ניצחון בעתירה של החברה להגנת הטבע. בית המשפט: "נפלו בהחלטות הוועדה המחוזית פגמים". ראש העיר: "בסוף השכונה תקום"
ניצחון לארגונים הירוקים: בית המשפט המחוזי בבאר שבע ביטל את אישורה של התכנית להקמת שכונת ענק בת 8,000 יח"ד בדימונה, לאחר שקיבל עתירה שהגישו נגדה החברה להגנת הטבע, וכן תושבים בדואים שמתגוררים בשטח התכנית ואמורים להתפנות.
בפסק הדין נקבע כי נפלו בתכנית פגמים, ביניהם אי הכנת תסקיר השפעה. השופטת יעל רז-לוי, סגנית נשיא בית המשפט המחוזי, כתבה בפסק הדין כי "הוועדה המחוזית לא הורתה על עריכת תסקיר השפעה על הסביבה בניגוד להוראות הדין ולעמדת היועץ הסביבתי לוועדה, קרי המשרד להגנת הסביבה, ללא הנמקה מבוססת. פגם זה מקבל משנה תוקף לנוכח היקפה הרחב מאוד של התוכנית החלה על שטחים פתוחים בעלי רגישות סביבתית גבוהה". ראש העיר דימונה, בני ביטון, מסר בתגובה: "מכבד את פסק הדין, נדון מחדש בתכנית".
התכנית להקמת שכונת דוד לוי (דימונה מזרח), שאותה יזמה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) משתרעת על שטח של כ-9,000 דונם ומציעה כ-8,000 יחידות דיור, עם אפשרות להגדלת כמות היחידות עד לכ-10,000 יחידות דיור. לאחר קבלת התכנית בוועדה המחוזית התקבלה חוות דעת של המשרד להגנת הסביבה, שבה נקבע כי יש צורך בתסקיר השפעה על הסביבה, מכיוון שמדובר בשטח בעל רגישות נופית סביבתית גבוהה.
לאחר הפקדת התכנית הגישה החברה להגנת הטבע התנגדות בטענה כי שלא נערך תסקיר השפעה על הסביבה וכי המסמך הנופי סביבתי שהוכן לא היה מספק כלל את כל המידע העדכני הנדרש. עוד העלתה טענות נוספות הנוגעות לכך שהתכנית אושרה להפקדה עם עשרות תנאים, באופן שמעיד על אי בשלותה, ועל כך שמדובר בתכנית גדולה מאוד שמבוצעת בצורה לא שלבית, דבר שיגרום לפגיעה רבה עוד יותר בסביבה. הוועדה המחוזית דחתה את ההתנגדות.
בנוסף, נדחתה התנגדות של תושבי הכפר הבלתי-מוכר ראס ג'ראבה, הממוקם על שטח התכנית. הוועדה דחתה את טענת העותרים ביחס לכך שהיה מקום לבחון את האפשרות לשלבם בשכונת רותם שאמורה להבנות בתוכנית זו, תוך התחשבות בצורכיהם הייחודיים. הוועדה ציינה, כי הקרקע עליה יושב הכפר הבדואי הבלתי-מוכר ראס ג'ראבה רשומה כקרקע של המדינה, ומאחר שאין לתושבי הכפר זכות קניינית על הקרקע, ישיבתם במקום אינה כדין.
לאחר שבקשת רשות ערעור שהגישו העותרים למועצה הארצית נדחתה אף היא, הם הגישו עתירה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. החברה להגנת הטבע טענה בעתירה כי היה על הוועדה המחוזית להורות על הגשת תסקיר השפעה על הסביבה טרם אישורה של התוכנית, והיא נמנעה מלעשות זאת ללא בסיס, למרות שחובה היה עליה לעשות כן. עוד נטען בעתירה כי הדרישה להכנת התסקיר הועלתה שוב ושוב על ידי המשרד להגנת הסביבה, אשר מצא ליקויים רבים במסמך הנופי הסביבתי שהוגש, וזה אינו יכול להוות תחליף לתסקיר. בנוסף נטען כי המסמך הנופי סביבתי לא היה שלם והוגש כטיוטה בלבד. עוד טענה החברה להגנת הטבע, כי אין דחיפות באישור התוכנית, והיה מקום אף לקבוע שלביות בביצועה מה שהיה עשוי לצמצם את הנזק לסביבה ולתושבים.
החברה להגנת הטבע ביקשה להורות על ביטול החלטת הוועדה המחוזית לדחות את ההתנגדויות ולאשר את התכנית. העותרת ביקשה להורות על על השבת הדיון לוועדה המחוזית, לצורך ריפוי הפגמים שנפלו בתוכנית.
העותרים הבדואים טענו בעתירה כי מתגוררים בכפר הבלתי מוכר ראס ג'ראבה מזה עשרות שנים ברשות והם אינם פולשים, ועל כן קידום התוכנית תוך התעלמות מקיומם פוגעת בזכויות היסוד שלהם.
השופטת רז לוי קיבלה את עתירה החברה להגנת הטבע. השופטת קבעה בפסק הדין כי היה על הוועדה המחוזית להורות על הגשת תסקיר השפעה על הסביבה טרם המשך הדיון בתוכנית. "אישור התוכנית, הפקדתה ופרסומה על ידי הוועדה המחוזית אינם עולים בקנה אחד עם הוראות החוק והפסיקה. בתמצית – הוועדה המחוזית לא הורתה על עריכת תסקיר השפעה על הסביבה בניגוד להוראות הדין ולעמדת היועץ הסביבתי לוועדה, קרי המשרד להגנת הסביבה, ללא הנמקה מבוססת. פגם זה מקבל משנה תוקף לנוכח היקפה הרחב מאוד של התוכנית החלה על שטחים פתוחים בעלי רגישות סביבתית גבוהה", נכתב בפסק הדין.
עוד כתבה השופטת: "אישור התוכנית על ידי הוועדה נעשה בטרם הונחה בפניה תשתית עובדתית מספקת לצורך כך. שכן התוכנית אושרה בלי שנערך תסקיר השפעה על הסביבה ועוד בטרם הוגש הנספח הנופי סביבתי, כאשר בפניי הוועדה עמד מסמך אקולוגי משנת 2019 שאינו עדכני וממצה, וכאשר חסרה בו התייחסות להיבטים רבים כפי שציינה אף הוועדה עצמה. בנוסף, התוכנית הופקדה בכפוף לעשרות תנאים, אשר חלקם מהותיים, באופן המעיד כי התוכנית לא הייתה בשלה לאישור והפקדה ואף בכך נפל פגם בהחלטות הוועדה המחוזית".
השופטת ציינה עוד כי החלטת הוועדה המחוזית שלא להורות על הכנת תסקיר השפעה על הסביבה התבססה על הנחה שהובררה כשגויה, לפיה ישנו פטור מהגשת תסקיר. עוד קבעה השופטת כי הוועדה המחוזית התעלמה משיקולי סביבה, מכיוון שהיא נתנה משקל לחשיבות התכנית והצורך בקידומה: "מעבר לפגמים שצוינו לעיל, לא ניתנה אפשרות מספקת לגורמים המקצועיים – למשרד להגנת הסביבה ונציג הגופים הציבוריים שעניינים בשמירת איכות הסביבה – לבחון את התוכנית וליתן לה הערות. הרושם המתקבל ממקרא ההחלטות ואף מאישור התוכנית להפקדה כפוף לעשרות תנאים מהותיים, באופן בו התוכנית לא הייתה בשלה לאישור והפקדה, הוא כי הוועדה המחוזית נתנה משקל יתר לשיקולים הנוגעים לחשיבות התוכנית והצורך בקידומה, תוך הסטת השיקולים האחרים הצידה".
הפגמים הללו, קבעה השופטת רז לוי, הביאו לכך כי "נפלו בהחלטות הוועדה המחוזית פגמים היורדים לשורשה של ההחלטה. שכן הוועדה לא ייחסה משקל ראוי לחוות דעתו של היועץ הסביבתי אשר סבר שיש מקום להוראות על תסקיר השפעה על הסביבה ולא נימקה מדוע סטתה ממנה; יישמה באופן שגוי את תקנות התסקירים תוך שהסתמכה על ההנחה כי ישנו פטור; ואישרה את התוכנית להפקדה בהיעדר תשתית עובדתית מספקת, תוך שהתבססה על מסמך אקולוגי לא עדכני".
בהתייחסה לעתירות של התושבים הבדואים, כתבה השופטת כי "לאחר שהדיון מוחזר לוועדה המחוזית, תעמוד לעותרים הזכות להציג שוב את כלל טענותיהם".
השופטת ביטלה, כאמור, את החלטת הוועדה המחוזית לדחות את ההתנגדויות, והורתה על השבת הדיון לוועדה לשם עריכת תסקיר השפעה על הסביבה.
מהוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום נמסר: "אנו נלמד את פסק הדין ונגיב בהתאם".
מרמ"י נמסר: "רמ"י קיבלה את פסק הדין ותפעל יחד עם השותפים על פי החלטת בית המשפט".
ראש העיר דימונה, בני ביטון: "אני מכבד את פסק הדין. אני לא תומך בהגשת ערעור על פסק הדין בבית המשפט העליון. אני חושב שצריך לקיים דיון מחודש על הכנת תסקיר. זה ייקח כמה חודשים, אבל בסוף השכונה תקום".
יש לציין כי רשות מקרקעי ישראל החלה כבר בשיווק מגרשים לבנייה בשכונה. רמ"י פרסמה מכרז ל-2,700 יח"ד מיד לאחר אישור התכנית, ובאחרונה פרסמה המיועד לנכי צה"ל וכוחות הביטחון עם מוגבלויות וכן, לחיילי מילואים, לבניית 250 יח"ד על 250 מגרשים. רמ"י ציינה במכרז כי נגד התכנית הוגשו עתירות, וכי החלטה שתתקבל על ידי בית המשפט עשויה להשפיע על המכרז ותנאיו.
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
