ליאור בכר - מנכ"ל ובעלים קבוצת בכר // צילום: יוראי ליברמן

"קיבלנו את הצ'אנס מאנשים נהדרים"

ראיון עם ליאור בכר, מנכ"ל ובעלים של קבוצת בכר: "התחדשות עירונית בכלל התחילה כסטארטאפ, בלי חוקים,  הייתה תחושה של 'הבהלה לזהב'"

כרמלה קופר 20.12.2017

הוא חיי במשרד, מקבל תמיכה מלאה מהבית, נשוי באושר ואב לשלושה. בגיל 29 הוא ייסד את חברת הנדל"ן היזמית שבבעלותו, "קבוצת בכר", ודפק על דלתות הבנקים לקבלת מימון. הם נתנו בו אמון והוא הבטיח לא לאכזב. בין היתר, הטריגר שדחף אותו למהלך האמיץ, היה זיהוי הפוטנציאל של ההתחדשות העירונית ותוכנית תמא 38, שיצאה דאז לדרכה. היום הוא אומר תודה להרבה מאוד אנשים שהאמינו בו בתחילת הדרך ומדבר בגילוי לב על הענף ומחסומי תמ"א 38. תכירו את ליאור בכר, רק בן 38 וכבר רשם עשרות פרויקטים למגורים על שמו.

על הבחירה לצלול לענף ולתחום ההתחדשות העירונית, הוא אומר: "הבנתי שלבנות בתים למשפחות בישראל זה הדבר הכי מרגש שאני יכול לעסוק בו מבחינתי. התחדשות עירונית שהחלה לתפוס תאוצה ב2007/8 נתנה לי פתח חדש לעולם ותיק שהיה שמור לחברות ענק בעיקר, וקפצתי למים".

מדובר בענף מאוד מורכב, בלי הקשרים האישיים קשה להסתדר, איך הצלחת לחדור לליבת הענף בכל זאת?
"מערכות יחסים זה המפתח.  עם לקוחות, ספקים וקולגות.  עוד מהפרויקט הראשון שגייסנו הבנתי את מקומו של הלקוח בעסקה כזו.  בניגוד לעבר, בו ללקוח היתה אינטראקציה קצרה  בסוף תהליך בנייה ארוך, והוא 'רק' קנה דירה, היום הלקוחות נמצאים שם לפנינו,  בעלי הקרקע  ועלינו מוטלת חובת ההוכחה.  אם עמדנו בהתחייבויות זכינו בקרקע ודירות למכירה.

"אני זוכר בכל רגע נתון, שאני מתפרנס בזכות אותם בעלי דירות שנתנו בי את אמונם.  בנקים זה נדבך נוסף וחשוב לא פחות.  לשכנע את בנק הפועלים לתת בי אמון בבניין הראשון שבנינו ובהמשך גם את בנק ירושלים,  היה אתגר לא פשוט  ובצדק.  אבל בזכות אנשים נהדרים, קיבלנו את הצ'אנס מהם.  היום, אחרי מאות דירות ומשפחות שבנינו עבורם, אפשר להגיד שלא היינו מצליחים ככה בלי תמיכתם של הבנקים.
בדרך היו גם הרבה אנשים טובים.  שנתנו לי עצה טובה, טיפ נכון ואוזן קשבת.  לא אציין את שמם, הם יודעים מי הם.  אני אסיר תודה לאנשים אלו תמיד".

תמ"א 38 החלה את דרכה ב-2005, האם זיהית דאז את המגמה?
"קצת אחרי, בשנת 2007 אבל ברגע שנחשפתי לזה הבנתי שזה העתיד. התחדשות זה הכרח. בטיחותי, דמוגרפי, אסטתי. במרכזי הערים, בעיקר בערים במרכז הארץ, זה הפתרון היחיד".

מה דעתך על הדרך שתמא 38 עברה מאז ואיך מחזיקים נשימה לטווח כל כך ארוך, עד לחברה שבונה 40 פרויקטים?
"התחדשות עירונית בכלל התחילה כסטארטאפ. בלי חוקים. לטוב ולרע. כל אדם יכול לנסות את מזלו והייתה תחושה של 'הבהלה לזהב'. כל התחום היה לא מקצועי. היום אני רואה איך הכל מתיישר. תקנים, זכויות הבנייה, היזמים עצמם. השוק מתבגר ולמרות שיש עוד כל כך הרבה לשפר, יש כבר התמקצעות אמיתי בכל הגזרות.  

"מבחינת קבוצת בכר התהליך זהה.  גם אנחנו מתבגרים.  מתמקצעים.  מתפתחים.  בזכות אנשים מדהימים שמגיעים למשרד ולאתרים כל בוקר בנחישות מעוררת גאווה, ומצעידים את קבוצת בכר קדימה כל יום מחדש.  אוויר לנשימה, כמו גם הסבלנות הנדרשת כדי לקדם תהליכים, הוא אתגר שמלווה כל עסק, במיוחד נדל"ן, במיוחד בתקופה כזו, בה כל המשק קצת מאט.  תכנון קדימה, תיעדופים, סדר ארגוני, עקביות ואמונה בלתי נגמרת נתנו לנו לצלוח בהצלחה את השנים הראשונות".

איפה אתה שם את האצבע על המקום שישחרר את כל החסמים?
"בסוף, הבעיה העיקרית לדעתי היום, שלנו היזמים ושל הענף בכלל, הוא דווקא הרשויות המקומיות.  יש אלפי פרויקטים בוועדות המקומיות.  אלפים.  אם רק היו מצליחים לשחרר אותם להיתרים מהר יותר אז הכל היה נראה אחרת.  זמן נורמלי היום להוצאת היתר בוועדה מקומית נע סביב 3-4 שנים לפחות.  במקום לחפש היצע חדש במחיר למשתכן, בתב"עות מורכבות, או בחברות סיניות שלא ברור מה יתרמו, אפשר לשפר את המנגנון הפשוט ברשות המקומית ולייצר מלאים כמעט מיידיים.  חבל שלא נותנים על זה מספיק דגש.

"לגבי בעלי הדירות, הלקוחות שלנו,  נכון שהיינו שמחים לקבל קצת יותר הערכה, אבל הם ממלאים את תפקידם בסוף.  יש להם קרקע  והם רוצים למקסם את התמורה.  ואנחנו בונים בזכותם.  אם קבוצת בכר הייתה מוכרת קרקע שלה ומנהלת מו"מ קשוח היו קוראים לנו מקצוענים.  לבעלי הדירות קוראים לפעמים סחטנים.  בעיניי פשוט לא מבינים שזה לגיטימי.  כמובן שישנם מקרים יוצאי דופן, ואני בטח לא נאיבי, אבל לדעתי תופעת הסחטנות היא בשוליים, ובמגמת ירידה".

האם קיבלת כוויות בדרך ומה נתן לך כח להמשיך?
"אני לא מקבל כוויות.  אני מקבל שיעורים  ומעריך מאוד כל אחד מהם.  אני מתפרנס בחיוך.  מה שנותן לי כוח להמשיך זה הלקוחות והעובדים.  כל דירה שנמסרת זה חגיגה בעיניי.  כל טופס 4 זה אירוע.  הכוח מגיע גם מהעובדים המדהימים של קבוצת בכר, שנותנים את הנשמה למערכת, וגורמים לי לרצות לתת להם בחזרה".    

יש פרויקטים מורכבים שצלחת ואתה גאה בהם במיוחד?
"כל פרויקט הוא מורכב. עולם ומלואו. ואני גאה בכל בניין שאכלסתי וגרות בו משפחות. זה שיא הגאווה בעיניי, לעבור ליד בניין שלנו ולראות במרפסת ילד משחק. זה ממלא אותי באושר".

מה החזון שלך והאם הגשמת אותו?
"החזון שלי הוא פשוט. לבנות בתים למשפחות בישראל, ולחייך כל בוקר מחדש בזכות זה. אני מגשים את החזון שלי כל בוקר מחדש, ומחפש את האתגרים הבאים מיד אחרי. אבל כן, את החלומות של פעם בהחלט הגשמתי".

מתחשק לך לפעמים לפרוש בשיא?
"ואז מה? לקום מאוחר? לשתות קפה בשדרה? זה לא בשבילי. אני מכור לעשייה. לאתגרים. לבנין".

מה התוכניות לעתיד?
"להמשיך ככה. להמשיך לצמוח. להתפתח בשיטות הבנייה שאנחנו מיישמים".    

איפה אתה רואה את עצמך עוד עשר שנים מעכשיו?
"על גג חדש נוסף שיצקנו, עם צינור מים, מרטיב את הבטונים. כמו פעם.
לצערי זה כבר כמעט ולא קורה. עוד עשר שנים אני רואה את קבוצת בכר עושה מה שהיא עושה היום, רק ההיקפים ימשיכו לגדול".  

מדיניות כחלון – בעד או נגד?
"לא מבין אותה. מה המדיניות? למנוע מאנשים לקנות דירה נוספת? למה? הרי המון אנשים, סטודנטים למשל, לא רוצים בכלל לקנות דירה. רוצים להשכיר. ממי ישכירו אם לא מהמשקיעים? מס רכישה גבוה מקטין את כמות הדירות למשקיעים, אבל מעלה את מחיר השכירות של אלו שכן קנו. ולייצר שכונות שלמות של דירות שנבנו במינימום השקעה כדי לעמוד בתקציב של מחיר למשתכן? איזה דירות יהיו שם? והרי כחלון, מוכשר ככל שיהיה, לא יהיה בתפקיד עוד כמה שנים. והצעדים שהוא נוקט ייקחו שנים להבשיל באמת. שיטפל בתשתית. במנגנון ההכרחי. ועדות מקומיות. ועדות מיוחדות כמו הרצליה יכולות לייצר עבורו מסה של דירות בזמן קצר יחסית. למה לא לטפל שם?"  

אתה מגדיר את עצמך "נשוי באושר", משפחה לפני עבודה? איך מצליחים לשלב?
"משפחה לפני הכל. בלב. לא ביום יום לצערי. אני חי במשרד. מוקדם בבוקר עד מאוחר בלילה. סופי השבוע מוקדשים רק להם. התמזל מזלי שאשתי מדהימה, תומכת ומבינה את הבחירות שלי, ומאפשרת לי את השקט בבית לעשות מה שאני צריך במשרד".   

יש לך בצוות לא מעט נשים, כולל יועצת משפטית, זו אג'נדה או מקריות?
"מקריות לחלוטין. האג'נדה היחידה היא לגייס את האדם עם הפוטנציאל הכי טוב להצטיין. גבר או אישה לא רלוונטי בכלל".

תמונה: ליאור בכר – מנכ"ל ובעלים קבוצת בכר // צילום: יוראי ליברמן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

100 קומות בין שלוש ערים

עשרת הסיבות של אסטרטג הנדל"ן, עמית דובקין, שמסבירות למה "גורד השחקים שאושר השבוע בוועדה המחוזית תל אביב, מסמל...
מגדילים 07.06.2018

הטרגדיה של אילת

אסטרטג הנדל"ן עמית דובקין על מחדל העדר התחדשות עירונית באילת: "ממחיש היטב את הטרגדיה של ממשלות ישראל לדורותיהן,...
מגדילים 30.05.2018
נשמח לדבר אתך
נגישות