סגן ראש עיריית ירושלים נגד בנייה חדשה בשכונת מלחה
עו"ד אלישע פלג טען כי הבנייה החדשה חורגת מההיתר ומסתירה את הנוף בביתו אולם עתירתו נדחתה. כעת, בכוונתו לערער לעליון
עו"ד אלישע פלג טען כי הבנייה החדשה חורגת מההיתר ומסתירה את הנוף בביתו אולם עתירתו נדחתה. כעת, בכוונתו לערער לעליון
בית המשפט המחוזי דחה עתירה שהגיש סגן ראש עיריית ירושלים, עו"ד אלישע פלג, נגד החלטת ועדת הערר המחוזית בירושלים לדחות ערר שהגיש נגד היתר בנייה שהוציאה הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים לבניית בנייני מגורים חדשים בשכונת "מורדות מלחה". לטענת עו"ד פלג, ההיתר על ידי הוועדה המקומית בחוסר סמכות, ובסתירה להוראות התוכנית החלה במקום. בין השאר טען פלג כי המבנים שנבנו חרגו מהגובה שנקבע בתכנית המאושרת, אך בית המשפט דחה טענה זו, וקבע כי אין מקום להשוות כל מבנה שאושר על ידי התכנית למבנים בשורת הבניינים הקיצונית בשכונה, אלא יש להשוות כל בניין שאושר לקומת הקרקע הספציפית שמול אותו מבנה.
פלג מתגורר בקומת הקרקע ברחוב האייל, בשכונת הבניינים הקיצונית שבשכונת מלחה, שמולה נבנו בנייני המגורים החדשים הנמצאים במוקד העתירה. לטענתו, אחד מהבניינים, בניין מספר 11 הבנוי על מגרש 104, נבנה בחריגה מהגובה המותר, והתוצאה היא שהנוף מדירתו מוסתר על ידי בניין זה. היתר הבנייה לפרויקט הוצא בדצמבר 2019, ורק באוגוסט 2021 הוא הגיש ערר לוועדה המחוזית נגד התכנית.
לטענתו, רק עם התקדמות הבנייה הוא גילה כי הבינוי חורג מהגובה המקסימלי שנקבע בתב"ע, ולדבריו מדובר בסטייה ניכרת מההיתר. בראשית שנת 2022 הוועדה דנה בערר, וקבעה כי דין הערר להידחות לגופו. הוועדה אימצה את עמדת הוועדה המקומית, לפיה לא סביר להשוות כל בניין ובניין שאושר על פי התוכנית לשורת הבניינים הקיצונית בשכונת מלחה, וכי יש להשוות כל בניין שאושר בתוכנית, לקומת הקרקע של המבנה הספציפי הממוקם מול אותו בניין. הוועדה גם קבעה כי זוהי הפרשנות הנכונה לעניין מגבלות הגובה בתכנית.
לפיכך, טענה הוועדה, אין רלוונטיות למגבלות הגובה של הבניינים במגרש 104. שכן יש להשוות את מפלס הרצפה של בית העותר למפלסי הדירות בבלוק הדרומי בלבד. הודגש, כי בנספח הבינוי של התוכנית, סימנו את החתכים במקטע זה, כך שכל מגרש בתכנית, מתייחס למבנה ברחוב האייל הנמצא מולו, ולא מול קו גובה קבוע השווה לגובה מפלס הרצפה של הדירה הנמוכה ביותר ברחוב האייל.
פלג עתר נגד החלטה זו לבית המשפט המחוזי בירושלים. בעתירה, שהופנתה נגד ועדת הערר, הוועדה המקומית, החברה היזמית והדיירים בבניין, הוא ביקר את עמדת ועדת הערר המחוזית, וטען כי יש לבצע את השינויים הדרושים, כך שגובה הבינוי המקסימאלי לא יעלה על מפלס החצרות של הבניינים הקיצוניים בשכונה הקיימת. כל פרשנות אחרת, טען, שגויה. בנוסף, הוא טען כי החלטת הוועדה ניתנה ללא סמכות, מכיוון שמינויו של היו"ר שלה פקע, והוא פעל למעשה ללא מינוי תקף – טענה אותה דחה בית המשפט על הסף.
השופט אילן סלע דחה את העתירה שהגיש פלג. השופט קבע כי הערר הוגש בשיהוי ניכר, קרוב לשנתיים מהוצאת ההיתר. "חל שיהוי ניכר מצדו של העותר, בכך שהערר הוגש על ידו רק בחלוף קרוב לשנתיים ממועד מתן היתר הבנייה . ודי בכך כדי לדחות את עתירתו", נקבע.
עוד נקבע בפסק הדין כי "הביקורת השיפוטית תתמקד בבחינת חוקיות ההליכים ודרכי קבלת ההחלטות על ידי מוסדות התכנון, ולא לתוכנן של ההחלטות, שכן בית המשפט אינו מתכנן על. הביקורת תישמר, ככלל, למקרים חריגים בהם ההחלטה ניתנה בחוסר סמכות; מתוך משוא פנים; תוך חריגה מהותית ממתחם הסבירות; תוך מתן משקל לשיקולים זרים; או כאשר ההחלטה התקבלה תוך איזון בלתי ראוי ובלתי סביר. במקרה זה, ועדת הערר בחנה היטב את מכלול טענותיו של העותר".
השופט אימץ את עמדתה של ועדת הערר, שלפיה יש למדוד את גובה המבנה בהשוואה למבנים הסמוכים אליו. "לפי פרשנות הוועדה המקומית, אין מקום להשוות כל בנין ובנין שאושר על ידי התכנית לכל מבנה ומבנה בשורת הבניינים הקיצונית בשכונת מלחה, אלא יש להשוות כל בניין שאושר בתכנית לקומת הקרקע הספציפית שמול מבנה זה בשורת הבניינים הקיצונית בשכונת מלחה. הפרשנות שנתנה הוועדה המקומית להוראות התכנית, ושנתקבלה על דעת וועדת הערר, נותנת מענה, הן לסתירה לכאורה בהוראות התכנית, והן לטענת העותר כי היתר הבנייה ניתן בחריגה מהתכנית. פרשנות זו מקובלת עלי". השופט דחה את העתירה, והטיל על פלג הוצאות משפט בסך 15,000 שקל.
בתגובה אמר עו"ד פלג כי בכוונתו לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון.
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן