תל אביב כניו יורק של המזרח התיכון

אין ספק שתוכנית המתאר העדכנית של תל אביב, תא/5500 תהווה את אחד האתגרים המרכזיים של מדינת ישראל במהלך העשור הבא ותהווה מנוע צמיחה פוטנציאלי בלתי נדלה לכלכלת המשק בכלל ולשוק הנדל"ן בפרט.

מטבע הלשון המוכר, התחדשות עירונית, יהפוך על פי התוכנית למנוע המרכזי של הפיכת העיר העברית הראשונה ל"ניו יורק של המזרח התיכון. אם כיום ממוקמים בה כ-100 מגדלים בני 30 קומות ויותר, הרי שעד 2035 אנו צפויים לתוספת של כ-150 מגדלים נוספים שמקצתם ייתמרו לגובה של 80 קומות ויותר. 

אם, למשל, עזריאלי שרונה המתנשא לגובה 239 מטרים ו-61 קומות, הינו כיום המגדל הגבוה ביותר בישראל, אזי ב-2035 יהיו כבר עשרות מגדלים יותר גבוהים ממנו, הן למגורים, הן למשרדים ומסחר ובמיוחד לשימושים מעורבים גדלים והולכים.

שלושת המקדים העיקריים, אבל לא היחידים, להקמת גורדי שחקים יהיו מתחם גלילות שעל גבול רמת השרון וכביש 2, מתחם נווה שרת שבצפון מזרח העיר וכן ציר נתיבי איילון שיהפוך לכל אורכו משופע במגדלים. 

בסך הכול צפויה תל אביב להגדיל את מספר תושביה לכ-700 אלף עד לשנת 2035 ובד בבד מספר היוממים, ישראלים שאינם גרים בעיר אולם נכנסים אליה מידי יום לשם עבודה, קניות ובילוי, יגדל מכמיליון כיום לכ-1.5 מיליון.

לטעמי, כמי שעוסקת בקידום תב"ע, התחדשות עירונית ועירוב שימושים, מדובר בהחלט בתוכנית מאתגרת שתביא למיצוי זכויות הבנייה על הקרקע היקרה ביותר בארץ, תשביח מתחמים ושכונות ותיקות, תביא השבחה הן לבעלי הדירות והן ליזמים, תגדיל את היצער הדיור באוזר הביקוש ותתרום משמעותית לאיכות החיים של תושבי הכרך.

יחד עם זאת ארשה לעצמי להאיר מספר הערות בונות:

1. התוכנית מדברת על תוספת של כ-11 מיליון מ"ר למגורים וכ-6.1 מיליון לתעסוקה. מכיוון שכבר היום קיים באזור הביקוש עודף של מיליוני מ"ר לתעסוקה ובד בבד מחסור גדל והולך הנאמד על ידי מומחים בכ-200 אלף דירות למגורים, הצעתי לשקול להמיר חלק נכבד מהבניינים המיועדים בעיקר למשרדים, לבנייני מגורים, זאת על מנת לאזן נכון בין מגורים למשרדים.
2. בד בבד, אם בשימושים מעורבים עסקינן, מדוע שלא יגדילו באופן משמעותי את נתח השימושים המעורבים, זאת תוך דגש על שימושים מעורבים מורחבים, קרי מגורים, משרדים, מסחר, מוסדות חינוך, בריאות, תרבות וכו'?
3. תשומת לב רבה צריך יהיה להעניק, ובמיוחד בתקופת הבנייה שתתאפיין בחסימת צירי תחבורה, בהאצת כל מה שקשור לנושא מערכת ההיסעים ההמונית, החל מסיום שלושת קווי הרכבת הקלה, נת"צים, שבילי אופניים, אוטו)בוסים חשמליים קלים ומהירים (brt) וכיוצא בזה.
4.  ואפרופו תחבורה, האצת המעבר לרכב אוטונומי ורכב שיתופי, תשחרר בלב תל אביב שטחי ענק המשמשים כיום לחניונים, שיהפכו למשאב בלתי נדלה להתחדשות עירונית אף הם.
5. לא פחות חשוב שהתהליך המבורך לכשעצמו, יהיה משולב בפתרונות לתושבי העיר, זאת על מנת למזער את רעש הבנייה, האבק וחסימת צירי תחבורה חיוניים.
6. לדאוג לכך שהתוכנית תביא בהדרגה להקטנת הפערים הסוציו אקונומים הקיימים כיום בין ה"צפון העשיר" לבין "הדרום העני". 
7.  ואחרון אחרון חביב, כמתכננת תב"ע חשוב במיוחד לא לשכוח את כל מה שקשור להקצאת שטחים נרחבים של ריאות ירוקות, גם בתוך מתחמי המגדלים וגם במרחב הציבורי הכללי.

לסיכום, בעידן בו מדינת ישראל יוצאת מהמלחמה הארוכה בתולדותיה ושוק הדיור סובל ממחסור הולך וגדל, תא 5500 הינה ללא ספק אחת הבשורות הטובות עבור כולנו במהלך העשור הקרוב וגם אלה שיבואו אחריו!

*כותבת המאמר אדריכלית מיכל שרבט מתמחה בתכנון תב"ע התחדשות עירונית ועירוב שימושים

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן