עיריית בני ברק פלשה לשטח משותף בבניין מגורים – ותיאלץ להתפנות ממנו

עיריית בני ברק פלשה לשטחים משותפים בבניין משותף – וכעת תאלץ לפנות אותם, כך עולה מפסק דין של המפקח על המקרקעין בתביעה שהגישו דיירי הבניין נגד העירייה., מתח ביקורת על התנהלות העירייה, שהשתלטה על השטחים בבניין כדי להקים בהם משרדים, וכתב בפסק הדין: "לא ייתכן ששירותים ציבוריים חיוניים ככל שיהיו, יינתנו באמצעות הסגת גבול".

העירייה היא בעלת זכויות בדירה בת 38 מ"ר בבניין ברחוב דוד המלך בעיר, שבו יש 38 יח"ד. העירייה מפעילה בבניין יחידת שיקום לתושבי העיר שמתמודדים עם התמכרויות. בתביעה שהגישה נציגות הדיירים בבניין למפקח על המקרקעין בפתח תקווה נכתב כי מעבר לדירה שבבעלותה, העירייה עושה שימוש ייחודי ברכוש המשותף לצרכיה. העירייה, מצדה, השיבה בכתב ההגנה כי היא עושה שימוש סביר בשטח הרכוש המשותף, וכן על עילת התביעה חלה התיישנות. 

במהלך הדיון טענה נציגות הדיירים כי במהלך עשר השנים האחרונות, השתלטה העירייה על שטח הרכוש המשותף בכך שבנתה חדרי משרדים, אולם ישיבות, חדרי שירותים, מטבח ומחסן. עוד נטען כי העירייה אף השתלטה על מקלט הבית המשותף, ועושה בו שימוש ייחודי, מאחסנת ציוד בתחומי הרכוש המשותף ואף קבעה דלת בחלל חדר המדרגות ובכך חוסמת את המעבר לבעלי הדירות האחרים. עוד טענו הדיירים כי התנהגותה של העירייה מונעת מהם את הגישה אל שטח הרכוש המשותף, ומהווה הסגת גבול. 

העירייה, מצדה, טענה כי היא עושה שימוש ציבורי בחלק מהרכוש המשותף בידיעה והסכמת הדיירים מזה 55 שנה. מסיבה זו, נטען התובעים מושתקים מלהעלות טיעונים נגד השימוש שהיא מבצעת ברכוש הציבורי. לטענת העירייה, עובדה זו מעידה על כך שהתובעים נתנו לה רשות בלתי הדירה לשימוש בחלק מהרכוש המשותף. רשות זו, נטען, היא "הרשאה מכללא" (הסכם שלא נאמר במפורש בין הצדדים, אך הוא משתמע מתוך התנהגותם), אשר קמה מכוחה של חובת תום הלב של הדיירים.

מעבר לכך, העירייה טענה כי השימוש שאותו עושה בחלקי הרכוש המשותף, הוא שימוש קהילתי חיוני, ואם היא תיאלץ לפנות את היחידה, הדבר יגרום נזק כבד לתושבי העיר אשר זקוקים לסיוע שהעירייה מספקת במסגרת יחידת השיקום.

המפקח דחה את טענת העירייה להתיישנות, וקבע כי הסגת גבול במקרקעין היא עוולה מתמשכת, במובן זה שעילת סילוק יד בגינה, מתחדשת מיום ליום, ואינה מתיישנת. בנוסף, המפקח קבע כי השימוש שעושה העירייה בשטחי הרכוש המשותף הוא שימוש ייחודי שאינו סביר. המפקח, שביקר בבניין, כתב בפסק הדין כי בשטח המשותף, העירייה בנתה חדר ישיבות הכולל פינת ישיבה ומקרן, וכן חדרי שירותים ומטבחון. עוד נכתב כי העירייה הציבה ציוד בשטח הרכוש המשותף באופן העולה גם הוא לכדי שימוש ייחודי ברכוש המשותף: "התרשמתי באופן בלתי אמצעי, כי השימוש שמבצעת הנתבעת ברכוש המשותף, אינו שימוש סביר. שימושה של הנתבעת בשטח הרכוש המשותף, אינו תואם את תנאי המקום ובכך הנתבעת מונעת משאר דיירי הבניין שימוש דומה בשטח הרכוש המשותף ו מהווה תפיסת חזקה ייחודית", נכתב.

בנוסף, נדחתה טענת העירייה כי הדיירים נתנו את הסכמתם לשימוש ברכוש המשותף, וכי הרשאה זו קמה לזכותם נוכח העובדה שיחידת השיקום פועלת מזה כ-20 שנה, ללא שמי מהדיירים הביע כל התנגדות לכך: "לא הובאה כל ראייה שכל בעלי הדירות בבית המשותף, נתנו את הסכמתם המפורשת לשימוש הייחודי שמבצעת הנתבעת ברכוש המשותף. הנתבעת לא הוכיחה את טענתה להסכמת כל בעלי הדירות בבית המשותף. עמדתם הפסיבית של בעלי הדירות ביחס לשטח הקנייני בבית המשותף שבו מבצעת הנתבעת שימוש ייחודי, לא יכולה ליצור לנתבעת, זכויות יש מאין", קבע המפקח.

עוד נכתב בפסק הדין כי קומת הקרקע ושטחי הרכוש המשותף המצויים בה, אמורים לשמש את כלל דיירי הבניין לשימושם הסביר. "יש לתת משקל רב יותר לעובדה שהבית המשותף כולל 19 תתי חלקות ומשמש מספר רב של בעלי דירות. הדבר מחייב רמת מובהקות גבוהה במיוחד כדי להוכיח קיומה של הרשאה בלתי הדירה, המפקיעה למעשה חלק משמעותי משטחי הרכוש המשותף לטובת שימושה הבלעדי של הנתבעת".

המפקח התייחס לעובדה שהנתבעת היא העירייה, וציין: "יש לשקול גם את היותה של הנתבעת רשות מקומית, אשר יכולה למצוא פתרונות חלופיים ככל שתצטרך אם תאלץ לפנות את יחידת השיקום". המפקח מתח ביקורת נוקבת על העירייה וציין כי: "יש לצפות מהנתבעת כרשות מקומית שלא תנצל את מעמדה, ובאמצעות הסגת גבול תבקש לזכות בזכויות קנייניות שלא רכשה כדין".

המפקח ציין כי הוא התרשם מהתפקיד החשוב של יחידת השיקום ומעבודת הקודש שמבצעים עובדיה, אך הבהיר כי אין בכך כדי שלא להורות על סילוק היד ועל השארת המצב על כנו: "הנתבעת אינה גוף או אזרח פרטי אשר מוגבל ביכולותיו ויש באפשרותה של הרשות המקומית כדי למצוא מקומות חלופיים להפעלת יחידת השיקום . לא ייתכן ששירותים ציבוריים חיוניים ככל שיהיו, יינתנו באמצעות הסגת גבול. והדבר נכון אף יותר ביחס לרשות המקומית, אשר מצופה ממנה לשרת את התושבים בהוגנות ותוך הקפדה על החוק".

המפקח הורה לעירייה לפנות את הרכוש המשותף מהבניין, אך קבע כי נוכח חשיבות הפעילות של היחידה והצורך לאפשר לה לאתר מקום חלופי, פסק הדין ייכנס לתוקף בתוך 9 חודש, עד 1 ביולי 2025. בנוסף, המפקח הטיל על העירייה לשלם לתובעים הוצאות בסך 9,000 שקל.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן