עלות הונאות העובדים בישראל מוערכות בכ- 6-9 מיליארד שקל בשנה

הנזק המוערך מגילויי הונאה בקרב 500 החברות המובילות בישראל מסתכם בפגיעה של כ-3-2 אחוז מהמחזור, כך שעלות ההונאות שמבצעים העובדים באותן חברות מוערכת בכ- 6-9 מיליארד שקלים בשנה,
כך עולה מבדיקה שערכה חברת המידע העסקי CofaceBdi , בהתבסס על עבודות מחקר שבוצעו בעולם שמצאו שכשליש מהחברות מדווחות על הונאת עובדים.

מנתוני CofaceBdi עולה כי בשנת 2016 המחזור של 500 החברות המובילות על פי דירוג BDICODE הסתכם בכ-900 מיליארד שקל. את הסקירה ערכה חברת CofaceBdi במסגרת דירוגי האיכות של משרדי רואי החשבון בישראל.

תהילה ינאי מנכ"לית משותפת בחברת CofaceBdi מציינת כי: "תופעת ההונאה בעבודה אינה חדשה בישראל. היקף התופעה בישראל היא עניין של הערכה בלבד שכן חלק גדול מהחברות הפרטיות אינן מפרסמות נתונים. מעת לעת מגיעים לתקשורת מקרים שהגיעו לכתב אישום או מעצרים – כגון המקרה של כתב אישום נגד עובדת yes שמעלה ב-31 מיליון שקל במשך שנים, וכתב אישום נגד עובד חברת מילובר בגין מעילה בהיקף של יותר ממיליון שקל. שחר המילניום, בולוס תיירות ועוד. בעבר ניתן להזכיר מקרים שגרמו להד תקשורתי רב כגון ההונאה של אתי אלון בבנק למסחר שהביאה לנפילתו. בעולם ניתן לזכור את מקרים המפורסמים של Enron , WorldCom ויש לציין שאף סקטור אינו פטור מהונאות ואפילו רשויות הממשל נפגעות מתופעה זו, כפי שבא לידי ביטוי במספר הגדול של החקירות הגלויות נגד ראשי הרשויות המקומיות בישראל ואחרים.

"עלות ההונאה הממוצעת לחברות וארגונים בשנה מסוימת, שמוערכת ב-2-3% מהמחזור, היא רק הערכת העלות הישירה. בנוסף לכך, קיימות עלויות עקיפות משמעותיות נוספות כגון פגיעה במוניטין החברה ובאמון הצרכנים והספקים, עד להטלת ספק בהמשך קיומה של החברה. עלויות עקיפות נוספות הן פגיעה במוטיבציה ובפריון של העובדים והצורך להשקיע זמן ואנרגיה של המנהלים לטיפול במקרה. במקרים חמורים רגולטורים עלולים לבטל רישיונות בגלל חשש מהעדר פיקוח מספיק".

הונאה בעבודה מוגדרת כניצול של מעמד העובד בעבודה כדי להפיק רווחים בלתי חוקיים. הגדרה כוללת: גניבת נכסים מהחברה לרבות מזומנים, מלאי, ציוד וכו', הונאות בדוחות הכספים של החברה כגון רישום הכנסות פיקטיביות, הסתרת חובות והוצאות, שיערוך נכסים לא נכון, הקטנת הכנסות, רישום הוצאות מופרזות, וכו'. שחיתות שמקורה בניגוד עניינים, שוחד, הטבות לא חוקיות וכדומה.

נהוג אולי לחשוב שגילוי הונאת עובדים נפוצות יותר בחברות קטנות ובינוניות שם אמצעי הפיקוח והביקורת חלשים יותר עם זאת המקרים המדווחים לציבור נפוצים יותר בקרב החברות הגדולות (החייבות בדיווח) להבדיל מחברות פרטיות ועסקים קטנים אשר נמנעים ממתן פומבי למעשי הונאה שמתגלים.

דוגמאות של אינדיקטורים מוקדמים לחשד בהונאה עובדים יכולים להיות:

עובדים שמסרבים לצאת לחופשה.
עובדים שבאופן קבוע עובדים שעות נוספות, בעיקר כאשר עובדים אחרים לא נמצאים סביבם.
עובדים שבאופן קבוע מבקשים לקחת עבודה לביתם.
רכישות חריגות של עובדים בחיים הפרטיים שלהם, כגון מכוניות פאר או בתים יקרים או טיולים יקרים מאוד בחו"ל אשר אינן עומדות בקנה אחד עם ההכנסה של עובדים אלה.
ניצול מהיר מידי של הקופה הקטנה בחברה.
הוצאות נסיעה במסגרת עבודה מופרזות.
עובדים בעלי קשרים קרובים במיוחד עם ספקים או לקוחות.
ניצול חריג של ציוד משרדי.

ב-CofaceBdi מציינים כי מכל האמור ניתן להסיק שקיימת חשיבות עליונה להפעלת תכנית למניעה וגילוי הונאות בארגון. מאמצים אלה כוללים:

אימוץ תרבות ארגונית נגד הונאות. תרבות זו עשויה לגרום לעובדים אחרים לדווח על חשדות . על פי נתונים מחו"ל כ-40% מכל המקרים שהתגלו מקורם בהלשנות. חשוב מאוד לאפשר קו או אמצעי דיווח אנונימי.
הפעלת תכנית ניהול סיכונים כללית למניעה וגילוי הונאות ופשע כלכלי אחר.
מינוי קצין ציות אחראי בארגון שתפקידו אכיפת נהלים ולהוות מוקד לדיווחים.
הפעלת תכנית בקורת פנים על ידי אנשי מקצוע מאומנים.
בקרות חיצונית על ידי משרדי רואי חשבון מובילים.

דירוג רואי החשבון
דרוג רואי החשבון מבוסס על איכות הפעילות העסקית בה מעורבים המשרדים בייצוג גופים מובילים במשק הישראלי. הדרוג מבוצע כך שהמשרדים מעבירים אל החברה מידע עם פירוט העסקאות והפרויקטים בהם היו מעורבים. צוות הדירוג CofaceBdi עורך ראיונות עומק עם המשרדים לקבלת מלוא האינפורמציה על פעילותם, לבחינת איכות הלקוחות של המשרד: ככל שהלקוחות מדורגים גבוה יותר בדירוגי BDI-CODE, המשרד מדורג יותר גבוה. המידע המתקבל מהמשרדים הכולל תיקים פעילים לשנת הדירוג, מוצלב עם המידע המתקבל מלקוחות המשרד כולל קבלת משוב על איכות, מקצועיות ואופי השירותים הניתנים ללקוחות ע"י המשרד. כמו כן, כמדי שנה מתבצעת פניה למשרדי רואי החשבון ע"מ לקבל חוות דעת על המשרדים הפעילים בתחום.