פערים חברתיים קיצוניים ודירוג בשליש התחתון, בהשוואה למדינות האיחוד, כך עולה מסקר הלמ"ס: "ככל שרמת הדתיות עולה, כך אחוז הגרים בדירה בבעלות עולה, אך ערך הדירה בבעלות יורד"
כך עולה מסקר הדיור בישראל לשנת 2016, שפרסמה הלמ"ס, שתוצאותיו ירשמו על תקופת כהונתנו של שר האוצר, משה כחלון. בשנת 2016 כלל מדגם סקר הוצאות משק הבית של הלמ"ס 8,903 משקי בית, המייצגים כ-2,497,000 משקי בית באוכלוסייה. נדגמו 252 יישובים, לרבות קיבוצים מתחדשים ומושבים שיתופיים, למעט בדווים בדרום. מדובר בכיסוי של כ-97% מכלל האוכלוסייה, כאשר אחוזי ההשבה לסקר עמדו על כ-75%.
67.6 אחוז גרם בדירות בבעלות
על פי תוצאות הסקר, בממוצע הארצי, אחוז הגרים בדירות בבעלות עמד על 67.6 ואחוז הגרים בדירות שכורות על 27.2. כמו כן, בשנים 2016-1997 חלה ירידה באחוז הגרים בדירות בבעלות בקרב כלל משקי הבית, מ-70.2% ל-67.6%, בהתאמה. בקרב עולים מבריה"מ לשעבר 49.2% גרים בדירות בבעלות ואחוז הגרים בדירות שכורות עמד על 48.3. בקרב יוצאי אתיופיה 60.5% גרים בדירות בבעלותם ואחוז הגרים בדירות שכורות עמד על 38.6.
דירות שאינן משמשות למגורים
בשנת 2016, ל-62.9% ממשקי הבית הייתה דירה אחת בבעלותם, שאינה בהכרח משמשת למגורים של בעלי הדירה ול-9.7% ממשקי הבית היו שתי דירות או יותר, דירות המשמשות בין היתר להשקעה. בשנים 2016-2003 חלה ירידה של 6.6 נקודות האחוז באחוז הבעלות על דירה אחת ועלייה של 6.5 נקודות האחוז, באחוז הבעלות על שתי דירות או יותר. עיקר העלייה הייתה מ-2008, והיא הייתה רצופה ואולם לראשונה מאז 2008, ב-2016 חלה עצירה בהשוואה ל-2015.
בקרב משקי בית שאין בעלותם דירה כמעט שלא חל שינוי לאורך השנים
עוד נמסר מהלמ"ס כי: "באופן כללי, ניתן לראות שככל שחמישון ההכנסה גבוה יותר, כך אחוז בעלי שתי דירות או יותר גבוה יותר ואילו אחוז משקי הבית ללא בעלות, נמוך יותר. בפילוח מספר דירות בבעלות לפי חמישוני הכנסה נטו לנפש סטנדרטית בשנת 2016, רואים כי אחוז משקי הבית שאין בבעלותם דירה, גבוה פי 5 בחמישון התחתון (46.3%) מאשר בחמישון העליון (9.2%). כמו כן, אחוז משקי הבית שבבעלותם שתי דירות או יותר, גבוה פי 18 בחמישון העליון (29.1%) בהשוואה לחמישון התחתון (1.6%).
"כאמור, החל משנת 2014 נחקרה גם כמות הדירות בבעלות בסקר הוצאות משק הבית. ניתן לראות כי בשנת 2016 לכ-686 אלף משקי בית שהם 27.4% מסך כל משקי הבית, לא הייתה בעלות על דירה כלל. לכ-1,570,000 משקי בית שהם 62.9% מסך כל משקי הבית, הייתה בעלות על דירה אחת בלבד. ל-241 אלף משקי בית שהם 9.7% מסך כל משקי הבית, הייתה בעלות על שתי דירות או יותר".
שני אחוז ממשקי הבית עם בעלות על שלוש דירות ויותר
בשנת 2016, מתוך משקי הבית שבבעלותם היו שתי דירות או יותר, כ-50 אלף משקי בית (2% מסך אוכלוסיית משקי הבית) היו בעלי שלוש דירות או יותר. זוהי עלייה לעומת כ-47 אלף משקי בית (1.9%) ב-2015 וכ-44 אלף משקי בית (1.8%) ב-2014. "כלומר, משנת 2014 ועד שנת 2016, עלה מספר משקי הבית שבבעלותם שלוש דירות ויותר בכ-3,000 משקי בית מדי שנה, עלייה של כעשירית האחוז מדי שנה", נמסר מהלמ"ס.
בעשירון העליון 81.4% גרים בדירה שבבעלותם
עוד על פי הסקר, בשנים 2016-1997 חלה ירידה של 2.6 נקודות האחוז באחוזי הגרים בדירות שבבעלותם, בקרב כלל משקי הבית. בפילוח אחוזי הבעלות על דירה של משקי הבית לפי עשירוני הכנסה נטו לנפש סטנדרטית, נמצא שבעשירון התחתון רק 41.4% גרים בדירה שבבעלותם ואילו בעשירון העליון 81.4% גרים בדירה שבבעלותם. ואולם בהשוואה ל-2015, בעשירון התחתון חלה עלייה באחוז הגרים בדירות בבעלות לעומת ירידה בעשירון העליון.
אחוז הגרים בדירות בבעלות בישראל (67.6%) ב-2016, נמוכים מממוצע האיחוד האירופי (69.1%), ומדורגים בשליש התחתון בהשוואה לשאר מדינות האיחוד האירופי. אחוז זה גבוה מעט יותר ממדינות כמו שוודיה, צרפת, הממלכה המאוחדת, וגרמניה, ונמוך יותר ממדינות כמו בלגייה, יוון, איטליה, ספרד, פולין והונגריה. אחוזי הבעלות על דירה הנמוכים ביותר נמצאו בגרמניה (51.7%), והגבוהים ביותר – ברומניה (96.0%).
מפילוח שיעור משלמי משכנתא וגובה ההחזר החודשי הממוצע של משכנתא לפי עשירוני הכנסה נטו לנפש סטנדרטית, ניתן לראות כי באופן כללי, גובה התשלום של המשכנתא עולה עם העלייה בעשירונים וכי התשלום הממוצע על משכנתא בעשירון העליון היה הגבוה ביותר כ- 4,851 שקלים, פי 2.7 מהתשלום הממוצע על משכנתא בעשירון התחתון – 1,773 שקלים. אחוז משלמי המשכנתא עולה ככל שהעשירון גבוה יותר עד לאמצע עשירוני הביניים, משם ואילך חלה ירידה באחוז המשלמים משכנתא.
67.3% ממשקי בית יהודיים גרים בדירות בבעלות- לעומת 78.3% במשקי בית ערביים
האחוז הגבוה ביותר של הגרים בדירות במשקי בית יהודיים הוא בקרב דתיים (74.1%), והנמוך ביותר – בקרב חילונים (62.3%). במשקי בית ערביים, האחוז הגבוה ביותר הוא בקרב דתיים מאוד (97%), והנמוך ביותר גם הוא בקרב חילונים (69.3%).
בקרב הגרים בדירות בבעלות, צפיפות הדיור, גבוהה יותר במשקי בית ערביים (1.28 נפשות לחדר מגורים), בהשוואה למשקי בית יהודיים (0.78 נפשות לחדר מגורים), וכך גם בקרב הגרים בשכירות (1.5 לעומת 0.87 נפשות לחדר מגורים, בהתאמה).
בקרב הגרים בדירות בבעלות, צפיפות הדיור הגבוהה ביותר היא בקרב משקי בית דתיים מאוד, הן בקרב יהודים (1.37 נפשות לחדר מגורים), והן בקרב ערבים (1.48 נפשות לחדר מגורים).
בממוצע, ערך דירה בבעלות בקרב משקי בית יהודים הוא 1,888 אלפי שקלים, ואילו בקרב משקי בית ערבים, ערך הדירה נמוך יותר ועמד על כ- 1,005 אלפי שקלים.
בפילוח לפי רמת דתיות, ערך דירה בבעלות הגבוה ביותר הוא בקרב משקי בית חילונים, הן אצל יהודים – 2,008 אלפי שקלים והן אצל ערבים – 1,246 אלפי שקלים. הנמוך ביותר הוא בקרב משקי בית דתיים מאוד, הן אצל יהודים – 1,663 אלפי שקלים והן אצל ערבים – 716 אלפי שקלים. "באופן כללי, ככל שרמת הדתיות עולה, כך אחוז הגרים בדירה בבעלות עולה, אך מנגד, ערך הדירה בבעלות יורד", נמסר מהלמ"ס.
אחוזי משלמי המשכנתא הנמוך ביותר- במגזר החילוני
בקרב משקי בית יהודים, התשלום החודשי הממוצע לפירעון משכנתא עמד על כ- 3,338 שקלים. אחוז משלמי המשכנתא הגבוה ביותר נרשם במשקי בית חרדיים, 54.8 והנמוך ביותר היה במשקי בית חילונים, 43.3. אחוז המשלמים משכנתא במשקי בית ערביים, נמוך מאוד ביחס למשקי בית יהודים, 8.5 "וגם התשלום החודשי הממוצע לפירעון משכנתא במשקי בית ערביים נמוך אף הוא יחסית למשקי בית יהודים", נמסר מהלמ"ס והוא עמד על 1,691 שקלים.
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
