על המעבר מסטטוס "פעיל במאבק הדיור לצעירים" לתפקיד יו"ר מינהלת התחדשות עירונית בבירה, על הרוח הגבית מגורמי התכנון ועל העזרה ליזמים ותושבים // ראיון עם המנהיג הצעיר עמית פוני: "אנחנו לא בצד של אף אחד ולא הולכים לגזור קופון"
תכירו את עמית פוני-קרוניש, רק בן 37 וכבר האיש החזק שמאחורי התחום הכי חם בנדל"ן של בירת הארץ- זירת ההתחדשות העירונית. הוא יליד ותושב ירושלים, נשוי ואב ל-3 בנות ומכהן מזה כשלוש שנים כראש מינהלת התחדשות עירונית בחברת מוריה. מפה לשם הוא גם מספיק להיות מג"ד במילואים ולא לאבד את הערכים שהביאו אותו למעמד: "חלק מהעיסוק בתחום מוזר לי". האיש הצנוע והחזק של הבירה בראיון בלעדי ל"מגדילים".
בתחילת הדרך היית בכלל מזוהה עם המאבק להשארת הצעירים בירושלים
"הייתי פעיל בנושאי צעירים מאז 2005, בין היתר בצוות שהקים את מרכז הצעירים העירוני, מאבק הדיור מאז 2007 ועוד. הגעתי כצעיר שהיה לו חשוב להישאר בעיר יחד עם חבריו. משם התגלגלתי לתחום המדיניות, דיור בהישג יד והתחדשות עירונית. לא הייתי משער שאהיה פעיל בתחום הנדל"ן לפני 10 שנים וגם היום חלק מהעיסוק בתחום מוזר לי. משתדל להביא תועלת לעיר באמצעות הפעילות שלי".
מה תפקיד המינהלת להתחדשות עירונית בראשותך?
"המינהלת הוקמה על מנת להגביר את קצב התכנון והמימוש של יחידות דיור, הנוצרות כתוצאה מהתחדשות עירונית. היתרונות שלה נובעים מתוקף פעילותה בתוך חברת "מוריה", המאפשרת לנו גמישות ויוזמה. אנחנו גוף קטן, מכוון ביצוע, שעובד באופן פרוייקטלי".
מה היתרונות שלך על פני גופים אחרים?
"החיבור המצוין להנהלת העיר, מהנדס העיר ואגפיהם מחד וקישורית טובה לשטח – המינהלים הקהילתיים בעיר, מאידך. כמו כל דבר טוב בחיים, המינהלת מורכבת משלושה חלקים: תחום התכנון שאחראי על קידום פרויקטים, תחום קשרי קהילה שאחראי על ממשקי דיירים, הסברה, סיוע בהתארגנות והליכי שיתוף ציבור ולאחרונה התווסף גם תחום יזמים, מתוך הבנה שהם היזם בהתחדשות עירונית הוא לקוח שלנו וחשוב לנו לסייע לו".
איך אתם עוזרים לציבור לממש את זכותו לחיזוק הבניין?
"בתחום קשרי קהילה כיום, בניין שמעוניין לבדוק היתכנות של תמ"א 38 או פינוי בינוי יכול לפנות אלינו ולקבל את אותה בדיקה תכנונית או כלכלית על חשבון המינהלת, ללא עלות וללא כל התחייבות מצד דיירי הבניין. אנחנו עושים כנסי הסברה למתחמים ובמקרה הצורך גם פותחים קורסים מקיפים לתושבי שכונות, עם סילבוס מלא.
איך ירושלים מקבלת את היזמים מבחוץ?
"בתחום היזמים אנחנו מבינים שהירושלמים צריכים להכיר יותר טוב את עולם ההתחדשות עירונית ומצד שני הלא-ירושלמים, שמכירים התחדשות עירונית, צריכים ללמוד מה זה לעבוד בירושלים. עם שני הקהלים האלו אנחנו עובדים בליווי צמוד של הפרויקטים שלהם, כדי שלא ייפלו בדרך. הערך המוסף שלנו הוא היכולת לקדם תכנון אחראי, בשיתוף הדיירים ואז לסייע לדיירים לקיים הליך בחירת יזם, באופן שמקטין ליזם את הסיכונים ומאפשר לו למקסם תמורה לדיירים. המינהלת עצמה פועלת ללא כוונת רווח, מרבית השירותים הם חינמיים ומעט העלויות שאנו כן גובים- הן החזר הוצאות- וכמובן שאין בזה רווח למינהלת או לחברת 'מוריה'. זה מאפשר לנו לגשת לפרויקט בידיים נקיות, אנחנו לא בצד של אף אחד ולא הולכים לגזור קופון. הגישה הזו מפחיתה חשדנות ובונה אמון – שהוא המפתח לפרויקט התחדשות עירונית מוצלח".
האם המינהלת בראשותך היא זרועה ביצועית למדיניות ראש העיר?
"המינהלת היא בראש ובראשונה גוף ביצועי. זו האג'נדה והיתרון היחסי של חברת 'מוריה' ואם לא נהיה מכווני ביצוע ומימוש- לא תהיה לנו זכות קיום. עם זאת, מאחר ודרך הפעילות אנו צוברים ידע ותובנות, למינהלת ישנה השפעה על מדיניות עירונית ולאומית, ואנו שמחים לתרום מניסיוננו לאחרים על מנת לקדם את התחום כולו.
"הגישה שלנו דוגלת בכך שהתושב במרכז- הוא לא צריך פטרונות עירונית אלא כלים וידע כדי לפעול ולהחליט מה טוב לו. תפקידנו הוא לא להמליץ על מסלול אחד אלא להציג את כלל החלופות והמשמעויות וללוות את התושבים בכל דרך שייבחרו. אני מרגיש שזה מודל נכון לירושלים שיש בה חברה אזרחית חזקה ומעורבת. זה מודל שמנטרל מאכערים וקבלני חתימות. בהחלט ניתן לראות שינוי בתחום ושיח אחר- גם עם היזמים והקבלנים אבל אין ספק שהדרך עוד ארוכה".
ישנן המון השתלחויות כנגד הרשויות המקומיות, בטענה שהן מציבות חסמים שמונעים קידום תוכניות לחיזוק מבנים, מה דעתך?
"לא רוצה להתייחס לרשויות מקומיות ככלל. אני חושב שכל מי שעבד מול עיריית ירושלים והמינהלת בשנים האחרונות, בין עם זה משרד השיכון ומטה הדיור הלאומי ובין אם זה המגזר הפרטי- יכול להגיד בבטחה שעיריית ירושלים רצינית מאוד בכוונותיה, מעוניינת ביחידות דיור ומעוניינת בהתחדשות עירונית. יש כאן ממשק הדוק של עירייה-משרד שיכון-ועדה מחוזית ומינהלת התחדשות עירונית, על מנת לוודא שהפרויקטים שמקודמים פה יהיו תואמי מדיניות תכנון, מבוססי תקן 21 ואחראים מבחינה חברתית. אסור שתהיה השתוללות. מצד שני אנחנו רוצים ישימות בפרויקטים האלו. במקביל ליחידות הדיור שאנו מקדמים צריך לעבוד גם על הפתרונות המשלימים- רכבות קלות, פתרונות תנועה, מוסדות ציבור. זה כבר דורש ממשקים עם עוד גופים ולא באחריותנו הישירה אבל אנחנו מעורבים".
ירושלים, בשל מורכבות המרקם החברתי, מתמודדת עם לא מעט קשיים בכל הנוגע לחידוש וחיזוק מבנים.
"בירושלים יש חברה אזרחית מעורבת, מינהלים קהילתיים חזקים שאינם 'יס-מנים' של העירייה וטוב שכך. לא צריך להיבהל מהתנגדות. צריך פשוט לדבר וליצור שותפויות. יכול להיות שתהיה ביני ובין הנהגת שכונה מחלוקת על תכנית אחת אבל נעבוד יחד על תכנית אחרת. הרגישות התכנונית בירושלים היא אחרת מבחינת בנייה לגובה וחשיבה על עלויות אחזקה וגם לזה צריך לתת מענה. אין לנו את הלוקסוס להתייאש, מאחר וזה העתיד של העיר מבחינת מגורים. לשמחתי בירושלים הממשלה גם נרתמת כדי לסייע- לדוגמה במענק במסגרת קול קורא, שסייע לנו להוריד צפיפות במספר פרויקטים וחשיבה על עוד פתרונות יצירתיים".
מה מניע אותך לקום בבוקר ולהמשיך לשרת את הציבור?
"הבנת החשיבות של מה שאנחנו עושים- מעצבים את העתיד של ירושלים וסביבת העבודה שאני נמצא בה שמאפשרת את כל זה- בחברת מוריה ובצוות של המינהלת. יש רשות לחלום, לטעות אבל בסוף היום- תביא תוצאות".
האם אתה מקבל רוח גבית מהוועדה המקומית והמחוזית?
"בהחלט. יש שיתוף פעולה מהוועדה המקומית בראשות מאיר תורג'מן ונציג של לשכת התכנון המחוזית הוא חבר קבוע בצוות ההיגוי שלנו. היתרון בהתחדשות עירונית בירושלים הוא שלא תשמע מהוועדה המקומית א' ואז מהוועדה המחוזית ב'. יש תיאום ברוב המקרים וגם אם ישנה מחלוקת- התשובה תהיה מוסכמת על כל הצדדים. זה יוצר ודאות לשחקנים".
כמה פרויקטים להתחדשות עירונית מנוהלים כיום במנהלת תחת שרביטך?
"היום אנחנו סופרים 37 פרויקטים, משלב פתיחת תיק תב"ע ועד היתר, בכל המסלולים- יזמים ורשויות. מדובר במעל 9,000 יחידות דיור והמספר עולה. מקווה מאוד שבחצי השנה הקרובה נזכה להרוס בניינים לפחות בשני פרויקטים ראשונים. ברגע שהחסם הפסיכולוגי הזה ייפרץ אני מאמין שנראה עוד הרבה מאוד פרויקטים קמים".
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
