברים נלמדים, כך נטען, גם מהודעת דואר אלקטרוני שנכתב על ידי בא-כוחן לאחר מתן פסק הדין.

לפני כשבועיים התקיים דיון בבית המשפט העליון אודות בקשתן של החברות לתקן את הערעור. הרשמת ליאת בנמלך, החליטה לקבל את בקשת החברות תוך חיוב המערערות בתשלום הוצאות בעלת הדירה המדוברת.

בהחלטה נקבע בין היתר: "בענייננו שוקל לזכות המערערות מועד הגשת הבקשה – פחות מחודשיים לאחר שהוגש הערעור (ועל פי המצוין במכתב הלוואי שהוגש עם הבקשה זו הועברה לבעלת הדירה לקבלת תגובתה כחודש לאחר הגשת הערעור), לפני קיומו של דיון מקדמי ולפני שהוגשו סיכומי הצדדים. אציין בהקשר זה כי על דרך הכלל הגישה כלפי בקשות לתיקון הודעת ערעור בשלב מקדמי של ההליך היא ליברלית, שכן כאשר פסק הדין אינו חלוט ויעבור תחת שבט ביקורתה של ערכאת הערעור יש ליתן משקל ממשי לזכות הטיעון ול"שאיפה להניח לפני ערכאת הערעור את מכלול השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין". תיקון הודעת הערעור מאפשר אפוא את מימוש זכות הערעור במלואה ומאפשר לערכאת הערעור להכריע במכלול המחלוקות בין הצדדים. בנוסף יש ליתן משקל לכך שהתיקון אותו מבקשות המערערות לערוך בהודעת הערעור בענייננו הוא תיקון ממוקד – הוספת טענה ערעורית אחת בנוסף לזו הכלולה בה. לא נעלם מעיני כי מבחינתה של בעלת הדירה יש לתיקון המבוקש משמעות לא מבוטלת, אולם העובדה שלתיקון יש משמעות עבורה וגם העובדה שלכתחילה הוגשה הודעת ערעור ממוקדת ומצומצמת אינה משנה מכך שעניינו של התיקון המבוקש ממוקד בשאלה ערעורית אחת".

עוד נאמר בהחלטה: "אשר לטעם אשר בשלו לא נכללה הטענה הערעורית לכתחילה בהודעת הערעור- דומני כי בנסיבות בכללותן קשה לקבוע, על יסוד המסמכים שנכתבו "בזמן אמת" (ההתכתבות בין הצדדים וכתבי בי-הדין שהוגשו באותו שלב) מהן המחלוקות המדויקות שנתגלעו בקשר עם פרשנות סעיף 44 לפסק הדין קודם להגשת הערעור, וכל שניתן לקבוע הוא כי התגלעו מחלוקות ביחס לפירושו ויישומו של סעיף 44 לפסק הדין; על כך שבעלת הדירה עמדה על הכללתו של סעיף 44 הנ"ל בהסכם בין הצדדים "כלשונו"; ועל כך שהתגלעו בין הצדדים מחלוקות מהותיות נוספות בהינתן האמור, וגם אם נותר ספק מסוים בעניין עיתוי ידיעתן של המערערות על פרשנותה של בעלת הדירה לסעיף 44 לפסק הדין, איני מוצאת לקבוע כי טענה זו של בעלת הדירה כשלעצמה, שוקלת כנגד כל השיקולים שמניתי לעיל, ומטה את הכף לדחיית הבקשה. בנסיבות אלו כולן, ומשקיים ערעור תלוי ועומד על פסק הדין, סבורה אני כי נכון יהיה להתיר את התיקון המבוקש כך שבית משפט זה יוכל לדון במכלול השאלות השנויות במחלוקת.

יחד עם זאת, היות והתנהלותן של המערערות אינה נקיה מספקות וראוי היה שיבררו את כל הטעון בירור טרם הגשת הערעור על ידן, תישאנה הן בהוצאות המשיבה 3 בסך של 4,000 שקל". הרשמת קבעה כי דיון בערעור יתקיים במהלך חמשת החודשים הקרובים.

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות