המפקחת הורתה לפרק את הקיר שהסתיר את החלון של אחת מהדיירות. לאחר שביקרה במקום, היא כתבה כי הקיר יוצר "תחושה מטרידה"
"תחושה מטרידה". כך הגדירה המפקחת על רישום המקרקעין בירושלים, אביטל שרייבר, את התחושה שעולה ממראה קיר שבנה בעלי דירה בירושלים מול חלונה של שכנתו, המתגוררת מעליו. המפקחת כתבה את תחושותיה בפסק דין שבו קיבלה תביעה שהגישה השכנה, והורתה על פירוק הקיר כך שלא יפריע לתובעת.
המאבק המשפטי מתנהל בין שני דיירים בבניין ברחוב חכמי יוסף. בצדו המערבי של הבית המשותף קיים קיר אבן גבוה התוחם את החצר. הקיר נבנה בעת בניית הבניין. לטענת התובעת, בחודש אוגוסט 2022 בנה הנתבע באמצעות קבלן קיר גבס המכסה את קיר האבן, ללא קבלת הסכמת בעלי הדירות וללא היתר. בתביעה נטען כי מדובר בקיר גדול, עבה, גבוה, ארוך ומאסיבי, המקטין את המרחק בין קיר האבן המקורי לקיר דירת התובעת. לטענתה, הדבר פגע בצורה משמעותית בדירתה, בשל השינוי במראה הנשקף, שהיה קיר אבן, ויצר מראה שונה, אפור קודר ואטום, ללא תחושת עומק ומרחב, היוצר תחושת אפלה, קדרות חוסר אוריינטציה וחוסר נוחות בחדרי הדירה לאורך כל שעות היום.
לטענת הנתבע, בקיר האבן, המהווה רכוש משותף, היו במהלך השנים בעיות רטיבות חמורות, עובש וזיהם שגרמו למפגעים תברואתיים חמורים לכל הדיירים. לדבריו, למרות ניסיונות חוזרים ונשנים לפתור את הנזק מול בעלי הדירות, נציגות הבית המשותף או הרשויות המוסמכות, לא נעשה דבר מצדם. לדבריו, הוריו המתגוררים בדירה, סבלו ממפגע אסטטי ובטיחותי ואמו החליקה מספר פעמים בשל המים. בשל הדאגה להוריו, טען, הוא ביצע חיפוי גבס לקיר האבן על חשבונו בעלות של 93,600 שקל. הנתבע טען עוד כי לא מדובר בהסגת גבול שכן מדובר בקיר תמך המהווה רכוש משותף.
המפקחת כתבה בפסק הדין כי "אין מחלוקת שהתובעת לא נתנה הסכמה לבניית הקיר האמור. למעשה, ובהיעדר ראיות אחרות מטעם הנתבע, עולה כי אף לא התבקשה כל הסכמה מהתובעת טרם בניית הקיר". במהלך ההליך, ביקרה המפקחת בבניין, כדי להתרשם מהקיר ומהאופן שבו הוא משפיע על דירת התובעת. "מחלון חדר השינה צופים בקיר הגבס", תיארה המפקחת. "גם כאשר עומדים סמוך לחלונות שני חדרי השינה, ומביטים קדימה, כל שרואים הוא מראה קיר הגבס האמור. בשל צבע הקיר והמרקם שלו, האפקט שנוצר במבט לחלונות חדרי השינה, הוא של חלל אטום אפור חסר אוריינטציה, אשר מייצר תחושת אי נוחות משמעותית בחדר".
המפקחת אף פרסמה תמונה שצילמה במהלך הביקור, וכתבה "אין בתמונות די כדי להעביר את התחושה המטרידה הנוצרת מהשהות בחדרים בשל המראה הניבט מהחלון". המפקחת הוסיפה וכתבה: "שוכנעתי, לאור ההתרשמות במהלך הביקור במקום, שקיר הגבס אכן פוגע בדירת התובעת, שכן הוא גורם למראה מטריד, עד כדי תחושת אי נוחות מרובה להימצא בחדרים אלו כאשר החלון פתוח".
במקביל, המפקחת דחתה את טענת הנתבע כי חיפוי הגבס שיפר את מצבו של הקיר, בשל בעיות הרטיבות שהיו בו. "הטענות לא הוכחו. עניין של רטיבות הוא עניין שבמומחיות והנתבע לא הגיש כל חוות דעת מומחה בעניין".
המפקחת ציינה עוד כי הקיר נחשב לרכוש משותף, שלכל דייר יש זכות לעשות בו שימוש סביר. עם זאת, ציינה, "פעולות של בניה ברכוש המשותף, אינן יכולות להיחשב כשימוש סביר ברכוש המשותף".
בפסק הדין הורתה המפקחת לנתבע לפרק את קיר הגבס, כך שלא יעבור בגובהו את גובה רצפת דירת התובעת, וכן הורתה לנתבע להשיב את קיר האבן שייחשף למצבו המקורי. בנוסף, הוטלו על הנתבע הוצאות בסך 7,000 שקל.
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
