ההצהרה החדשה של חיים כץ: נאיץ את מיגון הצפון בהשקעה של 4 מיליארד שקל - לאן באמת הולך הכסף?

"ממשלת ישראל אישרה בישיבה מיוחדת אמש את תוכנית האצת המיגון ביישובי קו העימות בצפון, בהמשך לעבודת ועדת המנכ”לים שהוקמה מכוח החלטת הממשלה בנושא", כך הכריז שר הבינוי והשיכון חיים כץ, והוסיף כי בתוכנית החדשה יושקעו כ-4 מיליארד שקל.

התוכנית, שהוצגה כבשורה דרמטית לתושבי קו העימות, מבטיחה למגן ולחזק למעלה מ-10,000 יחידות דיור בבנייה רוויה (בניינים משותפים). אלא שמבט במעט פרטי התוכנית שנמסרו, וניתוח המציאות בשטח מעלים ספקות כבדים לגבי יכולת המימוש שלה והתאמתה למציאות הגאוגרפית בצפון, לא כל שכן הזרמת התקציבים. 

אחד הנדבכים המרכזיים בתוכנית הוא "האצת הליכי התחדשות עירונית". אולם, עיון ברשימת היישובים בטווח של 1–5 ק"מ מהגבול – המוגדרים כעדיפות ראשונה – מגלה מציאות שונה: רובם המוחלט מאופיינים בבנייה צמודת קרקע, בהם המושג "התחדשות עירונית" או "בנייה רוויה" פשוט אינו קיים. למעשה, הערים היחידות בקו העימות שבהן קיימת בנייה רוויה משמעותית הן קריית שמונה ושלומי. בעוד שקריית שמונה נמצאת בשלב הראשון של התוכנית, שלומי הוחרגה מהתקציב הנוכחי ותקודם בנפרד על ידי משרד הביטחון. 

אם כך, נשאלת השאלה: היכן בדיוק מתכננת הממשלה למגן 10,000 יחידות דיור בבנייה רוויה בשלב הראשון? 

סימני שאלה נוספים עולה סביב מנגנון הביצוע. על פי ההצהרה, הממשלה הטילה על משרד הבינוי והשיכון "לבצע" את המיגון והחיזוק. השר חיים כץ הצהיר כי המשרד יגייס את "יכולות הביצוע שלו ושל החברות הממשלתיות שתחת סמכותו". עם זאת, לא ברור כיצד משרד ממשלתי, שעיקר תפקידו הוא רגולציה ותכנון, יהפוך בפועל לקבלן מבצע של פרוייקטי התחדשות עירונית וחיזוק מבנים מורכבים וחסרי כל כדאיות כלכלית. 

מעבר לכך, ההצהרות על "הסרת חסמים תכנוניים ורגולטוריים" נותרו עמומות. התוכנית אינה מפרטת אילו חסמים יוסרו, באילו לוחות זמנים, וכיצד יתגברו על הביורוקרטיה שמעכבת פרויקטים במשך עשורים. ללא פירוט שקוף של הקצאת המשאבים ולוחות הזמנים, קיים חשש כבד שגם הפעם, הכסף לא יגיע ליעדו בטווח הנראה לעין, זאת לאחר שמעל התוכנית החדשה מרחף צל כבד, ונזכיר: תוכנית "מגן הצפון" המקורית, שאושרה כבר לפני שנים ורובה נותרה על הנייר או במגירות הממשלה, חטפה ביקורת נוקבת לפני 3 שנים ממבקר המדינה, זאת לאחר כעשור להכרזה על תקציב של 500 מיליון שקל לתוכנית "מיגון הצפון" ושלוש שנים אחרי דו"ח מבקר המדינה שלא תוקן. בשנת 2018 הכריז מי שהיה אז שר האוצר, משה כחלון, כי תוכנית מיגון הצפון יוצאת לדרך. התקציב לצורך ביצוע התוכנית בשנת 2018 הסתכם בכ- 200 מיליון שקלים ובשנת 2019 הובטח תקציב נוסף של כ- 300 מיליון שקלים. אז הובטח. שנתיים לאחר מכן, בשנת 2020 פורסם דו"ח חמור של מבקר המדינה, על רקע התחממות ביטחונית בגזרה הצפונית והסתבר שהכסף לא הגיע ליעדו והתוכנית לא מומשה. בממשלה לא התרגשו ולא תיקנו אלא שאחרי 3 שנים חזר המבקר ופרסם דוח נוסף. אז פרסם. עדיין שרי הממשלה לא התרגשו.  

אלא שהמלחמה המתמשכת, חילופי האש היומיומיים והעובדה שאלפי תושבים לא חזרו לבתיהם, משקפת את אוזלת ידה של המדינה. 3 שנים לתחילת המלחמה וההוכחה שהממשלה נכשלה במיגון הצפון – מגיעה הצהרת כוונות חדשה. ללא מפות ברורות של היחידות המיועדות למיגון, ללא תקציב שקוף המפרט לאן הולך כל שקל, ותחת אש בלתי פוסקת, תושבי הצפון עלולים לגלות שוב שהבטחות המיגון נשארות, פעם נוספת, רק על הנייר.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן