בוליביה נגד גוואטמלה
דיירים הגישו ערר נגד תמ"א 38 בירושלים, ועדת ערר קבעה: "תנאי להנפקת היתר בנייה יהיה הצגת 30 מקומות חניה"
דיירים הגישו ערר נגד תמ"א 38 בירושלים, ועדת ערר קבעה: "תנאי להנפקת היתר בנייה יהיה הצגת 30 מקומות חניה"
ועדת הערר של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים קבעה לאחרונה כי פרויקט תמ"א 38 בשכונת קרית יובל בעיר יקבל היתר בניה רק לאחר שהיזמים יתקינו 30 מקומות חניה נוספים בשטח המגרש. עם זאת, הוועדה לא קיבלה את הערר בעניין הפחתת כמות יחידות הדיור.
המדובר בבניין קיים הכולל 3 קומות ובהן 48 יחידות דיור ברחוב בוליביה שהוקם לפני למעלה מ -50 שנה. במסגרת הבקשה להיתר מבוקשים חיזוק המבנה הקיים, תוספות בנייה לדירות ותוספת של 40 יחידות דיור, באמצעות תוספת של שתיים וחצי קומות. הבקשה הוגשה בהתאם להוראות תמ"א 38, תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה ותכנית 10038- חיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה בירושלים.
את הערר הגישו דיירי הבניינים ברחוב גוואטמלה הממוקם מערבית למגרש המדובר. בין הטענות נרשם כי בין הבניינים קיים הפרש גובה משמעותי, זאת נוכח תוואי השטח הטופוגרפי של השכונה וכן כי קיימת בעיית חניה. הטענה העיקרית בהתנגדות שהוגשה ובערר מתמקדת בנושא החניה, כאשר העוררים טוענים כי הבקשה מוסיפה יחידות דיור רבות ואינה מציגה פתרון חניה למצוקת החניה ברחוב. כן טוענים העוררים לפגיעה בנוף ובאור השמש. חברי ועדת הערר קיימו סיור במקום והתרשמו ממצבו הרעוע של המבנה בו מתגוררים מבקשי ההיתר ומהצורך בחיזוקו ושיפוצו.
"קיימת פגיעה מסויימת לדירות העוררים"
הוועדה קבעה בין היתר: "לצד התועלת הרבה הנובעת מאישור הבקשה, הן לדירות הקיימות בבניין מבקשי ההיתר והן לציבור, קיימת פגיעה מסויימת לדירות העוררים. באיזון בין אלה נוטה הכף בבירור לטובת אישור הבקשה, כפי שהחליטה הועדה המקומית. למעשה, הפגיעה לה טוענים העוררים היא נגזרת של מדיניות התכנון הכללית באזור ושל המגמה להגבהת המבנים, התחדשות עירונית והעלאת הצפיפות. בענייננו, הפגיעה הנטענת היא פגיעה כמעט 'שגרתית' למקרה מעין זה וכפי שנפסק לא אחת 'אף תושב אינו יכול לצפות כי השכונה הקטנה והשקטה בה בחר לבנות את ביתו תישאר תמיד כך'".
אלא שמצוקת החניה באזור היא שהובילה את הוועדה לקבל את הערר בסופו של דבר: "קושי משמעותי בבקשה להיתר ובהחלטת הוועדה המקומית מצאנו בהיבט מקומות החניה הנדרשים. בהתאם לתקן החניה במקום, נדרש מקום חניה אחד לכל דירה נוספת ומכאן 40 מקומות חניה נוספים בשטח המגרש. לעומת זאת, בבקשה כפי שהוגשה הוצעו 9 מקומות חניה בלבד ובבקשה כפי שאושרה על-ידי הועדה המקומית הוצעו 13 מקומות חניה בלבד.
במהלך הדיונים שהתקיימו ובמהלך הסיור שהתקיים במקום, התרשמה ועדת הערר ממצוקת החניה ברחוב בוליביה. למבנים הקיימים היום אין מקומות חניה בתוך המגרשים ופתרון החניה לדירות הקיימות מבוסס כולו על החניות הלא רבות הממוקמות לאורך רחוב בוליביה. כך למשל, בבניין מבקשי ההיתר 48 דירות קיימות ובנוסף 4 חנויות בחזית המסחרית, ללא פתרון חניה כלשהו בגבול המגרש.
במהלך ביקורנו במקום, כבר בשעה 16:00, לא היו מקומות חניה ברחוב כלל. נוכח הביקוש לחניה, נוצר מצב בו כל מכונית שיצאה ממקום חניה הובילה להמתנת תור מכוניות, מאחר שמכוניות אחרות המתינו למציאת מקום החניה. בהתחשב בכך שמדובר ברחוב ראשי בו עוברת תחבורה ציבורית וכן בתוואי השטח העולה בצורה תלולה יחסית, בעיית החניה ברורה וקשה".
עוד הוסיפה הועדה: "כמו כן, יש חשיבות להיעדר מקומות חניה ציבוריים (חניונים) בסמיכות למקרקעין. לא זאת בלבד שלא קיים היום חניון סמוך, על הקושי הנובע מכך לעניין מצוקת החניה, אלא שגם בטווח הארוך אין כל כוונה להקים חניון באזור. באשר לתחבורה הציבורית באזור, הרי שגם כאן המצב הנוכחי אינו משביע רצון בטווח הקצר והבינוני ורק בטווח הארוך מתוכנן (בשלבי תכנון ראשוניים יחסית) קו רכבת קלה בסמוך".
בהחלטת הוועדה נקבע: "כפי שהתברר במהלך הדיונים בפנינו, מספר מקומות החניה שניתן להתקין בחלקה הוא 30 מקומות חניה. בהיבט זה מקבלים אנו את הערר ומורים כי תנאי להנפקת היתר בנייה יהיה הצגת 30 מקומות חניה לשביעות רצון מחלקת התכנון ומחלקת החניה בוועדה המקומית. כמו כן, מתבקשת הועדה המקומית לקבוע בהיתרי הבניה תנאים שיאפשרו לוודא כי מכפילי החניה ייבנו בפועל.
במקרה מעין זה בו לא ניתן להתקין את מלוא מקומות החניה במגרש וכאשר קיימת מצוקה תכנונית בהיבט החניה, נתון כאמור למוסד התכנון שיקול דעת בשאלה האם נכון להפחית את שטחי הבנייה הנוספים ו/או את מספר יחידות הדיור המתבקשות. זו למעשה בקשת העוררים. לאור החלטתנו שלפיה יותקנו במגרש 30 מקומות חניה ובהתחשב במורכבות הפרויקט, איננו סבורים שיש מקום בצמצום שטחי הבנייה. גם באשר למספר יחידות הדיור ומאחר שצמצום מספר יחידות הדיור ללא הפחתת שטחי הבניה, יוביל לבניית דירות בשטח ממוצע גדול ובניגוד למדיניות התכנון, הרי איננו סבורים שיש מקום לפעול בדרך זו. האיזון המורכב הנדרש במקרה דנן, אינו מאפשר החלטה 'קשיחה' מעין זו הדוחה כל בקשה לתוספת יחידת דיור שלגביה לא ניתן להוסיף חניה. הערר במישור תוספת הזכויות ויחידות הדיור נדחה. הערר במישור החניה מתקבל ותנאי להנפקת היתר בנייה יהיה התקנת 30 מקומות חניה בשטח המגרש, והכל בהתאם להנחיות מחלקת התכנון ומחלקת התנועה בוועדה המקומית".
בשולי ההחלטה נקבע: "נבקש כי המחלקות השונות בוועדה המקומית יפיקו לקחים ממקרה זה, באשר ברור כעת כי ניתן ונדרש היה מלכתחילה להוסיף מקומות חניה נוספים בשטח החלקה".
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן