banner
אילוסטרציה // מגדילים
אילוסטרציה // מגדילים

מה קורה כאשר ידועה בציבור ואלמנה מחזיקות בזכויותיו של בעל דירה בפרויקט פינוי בינוי?

דיירי הבניין כבר חתמו על הסכם פינוי בינוי עם חברת הבנייה אולם מחלוקת בין אלמנה לבין הידועה בציבור של בעלה המנוח עיכבה את הפרויקט – מה הכריע בית הדין הרבני?

בית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה פסק לאחרונה כי ידועה בציבור שקיבלה את זכויותיו של בעל דירה בפרויקט פינוי בינוי בעיר, תיאלץ להמתין עד למותה של אלמנתו (המתגוררת כעת בדירה) על מנת לערוך פירוק שיתוף ולקבל את חלקה בהתאם לצוואה, זאת בשל זכותה של האלמנה למדור. יצוין כי מההחלטה עולה כי האלמנה עיכבה את הפרויקט והתנגדה למימושו בשל החשש לאובדן קורת גג. כעת פסק בית הדין כי לאחר השלמת הפרויקט האלמנה תשוב לדירה החדשה עד יום מותה.

ראשית הפרשה כאשר המנוח ורעייתו רכשו דירת מגורים בפתח תקוה בראשית שנות השבעים בה התגוררו וגידלו את ילדיהם במשותפים.  

בשנת 1980 הכיר המנוח את המוטבת בצוואה והחל לחיות עימה חיי זוגיות (ברבות הימים הוכרו כידועים בציבור). רעייתו הגישה נגדו תביעת גירושין במהלכה הודה המנוח כי הוא חי בזוגיות עם אישה אחרת. 

במהלך הדיונים גובש הסכם גירושין להסדרת נושא הרכוש ומזונות הילדים, בו נקבעו מזונות מופחתים וכן נקבע בו כי בכפוף לסידור הגט, יעביר המנוח את זכויותיו בדירת המגורים לידי ילדיו. הסכם הגירושין נחתם על ידי הצדדים אך לא קיבל תוקף פסק דין. המנוח לא תבע גירושין מהמבקשת וכך נותרו הצדדים במצב זה עד יום פטירתו של המנוח בשנת 2013. 

סמוך מאד לפטירתו כתב המנוח צוואה בה הוריש את חלקו בדירה (מחצית), לידי הידועה בציבור שלו, צוואה שקוימה על ידי בית המשפט בספטמבר 2014. 

אלא שהאלמנה וילדיה לא התכוונו לוותר על הזכויות בדירה והחלו לנהל הליך משפטי בבית המשפט נגד עזבון המנוח בטענה כי יש להורות על העברת חלקו בדירה לידי ילדיו בהתאם להסכם הגירושין, אך בסופו של יום נדחתה תביעתם מסיבה טכנית, עקב אי הגשת סיכומים במועד.

בד בבד, הידועה בציבור הגישה לבית המשפט בקשה לפירוק שיתוף בהתאם לחלקה בדירה מכוח הצוואה ובאפריל 2019 ניתן צו לפירוק שיתוף. בית המשפט אף מינה כונסי נכסים למכירת הדירה. 

בשלב הזה עתרה האלמנה לקבלת צו איסור דיספוזיציה מבית הדין בגין זכותה למדור אלמנה אשר תתאיין ככל והדירה תימכר. בית הדין נתן את הצו כמבוקש ומאז הצדדים מתנהלים בבית הדין ובמקביל מול רשם המקרקעין.

במרוצת השנים קרם עור וגידים פרויקט פינוי בינוי בבניין המגורים בו ממוקמת הדירה כאשר כלל דיירי הבניין והבניינים הסמוכים חתמו על הסכם פינוי בינוי עם חברת הבנייה מלבד האלמנה שסירבה לחתום על כתב ההסכמות עד אשר לא יוסדרו חילוקי הדעות בינה ובין הידועה בציבור של בעלה המנוח. 

הסוגייה התגלגלה כאמור לפתחו של בית הדין הרבני שדן בשאלת זכאותה של המבקשת במדור אלמנה מן העיזבון.

בית הדין בראשות הרב אברהם מייזלס קבע כי בני הזוג לא התגרשו מעולם, על אף שהביעו את רצונם לעשות זאת כבר בתחילת שנות השמונים. בפסק הדין נאמר בין היתר: "כל עוד לא יוכח אחרת, המבקשת זכאית לכתובתה ותנאי כתובתה, לאור העובדה שתביעת הגירושין שלה התבססה על עילת גירושין של "רועה זונות" שלא הוכחשה על ידי המנוח.  מנגד, הוויתור על הכתובה אינו עומד לעצמו אלא במסגרת כלל הסדרי הרכוש, כמו העברת חלקו בדירה על שם הילדים, שלא בוצעה בסופו של דבר משום שלא סודר הגט, ולטענת המבקשת, לאחר מספר שנים לא ניתן היה לבצעו עקב חובות של המנוח לרשויות שמחמתם הוטל עיקול על הדירה".

בית הדין הכריע בניגוד לעמדת בית המשפט וקבע כי למרות צוואתו של המנוח, האלמנה תמשיך להתגורר בדירה: "צוואתו של הבעל אינה צוואה שנכתבה לפי הוראות הלכתיות, אלא רק בהתאם לדרישת החוק, וממילא צוואה זו אינה מתנה מחיים כפי שמוגדרת צוואה המנוסחת על פי ההלכה, אלא דין צוואה זו שאין לה תוקף הלכתי אלא רק על פי החוק שהיא חלה רק לאחר מיתת המצווה, ומהותה של הצוואה כירושה שהרי לא נזכר בה כלל שהיא זוכה בה קודם מיתתו של המצווה

"מתוך כך, כמו שהיתומים אינם יורשים את הנכס המיועד כמדור אלמנה, הוא הדין גם המוטבת בצוואה אינה יורשת את חלק הבעל בדירה, היות וזה מגיע למבקשת כמדור אלמנה, כל עוד האלמנה חיה מגיע לה זכות מגורים בחלקו של המנוח מדין מדור אלמנה. לכן, למרות שבית המשפט קבע פירוק שיתוף בדירה השייכת למבקשת ולמוטבת (לאחר שניתן צו קיום צוואה), לא יהיה ניתן לפנות את המבקשת מהדירה ולבצע פירוק שיתוף, מחמת דין מדור אלמנה".

בית הדין אף התייחס לסחבת בקידום הפרויקט בשל סירובה של האלמנה לחתום על כתב הפינוי וגיבה את החלטתה לעשות זאת: "סירובה של המבקשת היה בהחלט מוצדק מכמה סיבות. ראשית מהפן ההלכתי, אין מקום לדמות מקרה זה לדין של נפל הבית המובא בשולחן ערוך 'אם נפל המדור אפילו בנאוהו יורשים איבדה את זכותה', מאחר ומדובר בנפל הבית מאליו והלכו היורשים ובנו את הבית מחדש, הרי פנים חדשות באו לכאן, וזכותה של האלמנה כבר אינו קיים כי זה אינו אותו בית, וכאמור זכות מדור אלמנה הוא רק על אותו הבית שהיה קיים בחיי בעלה בו התגוררה האלמנה עם בעלה, מה שאין כן כאן, המדובר בהריסת הבית במסגרת תמ"א (פינוי בינוי), זוהי הריסה יזומה, בוודאי שזכותה של המבקשת לעכב את הליך הפינוי. שנית גם מהבחינה החוקית, מאחר והמבקשת עלולה להפסיד את זכויותיה המגיעות לה מחלקו של המנוח בדירה, רשאית היא לסרב לחתום אף אם כל דיירי הבניין חתמו".

סוף דבר נפסק כי האלמנה שתחתום על ההסכמות עבור קידום הפרויקט תוכל לשוב ולהתגורר בנכס כל ימי חייה לאחר השלמת הבנייה. רק לאחר שתלך לעולמה, תוכל הידועה בציבור להמשיך את הליך פירוק השיתוף בדירה.

בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל

קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות